זוכרים, 14 שנה אחרי: במושב הכנסת נפתח בשעה 17:00 מושב הכנסת המיוחד לציון יום השנה להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. את המושב המיוחד העברנו בשידור חי, כאן באתר האינטרנט של חדשות 2.
את משכן הכנסת פקדו בשעות האחרונות בני המשפחה, חברים מהעבר ומכרים, שהגיעו ליטול חלק במושב הכנסת המיוחד. במושב ישאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, יו"ר הכנסת רובי ריבלין ושר הביטחון אהוד ברק. בולט בהיעדרו בישיבה הוא ח"כ מיכאל בן ארי, שהודיע כי הוא מחרים את המושב המיוחד, בטענה כי "הוא מוקדש לאוסלו - ולא לרבין".
נתניהו: רבין היה הצבר האולטימטיבי
"יצחק רבין היה הצבר האולטימטיבי, סוד קסמו היה שמעל לכל הוא היה פטריוט ישראלי, כשצריך היה להילחם הוא נלחם בעוז, כשהאמין שצריך לפלס דרך לשלום הוא הלך בה", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח דבריו במושב הכנסת המיוחד. "בכל דרך חייו, בכל צעדיו - פעל על פי שהאמין שיבטיח את ביטחוננו ועתידנו".
נתניהו המשיך: "בלילה ההוא, ליל הארבעה בנובמבר, כיוון מרצח שפל את אקדחו אל גבו החשוף של ראש הממשלה. בלילה ההוא הוכרע פטריוט ישראלי גדול בידי רוצח שירה כדור בלב האומה". ראש הממשלה הביע תקווה שהחברה דווקא כן למדה משהו מהרצח. "אני מאמין שלקח הסובלנות והאיפוק הופנם אצל רובו המכריע של הציבור - על כל חלקיו".
"אני נושא בלבי תקווה שבהכרעות הבאות יכבד האחד את רעהו, ונשמור על איפוק וסובלנות", סיים נתניהו את דבריו, ברמיזה על העתיד.
השר ברק: שעת ההכרעה הגיעה
"שעת ההכרעה ההיסטורית הגדולה של מדינת-ישראל קרובה מאד, אין עוד זמן לבזבז. רצח רבין עיכב את התהליך. עד כאן", כך אומר הערב שר הביטחון אהוד ברק בפתח מושב הכנסת המיוחד לציון יום השנה ה-14 להירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. "כל השתהות בהגעה להסכם עלולה לפגוע בביסוסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לצד מדינה פלסטינית", הוסיף ברק.
"כל חלופה לעקרון של שתי מדינות לשני עמים רעה ומסוכנת יותר", אמר שר הביטחון. "זמנה של ההכרעה הגיע. שוגה מי שמשלה את עצמו שהמצב הקיים יימשך עד אין-קץ". לברק הייתה גם ביקורת קשה על מה שכינה "גורמי שוליים", שעדיין קיימים לדבריו בציבור הישראלי ואשר מצדיקים את רצח רבין. "חשבנו שהרצח יוביל לחשבון נפש פנימי - אך זו הייתה, למרבה הצע,ר אשליה", אמר.
"בציבור הישראלי יש עדיין גורמים שלא מן הנמנע שיש בהם גם כאלה שאינם שוללים רצח פוליטי נוסף כאמצעי לכפות על הרוב את הזייתם", אמר ברק וביקר בחריפות את כוונתם של מספר חברי כנסת להחרים את המושב המיוחד: "אם יש כאלה פה בכנסת, עליהם להבין כי זו ראשיתה של אנרכיה המערערת את בסיס ההסכמה הדמוקרטית שעליה מושתתת מדינת ישראל".
לבני: רבין בחר בשלום כאסטרטגיה
"מר ביטחון, רמטכ"ל צה"ל, בחר בשלום כאסטרטגיה", אמרה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני במושב הכנסת המיוחד. "הוא קיבל את ההחלטה לא כחולם חלום מנותק מהמציאות, אלא כמבין הבנה עמוקה את האלטרנטיבות". לדבריה, "ההתנגדות לחלוקת ארץ ישראל "נשארה לגיטימית גם אחרי הרצח בוודאי שלא יכול למחוק דעה גם אם החזיק בה רוצח שפל".
