ביום שאחרי המבוכה בממשלה בעקבות דחיית ההצבעה על דוח ועדת טרכטנברג, יושב ראש הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי הפרופסור מנואל טרכטנברג הגיע הבוקר לדיון בוועדת הכספים. הדיון נקבע ללא קשר להצבעה שצפויה הייתה להיערך אמש בישיבת הממשלה. את הדיון העברנו בשידור חי כאן באתר האינטרנט של חדשות 2.
בפתח הישיבה אמר יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני: "אנחנו ועדה מעשית, לא פילוסופית, יכול להיות שנחליט החלטות כבר היום". בנוסף, שיבח גפני את פרופסור מנואל טרכטנברג וציין כי הוא קבע רף חדש בכך שוועדה ממשלתית הגישה דוח בתוך שבעה שבועות. עם זאת, ביקר גפני את תוכן הדוח ואמר כי "יש בו דברים שלא היו צריכים להיכתב ויש דברים שחייבים היו להיכתב ולא נכתבו".
יו"ר הכנסת רובי ריבלין, התייחס למסקנה לפיה יש לקצץ בתקציב הביטחון ואמר: "בכל פעם שביקשו בעבר לקצץ בתקציב הביטחון, התקציב גדל. אי אפשר לעמוד בפני טענות בעד ביטחון ישראל. התקציב שעתיד להיות מקוצץ הוא תקציב האימון של חיילי המילואים. צריך למצוא פיתרון יצירתי".
חברת הוועדה ח"כ רוחמה אברהם העבירה ביקורת על התנהלות הממשלה בנוגע להצבעה על הדוח: "בניגוד לפארסה הגדולה אתמול בממשלה, שלא יכלה להכריע, אנחנו יכולים לאמץ את הדוח הזה אלינו".
טרכטנברג: "האזרח לא מרגיש את הצמיחה"
לאחר מכן החל לשאת דברים יו"ר הועדת לשינוי כלכלי-חברתי, הפרופ' מנואל טרכטנברג, שאמר: "זה לא דוח חסר ערך. 15 מומחים, ארבעה צוותים מקצועיים, 60 נוספים שהיו מעורבים ואינספור מתנדבים. זו ועדה שקמה בעקבות מחאה חסרת תקדים. הייתה הידברות ארוכה עם הציבור וקיבלנו יותר מ-5,000 הצעות".
"התחלנו מניסיון להבין את שורשי המחאה, להבין איפה כואב. זיהינו שלושה מרכזים, הראשון נעוץ במצוקה כלכלית שחשה משפחה נורמטיבית בישראל שלא גומרת את החודש ולא רואה אופק כלכלי לפניה. החרדה לעתיד היא אחד משורשי המחאה. המקור השני הוא בתחושה עמוקה של אי צדק, שחשה השדרה המרכזית של החברה, משום שאי-השוויון גדל בין שכבה דקה של עשירים לשאר המעמדות ומשום שישנם אזרחים שלא נושאים בנטל. המקור השלישי הוא ניכור. המערכת הפוליטית התרחקה מהאזרח והאזרח חש שאינו יכול להשפיע על גורלו".
"שכר הברוטו במדינת ישראל עלה בצורה מובהקת פחות משיעור הגידול בתוצר לנפש. האזרח שומע שהמשק צמח מאוד ואליו מגיע רק חלק קטן ואז האזרח מפקפק בצמיחה. מס ההכנסה ירד, אך ירד בצורה כזו שהוא מיטיב עם החלקים העשירים יותר. אך המיסוי הגדול מצוי במוצרים ובשירותים. הייתה קפיצה גדולה במחירי הדיור, המזון, הבירות, החינוך, תחזוקת משק הבית וכולי. חלק גדול מעליות המחירים שקרו היו באחריות ממשלות ישראל בעשור האחרון. בשורה התחתונה, השכר עלה מעט ומסננת המס הפכה אותו לעוד פחות".
"יש כשלים חמורים בתפקוד של הסקטור הציבורי. ריכוזיות יתר, ריבוי משרדים ועוד, רק חלק מאותם תקציבים שעליהם מחליטים בוועדת הכספים מגיע לצרכן. צריך לטפל ביכולת התפקוד של הממשלה ואז האזרח יקבל מה שמגיע לו".
"הנושא המרכזי הוא הצדק החברתי"
"האמירה הכי עוצמתית שעלתה מהמחאה היא הדרישה לצדק חברתי", אמר טרכטנברג, "מותר גם לחברה שנמצאת במצור לבחון את הדרישה לצדק חברתי. יש שלושה היבטים של צדק חברתי: הראשון אומר שצריכה להיות הלימה בין תרומת הפרט ובין מה שהוא מקבל, השני אומר שעלינו להעניק שוויון הזדמנויות בשלבים המוקדמים של החיים ובהמשך הדרך, השלישי אומר שאם הגורל מכה בפרט, על החברה לסייע להבטחת קיום בסיסי, נגישות וכבוד".
"הממשלה צריכה להוסיף לכללים הפיסקלים שמנחים את התקציב גם את ההתחשבות באזרח. צריך לזכור שהמדדים לצמיחה לא כוללים דברים כמו איכות חיים, איכות סביבה, בריאות ומידת אי השוויון. הצמיחה בישראל לא חלחלה לכל חלקי העם ואפילו לו לרובו".
