אחרי הפתיחה הסוערת של מושב החורף, ועדת הכלכלה של הכנסת דנה הבוקר (רביעי) בנושא תאגיד השידור הציבורי, יומיים בלבד לאחר הצהרת ראש הממשלה נתניהו בדבר כוונתו לשקם את רשות השידור. לדיון זומנו ראשי התאגיד ורשות השידור: יו"ר התאגיד הבהיר: "השורה התחתונה היא חד משמעית - אנחנו מוכנים לשידור כבר בינואר, מאמינים שעמדנו ביעדים שהציבו לנו". נציגת האוצר הבהירה כי פירוק התאגיד יגרור עלות של מאות מיליוני שקלים בשנה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים, מחה על התנהלות הממשלה: "ביום ראשון אני פותח בשביתת רעב. תצטרפו אליי. הרחוב יכריע. התאגיד הזה יקום". לאחר מכן הוא קרע את תעודת השחרור של בנו שלחם במבצע "צוק איתן": "נתניהו אומר שזה חמק לו בצוק איתן? כשהבן שלי נלחם וחברים שלו נהרגו? אני מבקש מהצבא לשלוח לבן שלי תעודת שחרור חדשה שכתוב עליה 'מבצע התאגיד".
יו"ר התאגיד גיל עומר אמר בדיון: "אנחנו מוכנים לשידור באחד בינואר. המשימה שהמחוקק הטיל עלינו היא להקים כלי תקשורת מגוון, שוויוני והוגן ואנחנו באנו למשימה הזו וראינו בה הזמנה והזדמנות ליצור דבר חדש ולהזמין את כלל החברה לשידור ציבורי חדש בעל סדר יום חדש, עם כח אדם מגוון. מכתב המוכנות שלנו והיכולת שלנו לעלות לשידור באחד בינואר מהווה הזדמנות לעלות לשידור במקום עם תרבות ארגונית שונה ממה שהייתה בכלי התקשורת הציבוריים עד כה".
"אנחנו ב-1 בינואר יכולים לשדר את קול ישראל מירושלים. יש לנו מוכנות מלאה לשידור של 24-7. תקציב ההקמה עומד על 350 מיליון שקלים והחריגה בו היא 0 שקלים", הוסיף עומר. "יש לנו הסכמים חלוטים על חלק ניכר מהדברים. באנו למשימה הזו עם מטרה ברורה להקים גוף תקשורת מגוון שנותן את מגוון הדעות של החברה הישראלית. אני אומר לכם באחריות: אין עוד כלי תקשורת בישראל שהוא כל כך מגוון בדעות. חד וחלק".
"משחקים בגורל שלנו"
עומר הציג מספר נתונים על התאגיד, בו חתומים 556 איש ועוד 65 בהליך גיוס מתקדם. 56% מהעובדים הם עובדי רשות השידור: "הגיעו אלפי קורות חיים, בוצעו 2,000 ראיונות אישיים". עומר ציין כי השכר הממוצע הוא 13,500. עוד הדגיש עומר כי מועצת התאגיד אישרה את לוחות השידור לרדיו, לטלוויזיה ולדיגיטל: "הושקעו 139 מיליון שקלים בהפקות חוץ ובסך הכל יושקעו 300 מיליון שקלים עד 2017".
איילה מזרחי, נציגת העובדים בתאגיד, הוסיפה: "משחקים בגורל שלנו בצורה הכי צינית שיש. עזבנו מקומות עבודה בשביל להקים משהו חדש מאפס בשליחותכם - תנו לנו לסיים את מה שהתחלנו".
יערה שפירא מוועד העיתונאים בתאגיד נשאה דברים ואמרה: "אם נעשה ניסוי מחשבתי ונניח שרשות השידור יכולה לעמוד במספרים, עם מה נישאר? עם גוף שהוא חיקוי של התאגיד, שיהיה כפוף לשליטה של הפוליטיקאים. השאלה המרכזית היא מה אנחנו באמת רוצים בשידור ציבורי. האם רוצים שזה יהיה שופר של השלטון או שזה יהיה עיתונות. אל תמנו לי את ההנהלה בידי הפוליטיקאים. זה הרגע שבו אנחנו צריכים לומר 'עד כאן'".
