עסקים מסוכנים בלי רישוי, מכרזים תפורים, טיסות יקרות וגם הסכמים שערורייתיים עם עורכי דין חיצוניים - זהו לא תקציר מערכון חדש של "ארץ נהדרת" על העיר המושחתת עין הוד או פרק בסדרה "פולישוק", אלא פני רשויות רבות בשלטון המקומי כפי שהם מצטיירים בדוח המבקר החמור שפורסם היום (שלישי). בעוד המקורבים לראשי הרשויות זוכים לג'ובים חלומיים, השירות לאזרח נפגע קשות והתנאים במשרדי קבלת הציבור ירודים. המבקר אף קרא לצעדים פליליים ומערכתיים נגד חלק מראשי הרשויות. האם זהו רק קצה הקרחון?
דוח המבקר: ח"כ זוהר פעל בניגוד עניינים
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם דוח מיוחד שעוסק במנהל התקין בשלטון המקומי. הדוח העבה (יותר מ-1,200 עמודים) מפרט מקרים של מינויים פוליטיים או תהליך קבלת החלטות לקוי – והמבקר הבהיר כי בחלק מהמקרים מדובר ב"מעשים לא נאותים" וקרא לנבחרי הציבור לשמור על טוהר המידות והאתיקה.
המבקר מצא כי 12% מראשי הרשויות ו-30% מסגניהם לא הגישו הצהרות הון כנדרש - וגילה כי כ-100 חברי מועצה ברחבי הארץ המשיכו לכהן למרות חוב גדול לרשות המקומית - עד שבחלק מהמקרים החוב נמחק. את אי הגשת ההצרות כינה "זלזול בשלטון החוק ופגיעה בערכי חוק ואתיקה".
חלק ניכר בדוח עוסק בפעולות הנבחרים לראשי עיריות ומועצות לאחר הבחירות המקומיות ב-2013: ברשויות רבות מועמדים מונו לתפקידים בכירים בעיריות ובתאגידים עירוניים "בעיקר בגלל זיקתם הפוליטית, האישית או העסקית לראש העירייה, לחברי סיעתו או לחברי סיעה אחרת בקואליציה העירונית".
איך מטים מכרז? כל השיטות
לא מדובר במקרים יחידים אלא בתופעה רווחת אותה הגדיר המבקר "נגע רע" - עשרות מועמדים מונו בשיטות מפוקפקות זמן קצר לאחר הבחירות. במקביל, פוטרו במספר רשויות עובדים שהיו מזוהים עם "השלטון הקודם" - ולדברי המבקר הדבר נועד "לפנות את המשרות לפעילים פוליטיים". המבקר מציין עשרות מקרים בהם פעילים וקרובי משפחתם זכו לתפקיד או לקידום במגוון עיריות, כמו גם תורמים ואנשים ששובצו ברשימה הזוכה.
שתי עיריות אותן ציין לרעה המבקר באופן חריג הן נשר (בראשות אבי בינמו) ועפולה (בראשות יצחק מירון*, בעיקר לאחר שמספר מכרזים הוגדרו על ידיו כ"מכורים, שתוצאותיהם היו ידועות מראש" והליכי קליטת המקורבים הגיעו למימדים מדאיגים. שפירא קרא למשרד הפנים לנקוט בצעדים נגד ראשי הערים, ובישר כי "בעת סיכום הדוח ומסקנותיו התגבש במשרד מבקר המדינה החשש לעבירות פליליות בכמה עניינים. בהתאם להוראות הדין יועברו אלה ליועץ המשפטי לממשלה".
המבקר ציין כי בחלק מהמינויים לעיריות ולחברות העירוניות נמצאו ליקויים חמורים: "יש חשש שביסוד בחירתם עומדת זיקתם הפוליטית ולא כישוריהם". עיריות נוספות, בהן למשל אשקלון וראשון לציון, ננזפו על המינויים. איך מטים מכרז לטובת מקורב? המבקר חשף את השיטות: אי פרסום דרגת המשרה, קביעת תנאי סף שונים או הנמכתם, הקצאת פרקי זמן קצרים מאוד למכרז - ואיוש ועדת המכרז במקורבים נוספים לבכירים. גם השיטה של המצאת תפקידים זמן קצר לאחר הבחירות המקומיות לא חמקה מעינו של המבקר.
המכרז המכור - "מעשה רמייה"
בנשר, למשל, התקבלו מספר עובדים ללא מכרז או ועדת בחינה - ורוב המועמדים כלל לא זומנו. במקרים אחרים, בעפולה ובאשקלון, הנציגים בוועדות הבחינה היו מרשימתו של ראש העיר או אנשים שפעלו לבחירתו. בעיריית עפולה התקבלו לא פחות משבעה מתמודדים מרשימת ראש העיר לתפקידים בעירייה, רובם בכירים.
