אביב הגיע, ראש ממשלה חדש בא? הכנסת מתפזרת וישראל הולכת לבחירות בחודש אפריל הקרוב - בשיאה של עונת האביב, ולפי הסקרים - נתניהו צפוי להיבחר שוב לתפקידו. אבל האם הבחירה לערוך את הבחירות באביב מסמנת דווקא שראש הממשלה המכהן לא צפוי להיבחר שוב לתפקידו? כי כך לפחות קרה בכל פעם בה נערכו הבחירות בעונה הזו בעבר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
רשמית, עונת האביב מתחילה ב-21 במרס ונמשכת עד 21 ביוני. מקום המדינה ועד היום, נערכו 4 מערכות בחירות בתקופה הזו - ובכולן, נבחר לתפקיד ראש הממשלה אדם חדש - כזה שלא כיהן בתפקיד קודם.
מערכת הבחירות הראשונה שנערכה באביב הייתה ב-17 במאי 1977, אז התחולל המהפך הגדול - ואחרי כמעט 30 שנות שלטון של מפא"י, עלה הליכוד לשלטון בראשות מנחם בגין, שהפך לראש הממשלה.
מערכת הבחירות השנייה שנערכה בעונת האביב הייתה ב-29 במאי 1996, אז התמודדו זה מול זה ראש הממשלה המכהן שמעון פרס ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו. לאחר אחד מלילות הבחירות המותחים והצמודים בתולדות המדינה, נתניהו נבחר בפער זעום - והפך לראש הממשלה לראשונה.
3 שנים לאחר מכן, הבחירות שוב נערכו באביב - וגם הפעם ראש הממשלה המכהן הפסיד ומועמד חדש, שטרם כיהן בתפקיד, נבחר. ב-17 במאי 1999 נבחר אהוד ברק לראשות הממשלה לאחר שהביס את נתניהו.
וכן, זה קרה שוב. ב-28 במרס 2006 ישראל הלכה לבחירות - ולתפקיד נבחר אהוד אולמרט לאחר שהחליף את ראש הממשלה דאז אריאל שרון בראשות קדימה. מועמד חדש נבחר לתפקיד הרם במערכת בחירות נוספת שנערכה בעונת המעבר.
נתניהו יצליח לשבור את הסטטיסטיקה?
בחודש אפריל 2019 ייערכו הבחירות לכנסת ה-21 - בחירות בשיאה של עונת האביב. האם ראש הממשלה המכהן נתניהו צפוי לשבור את הסטטיסטיקה ולהיבחר לתפקידו שוב או שהסטטיסטיקה תעשה את שלה וכמו קודמיו, הוא יודח מכסאו?
סטטיסטיקה משעשעת אחרת מצביעה דווקא על סיכוי טוב לכך שנתניהו צפוי להיבחר בכל זאת: עד היום, נתניהו ניצח ב-4 מערכות בחירות - אחת שנערכה בינואר (2013), אחת שנערכה בפברואר (2009), אחת שנערכה במרס (2015) ואחת שנערכה במאי (1996) - כך ש"נשאר" לנתניהו לנצח במערכת בחירות שנערכה באפריל כדי להשלים רצף ניצחונות שמתפרש על פני חמישה חודשים רצופים.