עלויות כבדות למהלך ביטול התאגיד
אפרים מלכין, סגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר, הבהיר כי בכל תרחיש יפוטרו 750 איש: "היום ברשות השידור יש 1,200 איש. בסיס כוח האדם בתאגיד הוא 750. כלומר יש צורך בפיטורים של 450 עובדים ברשות השידור ועוד 300 שחתמו בתאגיד. במילים אחרות: בשני המקרים יש צורך בפיטורים של 750 איש".
שירה גרינברג, סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, הבהירה מה עלויות יוזמת הפירוק של נתניהו: "התקציב של התאגיד כבר נכנס לחוק ההסדרים. אנחנו אומרים בצורה ברורה כגורם מקצועי: אם התאגיד נסגר יש לזה עלות תקציבית של 370 מיליון שקלים כל שנה. אם מסתכלים על 10 שנים מדובר על 3.7 מיליארד שקלים".
גרינברג הוסיפה כי "יש כמובן גם סכנה למתקנים שאמורים להתפנות בהיקף של 1.7 מיליארד שקלים. יש כמובן גם עלויות נוספות הקשורות להשארת רשות השידור ונוכל לאמוד אותם כשיוצגו מתווים ברורים". לשאלת חברי הכנסת, השיבה: "אם התאגיד ייסגר המשמעות היא שהמדינה תצטרך לממן 370 מיליון שקל כל שנה ולהוסיף את הסכום הזה לתקציב".
כבל לתקשורת: "למה אתם שותקים?"
ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, פתח את הדיון ואמר: "אני עובד בבית הזה כבר שנים ארוכות. אי אפשר להאשים אותי שאני צמחוני, ראיתי תרגילים מסריחים יותר ופחות. אבל האמת, אני נשבע לכם שדבר כזה לא ראיתי: מעשה כל כך ציני, מסריח ואופרטיוניסטי. חשבתי פעמים רבות שנתניהו שוגה אבל אף פעם לא חשבתי שהוא עושה מה שבראש שלו ושתלך המדינה לעזאזל. דווקא בדבר הקטן הזה לכאורה ראש הממשלה שורף את הבית. זו סיסמה יפה לומר לנתניהו 'עד כאן' אבל זה צו החיים".
"למה לסגור את התאגיד? כי בא לו? כי ככה בא לו? אני חרד מהשתיקה", הוסיף כבל. "תסלחו לי חבריי העיתונאים, למה אתם שותקים? למה אתם שותקים? למה אתם שותקים? איך אתם לא מרעידים אך הרחובות? הדמוקרטיה היא לא החיים שלכם? רק הסקופים. אני מסתכל עליכם העיתונאים, עשיתם לנו בית ספר. הפכתם פוליטיקאים. אתם מפקירים את עצמכם. אני נשבע שאלחם על טיפת נשמתי האחרונה במאבק הזה".
יו"ר הוועדה זעם על היעדרות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מהדיון: "מנכ"ל משרד התקשורת סימס לי הבוקר שהוא לא מתכוון להגיע לדיון אחרי שהוא קרא ציוצים מסרונים והודעות בפייסבוק. זה לא מקובל עליי וזה לא צריך להיות מקובל על הבית הזה. אני אגיב בעניין הזה בחומרה רבה. אין שום סיבה שפקיד בכיר ככל שיהיה לא יתייצב כפי שמצופה ממנו".
ח"כ יגאל גואטה (ש"ס), עקץ את יו"ר הקואליציה דוד ביטן, אותו כינה "הכלכלן הראשי של הכנסת". לדבריו ביטן "סבור הפוך ושהוא יודע הכל. וכך גם הממונה על השכר יואב קיש. מי אנחנו שנחלוק עליו? תגידו לי, על מי אנחנו עובדים?!? זה דיון על שכר וכסף? לא! זה דיון על שליטה על תקשורת. אין פה אף נציג של הליכוד בדיון, למישהו מהם אכפת מרשות השידור?"