גם יו"ר הכנסת רובי ריבלין נשא דברים במליאה. "יצחק רבין האיש, המנהיג הפוליטי, חסר לנו מאוד. חסרה לנו צניעותו. חסרה לנו ישרתו. חסרה לנו יכולתו להבחין בין עיקר לטפל", אמר ריבלין. "כל זה מתגמד אל מול הזיכרון ההיסטורי שייחקק כאן לדורות, אל מול זיכרון, כתם רציחתו של ראש ממשלה בישראל".
ריבלין התייחס גם לשינוי, שחל לטענתו, בחברה הישראלית - ויותר מכל במנהיגיה מאז הרצח. "אנחנו זוכרים את סיפור ההפגנה ההיא בכיכר ציון, עם שלטי ההסתה ומדי האס-אס", אמר. "אנחנו זוכרים היטב מי עמד על המרפסת - כל מתנגדי אוסלו שסומנו למפרע כשותפים ברצח וכאחראים להתרחשותו".
"והנה", הוסיף ריבלין, " חלפו רק כמה שנים, והמאשימים הבוטים ביותר, הפכו לחבריהם הטובים ביותר של הנאשמים. מה קרה?"
הנשיא פרס באזכרה הממלכתית: "אין מחילה לרוצח, כבליו לא יוסרו"
"הטרגדיה של עמנו היא שהמשיח בושש לבוא – והרוצח נחפז לרצוח. אין מחילה לרוצח, כבליו לא יוסרו והוא יהיה לדיראון עולם" - כך אמר נשיא המדינה שמעון פרס בנאומו בטקס האזכרה הממלכתי בהר הרצל. "אנו לא ניסוג משאיפת עמנו כפי שביטא זאת יצחק: לשלום של ביטחון, לשלום של צדק, לשלום ברוח חזון הנביאים. הרי יצחק פתח שערים כבדים. ושערי הצדק החברתי ושערי השלום נשארו ויישארו פתוחים".
"לפני 14 שנים ליווה כאן עולם ומלואו, בהזדהות אמיתית וכואבת עם עם-ישראל, את יצחק רבין למנוחתו האחרונה", אמר הנשיא. "השמים היו אפורים כשק. הלב היה מר כלענה. ובנפש האומה שכנה מועקה כבדה כעופרת. תחושת האובדן של אזרחי ישראל הייתה גם אישית, כי דמותו של יצחק הייתה נטועה מבראשית בנופה של מדינת ישראל - כמפקד וכמדינאי, כדמות קרובה ומוחשית".
"וכשעמדה פה נועה הנכדה שירשה את תווי פניו של יצחק, ודיברה על הגיבור הנצחי שלה, וביקשה משיירת מלאכי-שמים לשמור עליו, לא נותרה עין יבשה", כך לדברי הנשיא פרס. "גדולתו של יצחק הייתה בכנות מנהיגותו במלחמה כבשלום. במלחמה – הדרך נהירה: עם מותקף ומאוים – מתלכד כאיש אחד ומתגונן. בשלום – הדרכים מתפצלות: עם שואף-שלום, נחלק בעמדותיו ומתגוון. יצחק נדרש לעמוד בשני המצבים: בליכוד העם במלחמה. ובהובלתו, מפולג בדעותיו, בנתיב השלום".
"בשני המצבים הישיר יצחק מבט גלוי אל האמת. הוא לא חיפש יוקרה מזויפת. הוא לא הסתיר עובדות, הוא לא כיזב ולא התקפל. הוא ידע כי הניצחון הצבאי אינו תכלית המלחמה, אלא מנוף להשגת התכלית האמיתית. כלומר להפכו להישג של קבע, להמירו בשלום".
נשיא המדינה הביע גאווה בהישגים של רבין ושלו עצמו. "יצחק השכיל להיות נחוש מבלי להיות יהיר", אמר, "לשאת את גאון ישראל מבלי להיות גאוותן, לא להיכנע ללחץ חיצוני, ולא להתעלם מקריאת המפה החיצונית...אני גאה במה שהשגנו בהנהגתו של יצחק, במסענו המשותף, אם כי המלאכה טרם הושלמה. אני גאה על המשא ומתן שנפתח ויצר עמדת רוב פלסטינית שהכריזה על מעבר מטרור למדיניות".
"מדיניות השלום והמדיניות החברתית של ממשלת רבין הזניקו את מעמדה הבינלאומי של ישראל, האיצו את גלגלי המשק, החלו לצמצם פערים חברתיים והפיחו אופטימיות ותקווה גדולה. גם מי שחלקו על דרכו של יצחק העריכו את מדיניותו. גם מתנגדיו הוקירו את אישיותו".