הקריירה הפוליטית של חברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד, חנין זועבי, רצופה התבטאויות שנויות במחלקות - החל מהאמירה שלפיה היא חוששת יותר מיכולות הגרעין של מדינת ישראל מאשר יכולות הגרעין של אירן ועד סירובה לגנות ירי רקטת נ"ט על אוטובוס שהסיע ילדים ישראלים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
למרות ריבוי ההתבטאויות הקיצונית של זועבי, אמירתה שלפיה חוטפיהם של הנערים אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל "אינם טרוריסטים", עוררה זעם כה רב בקרב הציבור ונבחריו עד אשר הוחלט היום (ד') להציב את חברת הכנסת תחת אבטחה. בעקבות ההתבטאות הרדיקלית פנו חברי כנסת ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לשלול את חסינותה של זועבי כדי שניתן יהיה להעמיד אותה לדין על הסתה.
ד"ר שוקי שגב, מרצה למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה, סבור כי על היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה בעקבות ההתבטאויות של חברת הכנסת. "לטעמי, הדברים שאמרה זועבי דומים בעיקרם לדברים שאמר עזמי בשארה, שהביע תמיכה בפעולות התנגדות נגד מדינת ישראל ושבגינם הוגש נגדו ב-2001 כתב אישום. ח"כ זועבי הולכת על קו הגבול הדק בין תמיכה חמאס, דבר שאינו מהווה עבירה פלילית ובין תמיכה במאבק המזוין של חמאס, דבר שכן מהווה עבירה פלילית".
למרות העמדה לפיה על היועץ המשפטי לממשלה לבחון האם דבריה של זועבי מהווים עבירה פלילית, ד"ר שגב מסביר כי הדרך עד העמדתה לדין היא ארוכה: "חברי כנסת נהנים מחסינות. החסינות נועדה לאפשר לנבחרי ציבור לפעול ולהתבטא בחופשיות מבלי שיצטרכו לחשוש שמא מעשיהם יגררו את העמדתם לדין. בהנחה שהיועץ המשפטי לממשלה יסבור כי האמירות הללו עולות לכדי עבירה פלילית, הכנסת תדון בהסרת החסינות של זועבי".
לאחר המשוכה שבה מצביעה הכנסת האם להסיר את החסינות של נבחר הציבור או לא, מוגש כתב אישום ובית המשפט בוחן מחדש את הדברים. ד"ר שגב מדגיש כי אין באפשרותה של הכנסת להדיח את זועבי מתפקידה. "אין הליך של הפסקת כהונה של חבר כנסת. אם חבר כנסת מורשע בעבירה פלילית ובית המשפט סבור בפסק דינו כי יש קלון בעבירה בה הורשע, מופסקת כהונתו".
אתמול הצהירה חברת הכנסת שקד (הבית היהודי) כי בכוונתה לשנות מצב זה ולהאיץ את הדיונים בהצעת החוק שניסחה לפיה תתאפשר הדחת חבר כנסת שהתבטא בעד פעולות טרור.
בג"ץ הפך את ההחלטה למנוע מזועבי להשתתף בבחירות
למרות שפע התבטאויותיה הקיצוניות של זועבי, שיאה של דרכה המקצועית השנויה במחלוקת היא ללא ספק השתתפותה במשט לעזה של ארגון ה-IHH, שהסתיים בהתנגשות אלימה בין הפעילים שהיו על סיפון ה"מאווי מרמרה" ובין לוחמי שייטת 13. בעקבות השתתפותה של זועבי במשט פנה שר הפנים דאז, אלי ישי, ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לשלול את אזרחותה של בת טיפוחיו של מייסד בל"ד, עזמי בשארה.
אזרחותה של זועבי לא נשללה, אך בדצמבר 2012 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול אותה מלהתמודד בבחירות לכנסת בטענה כי זועבי מבקשת לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכן בטענה כי זועבי תומכת במאבק מזוין נגד ישראל.
בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים הפך את החלטת ועדת הבחירות והתיר את השתתפותה בבחירות של חברת הכנסת בקובעו כי "נותר ספק האם פעילותה של זועבי כוללת תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור".