במסגרת הדוח המקיף שחיבר על מימון הבחירות האחרונות לכנסת נדרש מבקר המדינה לשאלה בוערת: האם עצרות השמאל והימין, שנערכו ימים ספורים לפני ההצבעה בבחירות, חרגו מהחוק? המבקר, השופט בדימוס יוסף (חיים) שפירא, קבע כי עצרת השמאל - בה נאם בין השאר ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ז"ל ובה השמיע האמן יאיר גרבוז את אמירתו מעוררת המחלוקת על "מנשקי הקמעות" - לא נחשבה לקמפיין מפורש עבור סיעה מסוימת.
עצרת הימין, לעומת זאת, נחשבה ל"תרומה אסורה" - בעיקר מכיוון שנאמו בה פוליטיקאים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר נפתלי בנט. "מדובר בשימוש בתשתיות של עצרת המונים כקבלת תרומה על ידי סיעה", הסביר המבקר. המפלגות נקנסו על השימוש בתשתית העצרת, כחלק מהליקויים שנמצאו בניהול הכספים במהלך הבחירות: הליכוד והבית היהודי נקנסו על מספר הפרות ב-850 אלף שקלים, בעוד ישראל ביתנו נקנסה ב-195 אלף שקלים רק על המעורבות בעצרת.
מי המפלגה שנכנסה לגירעון הכי גדול? ומי לא הגיש דוח מפורט? כל הפרטים
ומה חשב המבקר על ארגון "וי-15" ועיתון "ישראל היום"? לחצו כאן
המבקר שפירא נשאל בנוגע לשתי עצרות ההמונים, שנערכו בכיכר רבין בתל אביב במרס 2015: "ישראל רוצה שינוי" ו"עצרת המחנה הלאומי – מתאחדים למען עם ישראל". המבקר התייחס לא רק למסרים אלא לנושא העלויות – הקמת במה, אבטחה, מערכת הגברה וכו' - על מנת לקבוע האם הפעילות הייתה מוטה באופן ספציפי לטובת סיעה מסוימת והאם הדבר נכלל ברישומי ההוצאות של המפלגה.
ראשית התייחס שפירא לעצרת "ישראל רוצה שינוי" שהתקיימה ב-7 במרס 2015, וקבע כי הייתה בה "נוכחות של פעילים רבים של סיעות המחנה הציוני ומרצ. על במת הנואמים עצמה לא נאמו חברי כנסת או מועמדים לכנסת". נציגי הסיעות המחנה הציוני ומרצ טענו בפני המבקר כי מטרת העצרת הייתה לקרוא לציבור להביא להחלפת ראש הממשלה, וכי הן לא השתתפו בתכנונה ובארגונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"הפיקו תועלת פוליטית, אך זו השתתפות פסיבית"
עוד הסבירו הסיעות כי הן לא עודדו השתתפות בכינוס, ובעצרת עצמה לא השתתפו אישים פוליטיים מטעמן. "לפיכך, לטענתן, אין לייחס להן קשר לארגון העצרת או לראות בהן אחראיות להוצאות כלשהן בגינה", הסביר המבקר.
לאחר הליך הבדיקה הסכים שפירא עם טענת המפלגות וקבע כי "למרות שסיעות אלה הפיקו תועלת פוליטית מסוימת מנוכחותם בעצרת הרי שמדובר בהשתתפות פסיבית גרידא שאינה מצדיקה לראות בשימוש המועט בתשתיות העצרת כקבלת תרומה על ידי הסיעות הללו".
הוא נימק את החלטתו כך: "אין ספק כי עצרת 'ישראל רוצה שינוי' הייתה עצרת פוליטית מובהקת וכי השתתפותן של סיעות המחנה הציוני ומרצ נועדה להפיק ממנה תועלת פוליטית מסוימת. עם זאת, עניין לנו בהשתתפות פסיבית גרידא שאין בה, כאמור, להפוך את העצרת לעצרת של מי מהסיעות הללו".