בחלק מהמקרים אף פורסמו שמות הזוכים לפני שנבחנו כל המועמדים, ובמספר מקרים הם כבר קיבלו חדר ומספר טלפון פנימי בעירייה עוד לפני סוף המכרז. המינויים הפסולים, שאת חלקם קרא המבקר לבדוק מחדש, התקיימו גם בחברות העירוניות והכלכליות - ובמספר מקרים נמצאו ניגודי עניינים. שפירא הגדיר זאת כ"ליקויים חמורים, מהותיים וכבדי משקל", שמעידים במקרה של עפולה ונשר על פגיעה באמון הציבור. את חוסר זימון המועמדים כינה "מעשה רמייה שפוגע בשוויון ומפגין זילות".
גם בראשון לציון מונו בשנים האחרונות מקורבים לראש העיר דב צור לתפקידים בכירים בחברות עירוניות, כשלפחות במקרה אחד צור אף המליץ על הפעיל הפוליטי - שנבחר לבסוף בתפקיד והמשיך לסייע לצור גם בבחירות העירוניות האחרונות תוך כדי מילוי תפקידו. במקרה אחר דירקטור בחברה עירונית לא דיווח על פעילותו במטה הבחירות. המבקר מציין כי העובדה שפעילים למען צור התמודדו על תפקידים בכירים "הציבה אותו במצב של חשש לניגוד עניינים והיה עליו להימנע מלהשתתף בישיבה של הוועדה שדנה בבחירתם לתפקיד".
במקרה אחר הועסק עובד בשכר נמוך - 10 שקלים פחות מגובה השכר המחייב מכרז (3,850 שקלים) - ולאחר מספר חודשים שכרו הועלה. "הדבר מעלה חשש שהדבר נעשה באופן מלאכותי כדי להימנע ממכרז לאיוש המשרה". המבקר קבע כי במספר מינויים בחברות העירוניות נפלו ליקויים, בהם אי דיווח על קרבה ופעילות למען צור תוך כדי כהונה בתפקידים בכירים. "ממצאי הדוח מלמדים על התעלמות מטרידה של בכירי העירייה והתאגידים שנבדקו מחוקים ומתקנות בהיבט של מינוי פעילים פוליטיים למשרות ציבוריות", הסביר שפירא.
ההסכמים הגדולים עם עורכי הדין - והטיסות היקרות
פרק נוסף בדוח עוסק בייעוץ המשפטי לרשויות: "נמצאו ליקויים מהותיים, מהם חמורים, בתחום הייעוץ המשפטי והספקת שירותיהם של יועצים משפטיים חיצוניים בשלטון המקומי". לדברי המבקר, ההתקשרויות עם עורכי דין חיצוניים - שבחלק מהמקרים הם מקורבים לראש העיר - מגיעות לסכומי עתק: בשנים 2015-2013 הסתכמו עלויותיהם ב-548 מיליון שקלים עבור יותר מ-200 רשויות.
המבקר התריע מניגודי עניינים ומהסכמים ללא פיקוח: כך למשל המועצה תמר שילמה לעורך דין חיצוני מיליוני שקלים במשך כ-17 שנים, כשחלק מהסכום מיועד ל"החזר הוצאות נסיעה במונית מתל אביב (שם שוכן המשרד) לבניין המועצה במושב נווה זוהר ובחזרה".
גם עיריית נהריה, שמעסיקה יועץ משפטי פנימי, חתומה כבר 24 שנים על הסכם עם משרד עורכי דין - שמלווה את העירייה מאז בחירתו של ז'קי סבג לראשות העירייה. "העסקתו הממושכת של משרד עו"ד חיצוני זה עלולה ליצור באופן טבעי תלות ויחסי קרבה מיוחדים בינו ובין עיריית נהריה והעומד בראשה", טען המבקר.
העירייה שילמה לאותו עורך דין בין 1.2 ל-1.7 מיליון שקלים בשנה, וגם במודיעין נמצא הסכם ממושך דומה עם משרד עורכי דין שמועסק בנוסף לייעוץ המשפטי של העיריה כבר 12 שנים. בפתח תקווה אף שילמו לעורך דין חיצוני כ-11.5 מיליוני שקלים לשנה. המבקר ציין כי גם בתמר וגם במודיעין, נהריה ונשר לא היה הליך תחרותי לבחירת עורכי הדין החיצוניים.
