שתים עשרה שנה מאז הלכה לילי שרון לעולמה. אתמול בבוקר כמו בכל שנה, מתייצבים החברים על גבעת הכלניות, חלקת הקבר שמול החווה. רוב הנוכחים מלבד המשפחה הם חברים של אריק שרון ומי שעבדו לצדו לאורך השנים. ליד הקבר קוראים הבנים ביחד קדיש.
המחשבות נודדות לחדר ההוא בבית החולים. "זה נכון שאם כולם נמצאים פה, אז יותר כולם חושבים מה קורה איתו, מה יהיה, לא יודע", הוא אומר. "את יודעת מי שחושב על זה כל הזמן אין לו צורך לחשוב על משהו ספציפי פתאום עכשיו".
"אני מקווה מאוד אני כמעט בטוח", הוא אומר שהוא נשאל אם אביו יחזור אי פעם להשתתף באזכרה של אשתו המנוחה. כבר הרבה שנים שעמרי שרון מתחמק מעין התקשורת וגם עכשיו הוא מעדיף לדבר על הנוף סביבו. על החווה שאבא אריק בנה קצת אחרי שחזר מהמלחמה.
הסיבה שהוא הסכים לחשיפה היא ההתגייסות שלו למען ציפי לבני בפריימריז שמתנהלים בימים אלה בקדימה. עוד נחזור לעניין הפוליטי אבל ברור שעיקר ענייננו במפגשים האלה היה מצבו של ראש הממשלה לשעבר.
הוא מספר שהוא נראה כמו שאנחנו זוכרים אותו. " מוזר להגיד שלומו בסדר. אנחנו מקווים שהמעבר הביתה שאנחנו נצליח אני מקווה לעשות אותו בקרוב, ישפר את מצבו. אני מאמין שההימצאות אל מול הנופים שהוא אהב לראות אל מול הרעשים שהוא אהב לשמוע, אל מול הריחות שהיו בעיניו... את יודעת כל הדברים האלה ביחד, בונים את התמונה של בית כן?".
"אני לא הולך להיכנס להיכנס פה לגיליון הרפואי שלו, יש ימים שאני מדבר איתו ואני בטוח במאה אחוזים שהוא שומע ומבין כל מה שאני אומר ואני רואה... את יודעת את זוכרת את המבט של העיניים שלו שהיה עמוק ואני רואה שהמבט שלו עמוק וברור לחלוטין, ואני בטוח שהוא שומע ומבין כל מה שאני אומר ויש ימים שפחות".
"הוא אף פעם לא עשה שום דבר כמו אחרים. היה לו את הדרך שלו ואת הקו שלו ואת היכולות שלו ואת הדברים שהוא האמין בהם וככה הוא עשה וככה הוא חי וככה הוא עבד. וגם בזה אני חושב שהוא לא דומה
לאף אחד אחר", אומר שרון הבן כשהוא נשאל אם הוא באמת מאמין שאביו יתעורר. "ומזה אני שואב המון כוח והמון תקווה גם בדברים האלה".
שרון שומע מוזיקה קלאסית, זה מה שבנו משמיע לו, "אני אוהב לשים יצירות של בטהובן יש בהן מין פראות משחררת כזאת, שאני בטוח שמשפיעה לטובה. אני בטוח שהוא אהב את זה". הוא גם צופה בטלוויזיה, בין נשיונל ג'אוגרפיק לספורט.