האם כספי מדינה הוזרמו לעמותות שפועלות ל"גאולת קרקעות" ביהודה ושומרון שלא כדין? דוח חמור של מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) מעלה חשש כבד לניגוד עניינים ותפירת מכרזים במועצה האזורית מטה בנימין, שלדברי המבקר משמשת בשנים האחרונות כצינור להעברת כספים לעמותות שפועלות להרחבת ההתיישבות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הדוח שפרסם המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, עוסק ברשויות המקומיות בישראל והוא כולל פרק מיוחד שבוחן את התנהלות המועצה האזורית מטה בנימין. בראש המועצה עומד אבי רואה, שפרש בחודש אוגוסט מתפקידו כיו"ר מועצת יש"ע, אותו ביצע במקביל. לדברי המבקר, רואה פעל בניגוד עניינים בכל הנוגע למעורבותו בהענקת תמיכה כספית לטובת מועצת יש"ע.
בביקורת שנערכה מצא המבקר ליקויים רבים - חלקם חמורים - בהתנהלות מועצת מטה בנימין, בדגש על התמיכה הכספית שהעבירה המועצה למספר עמותות. בשנים 2016-2012 קבעה המועצה כ-15 קריטריונים (תבחינים) לתמיכה בעמותות, חלקם מנוגדים לנהלי התמיכה כפי שהגדיר מנכ"ל משרד הפנים.
"עם תבחינים אלה נמנים שמירת קרקעות וגאולת קרקעות ביהודה ושומרון", נכתב בדוח. "תבחינים אלה כוללים פעילויות שספק אם הן במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של המועצה". המבקר מבהיר כי בהחלטתה להעניק תמיכה גם על בסיס הקריטריונים הללו חרגה המועצה מהמסגרת שמאפשר החוק.
העברה "סיבובית" של תקציבי ממשלה למועצת יש"ע
תנאי נוסף שקבעה המועצה כתנאי לקבלת תמיכה הוא שהעמותה "לקחה חלק בלא פחות מ-15 הליכים משפטיים הנוגעים לסוגיה זו", בכוונה לשמירה וגאולת קרקעות. המבקר מצביע על שתי עמותות, בהן עמותת "רגבים", שזכו לתמיכה המבוקשת בסכום מצטבר של כ-760 אלף שקלים בשנה.
לפי המבקר, בבקשת התמיכה שלה למועצה צירפה "רגבים" רשימה של 15 עתירות לבג"ץ - כולן נגד המדינה. "בכך קבעה המועצה תנאי לקבלת תמיכה שמשמעו בפועל הגשת עתירות נגד המדינה", מעיר המבקר. "הדברים מעוררים קושי כיוון שהמדינה מממנת כ-62% עד 67% מתקציבה של המועצה".
המבקר מציין כי ריבוי התנאים ומידת הספציפיות שלהן יוצרת מצב בעייתי שמעט מאוד גופים יכלו לעמוד בהם. "התנאים שקבעה המועצה, המציבים דרישות ספציפיות מאוד, מעלים את החשש כי הם 'נתפרו למידותיהן' של העמותות", הוא מדגיש. "אין תמה כי רק עמותות אלה ביקשו לקבל תמיכה מכוחם והצליחו לזכות בתמיכה". המבקר ממליץ למועצה להימנע מלהעניק תמיכות על בסיס קריטריונים שאינם מתיישבים עם הנוהל ועם תפקידי המועצה וסמכויותיה, דוגמת גאולה ושמירה על קרקעות. "עליה להיזהר לבל תחרוג מהמסגרת שבה היא מורשית לפעול על פי דין", כתב.
סוגיה בעייתית נוספת עליה מצביע המבקר היא שיעור ההשתתפות של המדינה בתקציב המועצה האזורית. בשנים 2015-2012, ההכנסות העצמיות של המועצה מכלל סך הכנסותיה נעו סביב 33% ל-38% בלבד. לצורך השוואה, בשנת 2015 עמד ממוצע ההכנסות העצמיות של כלל המועצות האזוריות בישראל מכלל סך הכנסותיהן על 52%, ואילו ממוצע ההכנסות ב-14 המועצות האזוריות הנמצאות באותו אשכול חברתי-כלכלי של המועצה האזורית מטה בנימין עמד על 45%.
המועצה טענה כי מורכבות החיים ביהודה ושומרון, בייחוד בהיבט הביטחוני, יוצרת תלות בתקציבי הממשלה. אולם בדיון שקיימה המועצה בפברואר 2012 אמר ראש המועצה לנוכחים כי מועצת יש"ע "פועלת על קבלת 'מענק בטחוני' כשאנו כמועצה מקבלים אותו. כשהמענק מתקבל אנחנו נותנים אחוז מסוים ל[מועצת] יש"ע".
המבקר מדגים כיצד בשנים 2016-2012 קיבלה מועצת יש"ע מהמועצה האזורית מטה בנימין סכום שנתי שנע בין 2 ל-2.5 מיליון שקלים בשנה. לדבריו, שיעורים אלה מהווים 24-42% מכלל הוצאות המועצה האזורית על תמיכות. "התנהלות המועצה האזורית כפי שתיאר אותה ראש המועצה משמעה כי המועצה משמשת מעין צינור להעברת כספים מהמדינה לעמותה", מעיר המבקר. "העברה 'סיבובית' של חלק ממענקי הממשלה לעמותה (מועצת יש"ע) מעלה חשש לעירוב שיקולים זרים של מקבלי ההחלטות".