שתיים מסיעות הימין טענו: לא השתתפנו בהוצאות
לגבי עצרת הימין, שנערכה כשבוע לאחר מכן - ב-15 במרס, יומיים לפני הבחירות - הגיע המבקר למסקנה שונה: לפי קביעתו, בארגון העצרת ובקידומה השתתפו פעילי הסיעות הבית היהודי, הליכוד, ישראל ביתנו ויחד (מפלגתו של אלי ישי). "סיעות אלה קראו לפעיליהן באמצעים שונים כגון רשתות חברתיות ואתרי אינטרנט להשתתף בעצרת", הסביר.
כמו כן, נאמו נציגים מהסיעות על הבמה: ראש הממשלה נתניהו, השר בנט - שגם ניגן על גיטרה, שרון גל (מועמד ישראל ביתנו שנבחר ופרש מהכנסת) והשר לשעבר אלי ישי, שלא צלח את אחוז החסימה. עוד ציין המבקר כי בדוחות שהגישו כל הסיעות לא נכללו הוצאות בגין ארגון העצרות הללו: רק הליכוד התייחס לעלויות ההסעות, החולצות והשלטים (486 אלף שקלים), בעוד ישראל ביתנו הצהירה על הוצאות של כ-11 אלף שקלים.
"נציגי סיעת הליכוד טענו לפניי כי העצרת התקיימה ביוזמת אזרחים אשר ביקשו לממש זכות פוליטית, וכי מדובר בשיח דמוקרטי לגיטימי. עוד טענו כי הסיעה לא יזמה את העצרת ולא הייתה מעורבת בארגונה, אך משקראו מארגני העצרת לבוחרים מכל מפלגות המחנה הלאומי להשתתף בעצרת, ביקשו בוחרי הסיעה להשתתף בה, ועלויות הסעתם והשלטים שנשאו אכן קיבלו ביטוי בחשבונות הסיעה", נכתב בדוח.
עוד טענו בליכוד כי בעצרת נאמו גורמים שונים ולא רק נציגי הסיעה, "ולפיכך אין להסיק כי נאום ראש הממשלה בעצרת מטעם הסיעה הוא שימוש של הסיעה בתשתיות העצרת". בישראל ביתנו הבהירו כי לא ארגנו את העצרת, אך לאחר שהוחלט על קיומה המפלגה הצטרפה על מנת להוכיח כי היא נמנית על הימין והמחנה הלאומי, ולכן "הייתה הסיעה חייבת להפגין בה נוכחות באמצעות פעיליה".
"נאום נתניהו מוכיח את הזיקה"
במפלגתו של ליברמן גם ציינו כי שרון גל עלה לנאום לקראת סוף העצרת בניגוד לדעת המארגנים. בסיעת הבית היהודי טענו כי לא היו שותפים לארגון וכי "כל מחנה הימין נהנה ממנה", ובסיעת "יחד" טענו כי הסיעה לא שילמה בעבור השתתפות בעצרת.
המבקר לא השתכנע מכל הטיעונים שהוצגו בפניו: "כל אחת מהסיעות המוזכרות השתתפו בה השתתפות אקטיבית עד כדי שיוך העצרת, לפחות במידה מסוימת, לכל אחת מהן. סיעת הליכוד שלחה לעצרת לא אחר מאשר ראש הממשלה עצמו, מר בנימין נתניהו, שעמד על הבמה ליד נציגת המארגנים ונשא נאום לפני הקהל".
לדבריו, בכך לא הותירה מפלגת הליכוד "ספק בדבר החשיבות שייחסה הסיעה להזדמנות שהעניקו לה המארגנים לשאת בצורה בלתי-אמצעית את המסר התעמולתי שנדרש לדעתה להשמיע באוזני הבוחר יומיים לפני המועד שבו יטיל פתק בקלפי. גם סיעות הבית היהודי ויחד שיגרו את ראשי הרשימות שלהן לשאת דברי תעמולה לפני הקהל, ושיקפו את הזיקות הנדרשות כדי לראות בשימושן בתשתיות העצרת קבלת תרומה".
גם לגבי ישראל ביתנו קבע כי הסיעה "נהנתה מהשתתפותה האקטיבית בעצרת" באמצעות נאומו של גל. "אין בידי אלא לקבוע כי יש בשימושן בתשתיות העצרת בבחינת קבלת תרומה אסורה בניגוד למגבלות הקבועות בחוק", סיכם שפירא - שלא ציין מה משמעות החלטתו.