קרב בין נתניהו לכחלון על נושא התאגיד
דב חנין מהרשימה המשותפת הוסיף: "נתניהו שבר את כל שיאי הציניות. הוא מראה לנו שאין לו שום עכבות ושום כבוד. אמרתי כבר לפני 3 שנים ואני אומר שוב: ראש הממשלה נתניהו לא רוצה תאגיד והוא לא רוצה רשות כי הוא לא רוצה שידור ציבורי. שידור שהוא בידי בעלי הון זה בדיוק מה שנתניהו רוצה. הוא מסתכל צפונה, רואה את ארדואן ואומר: וואלה, אפשר להגיע למקום טוב".
רויטל סויד מהמחנה הציוני אמרה בדיון: "מבקר המדינה חייב לערוך בדיקה על התנהלות ראש הממשלה בעניין תאגיד השידור הציבורי". לדבריה, נתניהו "הפך את עורו וזה מחייב בדיקה של מבקר המדינה. ראש הממשלה גורם במכוון, בציניות וללא חמלה לפגיעה בעובדים, לפגיעה בשידור ציבורי ולפגיעה אנושה בתקשורת חופשית ובחופש הביטוי".
ח"כ אחמד טיבי הצטרף לדברים ואמר: "הצטערתי ששר האוצר התרכז רק בעניין התקציבי ולא בעניין המהותי. מה יהיה עם העובדים שכבר חתמו על חוזים ואז בא ראש הממשלה ובנאום רהוט אומר: 'אנחנו נשקם את רשות השידור'. הוא שם פס על כולם. הוא תרמית מהלכת. לא אנשי האופוזיציה יצילו את המצב אלא אנשי הקואליציה".
ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, שעמדה בראש הוועדה לניסוח החוק להקמת תאגיד השדור הישראלי, הוסיפה: "מי תאמין לממשלת ישראל המכהנת שלא תחזור מהרפורמה הבאה? זה פתאום נהיה עניין של ימין ושמאל, אחר כך עניין תקציבי. החמלה שמגלה ראש הממשלה לעובדים של רשות השידור לא באה לידי ביטוי בסרטונים של הליכוד לקראת הבחירות, שהשוו אותם לחמאסניקים".
"אפשר לדבר מהיום עד שנה הבאה על כסף, אפשר לחשוב שהממשלה הזו לא מפזרת כסף ברוח. אבל העניין הוא שהחוק הזה הצליח מדי", הוסיפה אלהרר. יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה: "איזה פרצוף כל הסיפור הזה עושה לכנסת? מחוקקים חוק ומבטלים חוק? יש פה ניסיון להפוך את התקשורת לכנועה. צריך להוציא צו הבאה ששמור בדרך כלל לעבריינים ולהביא לכאן את מנכ"ל משרד התקשורת לכל הפחות".
הוועדה דנה במתווה ובתחשיב שהציג יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד), שנועד למנוע את הקמת התאגיד - שהיה אמור להתחיל ולשדר כבר עוד חודשיים. הצעד עורר זעם רב, ובמקביל יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש נפגש עם הוועדים ברשות השידור וגיבש איתם הסכם התייעלות, כפי שפורסם לראשונה בחדשות 2.
אתמול עלה הנושא לדיון גם במליאת הכנסת, והשר יריב לוין הגן על המהלך שנועד לסגור את התאגיד ולשקם את רשות השידור. "אתם הייתם אלה שהעלו פעם אחר פעם את עניינם של העובדים וניסינו להקל במעט את רוע הגזירה והנזק שנגרם להם", אמר לאופוזיציה. "אין מחלוקת אמיתית שאין התכנות לניהול גוף שידור ציבורי עם 1700 עובדים. העובדה שצריך להיות גיוון ופלורליזם היא מובנית מאליה וזו אחת הבעיות במצב הקיים".