"צריך לפעול להשתלבות בתעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות, תוך כיבוד אורח החיים שלהם. אנחנו צריכים להעניק להם הזדמנות מכובדת להתפרנס. בנוסף, אין היום כללי משחק הוגנים בשווקים השונים. צריך לדאוג לכללים הוגנים ולדאוג לרווחת העובדים ובפרט לעובדי הקבלן".
"יש לטפל בכשלי השירות הציבורי וגם לטפח את האתוס של שליחות ציבורית. כשאני אומר שאני בשירות הציבורי, אנשים חושבים שמשהו לא בסדר בי. מי שמשרת את הציבור צריך להרגיש בעל שליחות ולא להרגיש שהוא מתבייש".
"כדי ליישם את ההמלצות יש צורך בכ-30 מיליארד שקל לאורך חמש שנים. הכסף יגיע מתקציב הביטחון וממקורות אחרים. חוץ מזה, יש המלצות להפחית 30 מיליארד שקלים נוספים בנטל המס באמצעות הפחתת מסים ומתן נקודות זכות לזכאים, כך שסך הכול יופנו 60 מיליארד שקלים לרווחת האזרח".
"לא תחזור הזדמנות שניה לעשות את השינוי"
טרכטנברג התייחס גם לנושא הדיור ואמר: "יש לשים דגש על דיור בר השגה, על ידי הקלת הבנייה, שכירות לטווח ארוך, עזרה לזכאים ועזרה למגזר הערבי שהוזנח. בנוסף, צריך להיאבק בכוח מונופוליסטי בשוק. צריך להכניס את הפחתת יוקר המחיה לתכניות העבודה של הרגולטורים השונים".
בנושא המיסים אמר פרופסור טרכטנברג: "ניסינו לשנות את תמהיל המיסים ולא את נטל המס הכולל. אנחנו מדברים על ביטול העלייה הצפויה של מס הבלו, מתן שתי נקודות זיכוי נוספות לאבות לילדים בגיל 0-3 וביטול מכסים ומיסי קנייה שונים. במקביל, אנחנו מדברים על ביטול המשך הפחתת המיסים הישירים, להוסיף מס של 2% על רווחי הון והכנסות של מעל מיליון שקלים לשנה ולהעלות את מס החברות".
לסיכום דבריו, אמר טרכנברג באופן נרגש כי: "הישראלים החדשים של שנת 2011 הגישו לכולנו הזדמנות להביא לשינוי בישראל. אל לנו למסמס את ההזדמנות הזו כי לא תבוא הזדמנות שנייה. מחאה כזו שקטה ומופתית, בלי אלימות בכלל, לא נראתה בשום מקום בעולם. אסור לנו לפספס את ההזדמנות".
סתיו שפיר: "סליחה שלא התעוררנו קודם"
בדיון בוועדה דיברה גם סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה, שאמרה: "תיכף יום כיפור ועדיין לא ביקשנו סליחות. אני הראשונה לבקש. סליחה שלא התעוררנו קודם, סליחה על זה שבמשך שנים נתנו למדיניות כלכלית אלימה להכניס אותנו למצב עגום. סליחה שלא הצלחנו לקום כולנו ביחד לשים הרבה דברים בצד, להתאחד ולדרוש דבר אחד קונקרטי למען העתיד שלנו".
"אבל אז קמנו ועשינו את זה. אמרו לנו שוב ושוב שאין פתרונות קסם, אבל אנחנו כעם חוללנו קסמים. יש כאן הזדמנות אדירה, הזדמנות שכבר קיימת כשפה חדשה, יש נכונות של כולם ליישם אותה. הוועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה היא ועדה שמשתמשת בכל המושגים של המהפכה האלה וגם בפייסבוק, אבל זה לא אומר שהיא באמת מבינה את המהפכה".
"אנחנו דורשים דיור ציבורי עכשיו, תנאי תעסוקה הוגנים, דברים שהם כל כך בסיסיים, שלאף אחד לא הייתה בעיה להבין במה מדובר. אז קראו לנו מפונקים, אם קורת גג לכל אדם היא פינוק, אז כנראה שאנחנו מפונקים. קראו לנו אנרכיסטים, אם לקרוא לפתרון שוויוני לכל האוכלוסייה ולכל קהילה, אז אולי אנחנו אנרכיסטים".
"אז אמרו לנו שאנחנו ילדים. אם לדרוש חלום כזה בשביל המדינה אומר שאנחנו ילדים, אז כנראה שאנחנו ילדים. יש פה מעשה שדורש אומץ. הוא דורש אומץ שאני בטוחה שיש לאנשים בוועדה הזו. כרגע יש עם שלם מאחוריכם שמבקש שתצטרפו אליו. התגובות החצי עוינות לדוח טרכטנברג, על זה שיש ניסיון להעביר את אותם הדברים בכסות חדשה, מוכיחות שיש כאן בוועדה את האומץ. כמה אומץ יש לכם להצביע בעבור תקציב חדש? כמה מהר נוכל לעשות את זה ועד כמה חריף? זה המבחן שלכם. כולנו ביחד מחויבים לאומץ הזה ליצור חברה חדשה בישראל".