עיריות מודיעין, נהריה ונשר והמועצה האזורית תמר מעסיקות יועצים משפטיים חיצוניים המועסקים גם בתאגידים שבשליטתן - למרות החשש לניגוד עניינים.
"בביקורת נמצא כי בהתקשרויות של רשויות מקומיות שונות עם עורכי דין חיצוניים נפלו פגמים מהותיים רבים בתחומים של הליכי ההתקשרות, ניגוד עניינים, תחומי הטיפול המועברים ליועצים המשפטיים החיצוניים, משך זמן העסקתם והעלויות הגבוהות של ההתקשרויות עמם", סיכם המבקר פרק זה בטון עגום.
מה קרה בנסיעה לחו"ל? איש לא יודע
על נסיעות נבחרי הציבור לחו"ל כתב המבקר: "הן כרוכות בהוצאת כספי ציבור, והן עלולות להצטייר בעיני הציבור כהטבה שנבחרים ועובדים בכירים מעניקים לעצמם או לעובדיהם". לפי הדוח, בין השנים 2013 ל-2015 נרשמו 73 נסיעות של עובדי ונבחרי עיריית תל אביב, בעלות של 600 אלף שקלים. רמת גן השכנה הוציאה אפילו יותר – 888 אלף שקלים על 30 נסיעות. חולון "מובילה" את טבלת ההוצאות עם יותר ממיליון שקלים ל-35 נסיעות, וגם בחיפה נרשמו 66 נסיעות בעלות של 765 אלף שקלים.
"ראשי העיריות בת ים, ראשון לציון ותל אביב-יפו לא הודיעו למליאת מועצת הרשות המקומית על נסיעותיהם לחו"ל בתפקיד", הוסיף שפירא - בעוד ראשי העיריות נתניה ונהריה אישרו במליאת המועצה רק חלק מהנסיעות וראש העיר חיפה יונה יהב הודיע על הטיסות מבלי לקבל אישור. ב-37% מהרשויות שנבדקו נסעו לחו"ל נבחרי ציבור ועובדים, למרות שלא שהיה לרשות המקומית נוהל מוסדר בעניין נסיעות לחו"ל.
כמו כן התברר בביקורת כי ראשי מועצות לא ביררו האם הנסיעות שהתרחשו במימון חיצוני מעוררות חשש לניגוד עניינים. ומה קרה באותן נסיעות? לא ברור: "חלק מנבחרי הציבור והעובדים בעיריות הרצליה, נהריה, נתניה, צפת, קריית גת, ראשון לציון, רמלה, ובמועצות האזוריות הגליל התחתון, עמק חפר ותמר אשר חזרו מהנסיעה לחו"ל במסגרת תפקידם לא נהגו לדווח על תוצאות הנסיעה ולא ציינו אם הושגו מטרותיה", טען המבקר.
תקרות מתפוררות ואסלות שבורות: זה השירות לציבור
ממצא לא מפתיע בדוח הוא זמני ההמתנה הארוכים לתושבים שפונים לרשויות, כמו גם חוסר בהנגשה ותנאים פיזים ירודים: "חלק מהליקויים עלולים להתפרש כזלזול במקבלי השירות ופגיעה בכבודם". המבקר גילה כי בחלק מהרשויות זמני ההמתנה במחלקת הגבייה הגיעו ל-75 דקות, ובמועצת שפרעם למשל לא היה מוקד עירוני עד לרגע הביקורת. וזהו לא סופה של רשימת הנזקים: "במבנים רבים חסרו חניות נכים בסמוך למתקנים המיועדים לקבלת קהל או שירותי נכים".
עוד נכתב בדוח כי עיריות בני ברק, חדרה, פתח תקווה וקריית ים לא נקטו את כל האמצעים הדרושים לשמירה על פרטיותם של תושבים שפנו ליחידות הרווחה: תיקים אישיים של המטופלים נשמרו במקומות לא נעולים ונמצאו בפרוזדורים. גם השילוט בחלק מהמוסדות היה לקוי.
ומה לגבי המצב הפיזי? במספר מבנים נמצאו רטיבות, עובש, תקרות פגומות, רהיטים בלויים, נזילות, גרמי מדרגות עקומים, עצים שקרסו ולא סולקו, סדקים ואסלות פגומות. אנשי משרד המבקר שרצו ללגום מים במהלך הביקורת גילו כי הרשויות לא הקפידו על מתקנים – או על כוסות זמינות ונגישות.
