שינוי היסטורי במשילות בישראל: הכנסת אישרה היום (ג') ברוב גדול את סעיפי חוק המשילות מעורר המחלוקת. 67 ח"כים הצביעו בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, שמשמעותה שינוי בחוק יסוד: הממשלה. חברי האופוזיציה נעדרו מההצבעה בהפגנתיות בשל הפגיעה לכאורה בעקרונות הדמוקרטיה - ולכן היא עברה ללא מתנגדים או נמנעים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שר האוצר ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד בירך על העברת החוק: "אנחנו הופכים את הפלת הממשלה לקשה הרבה יותר, כדי שממשלות ימשלו ארבע שנים מלאות בלי שכל הזמן יסחטו אותן ויאיימו עליהן - ויוכלו להתחיל מהלכים ולסיים אותם".
"אנחנו מגדילים באופן משמעותי את אחוז החסימה, מה שימנע ממפלגות זעירות וקיצוניות - מימין ומשמאל - להיכנס לכנסת, להפוך ללשון מאזניים ולהפעיל סחטנות כלפי הרוב שנאלץ להיכנע להן מחוסר ברירה. נקבל ממשלות מתפקדות יותר, חסכוניות יותר, יעילות יותר", כתב שר האוצר בעמוד הפייסבוק שלו. "ממשלות שיש בהן רק 18 שרים, ממשלות שעיקרן עבודה ולא כיבודים ולשכות. ממשלות שבאמת מושלות".
נתניהו: "זה טוב לעם ישראל שיש לו ממשלה חזקה"
בישיבת סיעת הליכוד שקדמה לתחילת הדיון בחוק, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "חוק המשילות הוא חוק חשוב שמעלה את אחוז החסימה ומגדיל את המשילות. עם ישראל זקוק לממשלה חזקה, ליציבות, למשילות ולפחות רסיסי מפלגות. זה חוק שמחכים לו שנים רבות והוא יובא עכשיו לכנסת - ואין לי ספק שהוא יעבור".
"זה טוב לעם ישראל שיש לו ממשלה חזקה וקואליציה חזקה, כי באמצעות החוזק הזה אנחנו יכולים להבטיח את ביטחון ישראל, כלכלת ישראל, קידום החברה בישראל וקידום חוקים כפי שאנחנו עושים היום", הוסיף נתניהו.
שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן דחה את טענות האופוזיציה, שלפיהן סעיפי חוק המשילות מזיקים לדמוקרטיה הישראלית. בנאום שנשא במליאה אמר ליברמן כי לאחר העברת הצעת החוק "ישראל עדיין תהיה באחוז חסימה הרבה יותר נמוך ממה שמקובל בדמוקרטיות הנאורות באירופה ובשאר העולם".
לדבריו, גם ההתנגדות להקשחת השימוש בכלי אי האמון הינה מופרכת: "גם במקרה הזה - דוגמאות מהמצב הקיים בעולם הנאור מוכיחות את ההפך. בגרמניה ובבריטניה לא השתמשו בו אפילו פעם אחת בשנה האחרונה. בדנמרק, מאז 2011 לא הוגשה אף הצעת אי אמון. כל מה שהאופוזיציה עושה גורם לשחיקה נוראית".
עוד טען ליברמן כי "במקום שאי אמון יהיה המכשיר העיקרי של האופוזיציה, הוא הפך למשהו נדוש שחוזרים עליו כל שבוע ואף אחד לא מתייחס אליו ברצינות. חשוב להעביר את חוק המשילות - כי מדובר ביסודות הכי מוצקים לדמוקרטיה הישראלית".
סעיפי הצעת החוק: איך הם ישפיעו על הדמוקרטיה הישראלית?
אחוז החסימה - החוק שהיה קיים עד כה קבע כי מפלגה שזכתה בפחות מ-2% מסך הקולות הכשרים שהצביעו בבחירות לא תזכה לייצוג בכנסת. הצעת החוק המקורית ביקשה להעלות את אחוז החסימה ל-4%. אולם, במהלך הדיונים, עקב חששן של מפלגות קטנות יותר מכך שלא יעברו את סף אחוז החסימה יחד עם הבעיה שבאיחודים "כפויים" בין מפלגות שהקשר הרעיוני בינן יחסית רופף (למשל איחוד בין המפלגות הערביות) הוחלט כי אחוז החסימה יועלה לרף של 3.25%.
