התפטרותו של שר הבריאות יעקב ליצמן מעוררת שאלות לגבי המשך הישארותן של המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, בממשלת נתניהו הרביעית. לפי שעה, עושה רושם שהסיעות החרדיות לא ממהרות לחפש דרכן אל מחוץ לממשלה, ונראה שיש להן סיבה טובה לא לעשות כן. מן המקובלות שלחרדים יש הישגים רבים בממשלה הנוכחית, שאת ראשית ימיה לכל הפחות השקיעה בביטול "גזירות לפיד" באופן שעולה בקנה אחד עם ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתמו הסיעות עם מפלגת השלטון - הליכוד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אז מה יש למפלגות החרדיות להפסיד? ברמת המאקרו, בחוץ מחכים שניים, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ואבי גבאי, יו"ר המחנה הציוני, וישיבתו של מי מהם על כיסא ראש הממשלה משמעותה פחות הישגים לחרדים באופן מובהק.
אבל עוד לפני כן: די בסקירה מהירה של הישגי החרדים כדי לראות עד כמה הממשלה הזאת נוחה עבורם. משבר העבודות ברכבת בשבת במובן זה לא רק שלא מייצג, אלא עומד בסתירה לאופן ההתנהלות מולם בממשלה. בין ההישגים ניתן למצוא את ביטול חוק לימודי הליבה, ביטול חוק השוויון בנטל (שנפסל על ידי בג"ץ ובקואליציה עמלים על חקיקתו מחדש), החזרת הבטחת ההכנסה לאברכים, ביטול מתווה הכותל והתקדמות עם חקיקת חוק הגיור.
קצבאות, לימודי ליבה וחוקים עוקפי בג"ץ
אחד ההישגים הבולטים לא נוגע לענייני דת ומדינה אלא בנושא הקשור לרווחת המגזר: קצבאות הילדים, שקוצצו על ידי יאיר לפיד כשר האוצר. ש"ס ויהדות התורה דרשו תחילה את העלאתן לגובה המקורי, אך לבסוף התפשרו על תוספת של כמה עשרות שקלים בלבד, בתמורה לכך שהמדינה תפתח תוכנית חיסכון לכל ילד שבה תופקד יתרת הסכום שקוצץ. החרדים אף דאגו כי הכספים יועברו להורים רטרואקטיבית מתאריך הקמת הממשלה.
באוגוסט 2016 תוקן חוק לימודי חובה, גם הוא מתקופת ממשלת "ברית האחים" - נפתלי בנט ויאיר לפיד. המשמעות: בתי הספר לא יידרשו עוד ללמד מתמטיקה, מדעים ואנגלית כתנאי לקבלת תקציבים מהמדינה, ושר החינוך יוכל לקבוע בעצמו קריטריונים לתקצוב המוסדות. כ"תרופה" לגזרה נוספת של לפיד, זינק השנה תקציב הישיבות והגיע לשיא של כל הזמנים - כ-1.2 מיליארד שקל בשנה, זאת במסגרת תקציב המדינה לשנים 2018-2017.
כדי לפתור את מצוקתם של מאות אלפי חסרי הדת בישראל, שאינם יכולים להינשא כיהודים, החליטה הממשלה הקודמת לאפשר לכל רב עיר לעסוק בגיור, כדי לשבור את המונופול של המערך הממלכתי בתחום זה ולפתוח אותו לתחרות - ובכך להגביר את קצב הגיורים. חודשים ספורים לאחר הבחירות כבר הביאו החרדים לביטול אותה החלטה.
לפני כשנה פסק בית המשפט כי יש להכיר בגיורים אורתודוקסיים פרטיים הנעשים בישראל לצורך קבלת אזרחות, והמפלגות החרדיות דרשו לסתום גם את הפרצה הזו. לפיכך ועדת השרים לחקיקה קידמה חוק גיור עוקף בג"ץ הקובע כי רק בתי דין רשמיים מטעם המדינה יוכלו לעסוק בנושא ולהכריז על אדם כיהודי. בין לבין אושר גם "חוק המקוואות", המבטיח כי בניגוד לפסיקת בג"ץ, תנועות הרפורמים והקונסרבטיבים לא יוכלו להטביל את אלו שהתגיירו דרכן במקווה ציבורי של המדינה. עוד נקבע בהסכם הכניסה לממשלה כי בתי הדין הרבניים יועברו ממשרד המשפטים למשרד לשירותי דת, אף שמדובר בערכאה משפטית ממלכתית לכל דבר ועניין.
הישגים מול הזרמים הליברליים
הקפאת מתווה הכותל הייתה למעשה התיקון הראשון שעושה הממשלה בהחלטה שהיא קיבלה בעצמה, ומדובר גם בנושא הרגיש והנפיץ ביותר. לאחר כמעט 30 שנה של מאבק בהובלת "נשות הכותל", ובניגוד לכל הסיכויים, הושגה בתחילת 2016 פשרה היסטורית בין הזרמים הליברליים משמאל לדתיים השמרניים בדבר הקמת רחבה פלורליסטית בכותל המערבי, שבה יובטח חופש דת מלא לכל אדם ותתאפשר תפילה שוויונית בהשתתפות פעילה של גברים ונשים.
ובשעה שיהדות התפוצות עדיין המומה ושוקלת את תגובתה ואת צעדיה, בש"ס וביהדות התורה כבר מסמנים את היעדים הבאים: עוד סמכויות לבתי הדין הרבניים וחוק עוקף "בג"ץ המרכולים" - הפסיקה שהכשירה את פתיחתם בשבת של בתי העסק בתל אביב.