שרת המשפטים אילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט פרסמו היום (שלישי) את טיוטת הצעת חוק יסוד החקיקה אותו יזמו. במרכז התזכיר הסדרת יחסי הכוחות בין הכנסת לבית המשפט העליון והנהלים לפיהם יוכלו השופטים לפסול חוקים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הצעת החוק מנסה לחזק ולבצר את מעמדם של חוקי היסוד ולהגן עליהם מפני ביקורת שיפוטית אפשרית של בית המשפט. על פי ההצעה, חוקי יסוד יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה או 20 ח"כים לפחות ויעברו ברוב של 61 חברים בכל אחת משלושת הקריאות. לאחר שיאושר, בג"ץ לא יוכל לבטל את חוק היסוד, בניגוד למצב היום.
עם זאת, ההצעה מכירה בסמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים רגילים, אך מציב תנאים קשיחים לפסילת חוק: בג"ץ יוכלו לפסול חקיקה אך ורק במקרה חריג בו הליך החקיקה סטה מההוראה בחוק היסוד. דיון על פסילת החוק יתבצע בהרכב של 9 שופטים וברוב של שני שלישים מהם. החוק אוסר על בית המשפט לפסול חוקים שנפל פגם בהליך חקיקתם אך עברו בשלוש קריאות.
למרות ההסכמה לפיה בית המשפט יוכל לפסול את חוקי הכנסת, הכניסו השרים את האפשרות לכנסת לחוקק מחדש את החוק באמצעות פסקת התגברות. על פי ההצעה הכנסת תחוקק את החוק פעם נוספת רק באמצעות רוב של 61 חברים - ואז החוק יכנס לתוקף לתקופה של 5 שנים.
שר החינוך נפתלי בנט מסר: "היום אנחנו אומרים לבג״צ: 'לא הכל שפיט'. בשנים האחרונות בג״צ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".
שרת המשפטים איילת שקד מסרה: "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהייתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".