במבט השוואתי, אחוז החסימה הקיים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. למעשה, ישנה דמוקרטיה אחת בלבד בה אחוז החסימה נמוך מזה שבישראל - הולנד, שמחזיקה בשיטת משטר זהה לשיטה הישראלית. במדינות סקנדינביה אחוז החסימה עומד על 4%, בגרמניה וניו זילנד 5%, ואחוז החסימה הגבוה בעולם שייך לטורקיה - לא פחות מ-10%.
הצעות אי אמון - החוק החדש קובע כי על האופוזיציה להגיש הצעה להקמת ממשלה חלופית לצד הגשת אי האמון. זאת, במטרה שלא להעלות להצבעה הצעות מרובות שאין להן סיכוי לעבור. ההצעה תכלול את ראש הממשלה המיועד, חברי הממשלה ואף את קווי היסוד לכל ממשלה חלופית, כך שאם תתקבל הצעת אי אמון יהיה ניתן להרכיב ממשלה חדשה באופן מיידי.
יוגבל מספר השרים
מספר שרי הממשלה - אחת מהמטרות שחרת על דגלו שר האוצר יאיר לפיד הוא הקטנת הממשלה למספר מקסימלי של עד 18 שרים. טרם אישור החוק החדש לא התקיימה הגבלה על מספר שרי הממשלה וניתן היה למנות שרים רבים המכהנים "בלי תיק". החוק החדש קובע כי מספר שרי הממשלה כולל ראש הממשלה, יוגבל ל - 19. בנוסף, תבוטל האפשרות למנות שר ללא תיק ויוגבל מספר סגני השרים לארבעה. למרות זאת, הממשלה תוכל למנות שרים נוספים אם 70 חברי כנסת יתמכו בהצעה.
בעבר הוגבל מספר השרים ל-18, אך ב-1999 יזם אהוד ברק שינוי של החוק ומאז ניתן להוסיף שרים ללא הגבלה - ואכן כל הממשלות מאז כללו יותר מ-18 שרים. הממשלה הקודמת הייתה שיאנית במספר השרים, עם לא פחות מ-33 שרים - יותר מרבע מגודלה של הכנסת כולה.
הממשלה לא תוכל לפעול בלי תקציב
פיצול סיעות - החוק עד כה איפשר לשליש מחברי הסיעה או למינימום של שבעה חברי כנסת להתפצל לשתי סיעות. החוק שאושר מבטל את האפשרות לשבעה ח"כים להתפצל מסיעתם. עוד קובע החוק כי חבר כנסת יוכל להתפצל מסיעתו אם סיעתו החליטה להתמזג עם סיעה אחרת. ח"כ שיתנגד למיזוג יוכל להתפצל מסיעתו. ואולם, מפלגות שיתמודדו יחדיו לכנסת, יוכלו להתפלג לאחר הבחירות ללא סנקציות כספיות.
מימון מפלגות - בקדנציה הקודמת ניתן לזכור את התפלגותה של קדימה ופיזורם של חברי כנסת לכל עבר. החוק שאושר קובע כי מימון המפלגות השנתי יועבר רק למפלגות שימנו לפחות שני חברי כנסת, מתוך מטרה לייצר תמריץ שלילי בפני חברי הכנסת שימנע מהם להתפלג מסיעתם, ולמנוע ממקרים דומים להישנות. הסנקציה הכלכלית שאושרה, לא תושת על מפלגות שיתמזגו לצורך ריצה משותפת בבחירות, מתוך כוונה להתפצל לאחר הבחירות כפי שבבחירות האחרונות רצו ביחד ישראל ביתנו והליכוד.
תקציב המדינה - יוסדרו התקנות בנוגע למשך הזמן בו יכולה הממשלה לפעול ללא תקציב מאושר ויקבע סכום אותו תוכל להוציא הממשלה בתקופה זו. כמו כן, על פי החוק משרד האוצר יפרסם את הוצאות הממשלה בתקופה בה הממשלה פועלת ללא תקציב מאושר על מנת להגביר את השקיפות. הוחלט גם להאריך לממשלה חדשה את התקופה בה תוכל לפעול ללא תקציב מ-45 ימים כיום ל-100 ימים.