"משרד מבקר המדינה העיר לכל הרשויות המקומיות שנבדקו כי עליהן לשפר את מצבם הפיזי של המתחמים שמתקיימת בהם קבלת קהל, ולהבטיח בהם תנאים היגייניים בסיסיים, המכבדים את התושבים מבקשי השירות הבאים בשעריהן", כתב שפירא.
בתים נטושים, קירות טיפוס מסוכנים וקניון ללא אישורים
וגם מצב הדיור העגום לא נשמט מהדוח: מבדיקת המבקר עולה כי הרשויות לא מטפלות באופן מספק במבנים שאינם בשימוש – דבר שמונע "ניצול יעיל של הקרקע במציאות של משבר הדיור הנמשך". בירושלים יש כ-2,500 מבנים, בחיפה כאלף, בבאר שבע 400, באשקלון 150, בעכו 100 ובעפולה 25.
"נכסים שאינם בשימוש הופכים למפגע סביבתי, תברואתי, בטיחותי וחברתי חמור, והם מטילים נטל כלכלי על הרשויות המקומיות", ציין. בחלק מהרשויות התגלה כי ניתן פטור מארנונה לנכסים שאינם ראויים לשימוש, בזמן שהטיפול במפגעים לא התקדם.
עוד עולה מהדוח כי עסקים רבים ברחבי הארץ פועלים ללא רישיון עסק או אישורים מהרשויות: בראשון לציון למשל כשני שליש מכל העסקים לא הצטיידו בכל האישורים, ולמרות זאת העירייה לא הכינה נגדם כתבי אישום. המבקר ציין כי מדובר בתופעה חמורה שמסכנת את שלום הציבור.
גם ברמת ישי, לשם השוואה, 67% מהעסקים פעלו ללא רישיון עסק – בהם מסעדות, סופרמרקטים וגם קיר טיפוס. "באי המקום, שרבים מהם ילדים, חשופים לסכנה ממשית לשלומם", נכתב בדוח.
גם בגבעת זאב כ-60% מהעסקים לא הצטיידו בכל האישורים ובחצור כ-46% - ואכיפת העיריות נגד התופעה הייתה מועטה. גם "קניון הגליל העליון", שמשתרע על 9,500 מטרים, פועל ללא רישיון עסק או אישורים מהמשטרה, מכבי אש ומשרד הבריאות.
מספר מועצות ננזפו בדוח על ליקויים ברישוי העסקים וגם בתחום התכנון והבנייה: בגבעת זאב, בחצור הגלילית וברמת ישי נמצאו ליקויים רבים, וגם לגבי ראשון לציון ציין המבקר כי לא ננקטו צעדי אכיפה אפקטיביים נגד עסקים שהפרו את החוק. בעיריית ראשון לציון חבר מועצה אף ניסה להפר את ההנחיות ולהתערב בעצמו במתן צווי סגירה - לעסקים בבעלות מקורביו "ובשני מקרים אף פעל תוך ניגוד עניינים".
עיריית בית שאן, מנגד, ננזפה על ניהול הכושל וניגודי העניינים והמבקר ציין כי היא לא עמדה באף אחת מארבע תכניות ההבראה עליהן חתמה בעשור האחרון. "בשנים אלה מצבה הכלכלי של העירייה אף הורע, והגירעונות השוטפים והמצטברים שלה גדלו", כתב המבקר. לאור זאת הוא קרא למשרד הפנים לשקול להקים ועדת חקירה לעירייה - כפי שאכן עשה השר דרעי. דוגמה אחת לניהול הלקוי היא העובדה שלאחד מסגני ראש העיר היה חוב ארנונה של 42 אלף שקלים - דבר שהיה אמור למנוע ממנו לכהן - אך הוא המשיך בתפקידו.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "שר הפנים אריה דרעי מייחס חשיבות רב לתיקון הליקויים שעלו מדוח המבקר והנחה את גורמי המקצוע במשרד הפנים להמשיך ולפעול לתיקון הליקויים שהתגלו. המשרד החל לטפל, עוד במהלך עריכת הביקורת, בהערות המבקר המתייחסות לנושאים שבתחום אחריות המשרד וכמו כן, ימשיך בעבודה לתיקון כל ההערות והליקויים".
"שר הפנים מודה למבקר המדינה על הארותיו ועל עבודה מקיפה ויעילה, אשר תורמת לחיזוק, לשיפור וליעול עבודת הרשויות המקומיות. משרד הפנים מפקח באופן שוטף ויומיומי על פעילות הרשויות המקומיות ונכון בכל עת לתקן את הדרוש תיקון ולהביא לשיפור מתמיד בשירות הניתן לתושב".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק