הח"כים שחרגו מהכללים ו"צפצפו" על הנהלים נקנסו או הוזהרו: פחות משנה לאחר הבחירות האחרונות, מפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה דוח חמור על ההתנהלות הכלכלית והחוקית של חלק מהפוליטיקאים בבחירות המקדימות (פריימריז). חלק מהמתמודדים - בהם השרים בנט ורגב - זכו לקנסות או אזהרות בשל התנהלותם, לאחר שנמצא כי חרגו מנהלי מימון הבחירות המקדימות. גם התנהלותו של השר חיים כץ, שכיהן אז כיו"ר התעשייה האווירית וגייס את עובדי החברה לטובתו, ספגה ביקורת בדוח והמבקר קרא לחברי הכנסת לפעול כדי להגדיר את מעשיו כמנוגדים לחוק. בשל הליקויים והחשד למעשים פליליים שנמצאו בדוח, הוא הועבר במלואו לידי היועץ המשפטי לממשלה.
ומה חשב המבקר על התנהלותו של אורן חזן?
העונש החמור ביותר שהטיל המבקר בדוח הוא על יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, שנדרש לשלם קנס של 30 אלף שקלים - שיועברו לקופת אוצר המדינה: "הוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק". המבקר קבע כי חשבונותיו של בנט כמועמד בתוך מפלגתו לא נוהלו לפי החוק וההנחיות, ויו"ר הבית היהודי לא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת הבחירות.
מנתוני הדוח עולה כי בנט הוציא 1.2 מיליון שקלים על ההתמודדות לראשות המפלגה, מול המועמד שמעון אור שזכה לתמיכה מועטה. המבקר קבע כי הכספים שהוציא בנט לא נועדו באמת לקרב מול אור אלא לקידום בנט ומפלגתו לקראת הבחירות הכלליות. לדברי המבקר, הפרסומים של בנט "פנו לקהל יעד רחב ולאו דווקא לחברי המפלגה, נדרשו על מנת לקדם את דמותו ותדמיתו וכן למנוע התמודדות של מועמדים נוספים לתפקיד בבחירות המקדימות".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
תעשיית המצביעים של השר כץ על הכוונת
"אין חולק על כך כי מסע הפרסום של השר בנט כמועמד בבחירות המקדימות שימש גם את המפלגה כחלק מהתעמולה שלה בבחירות לכנסת. מסע הפרסום, אשר רובו המכריע מומן מכספי תורמים מחו"ל, נהגה מראש כך שיוכל לשמש הן את מערכת הבחירות של המועמד והן את מערכת הבחירות של המפלגה לכנסת", הוסיף המבקר - שהזכיר כי חלה חובה להפריד בין הוצאות בבחירות המקדימות למימון הבחירות לכנסת.
השר חיים כץ מהליכוד זכה גם הוא לביקורת: כץ, ששימש עד לאחרונה גם כיו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית למרות שהיה בחופשה לא תשלום בחברה, ניצל את מעמדו המקצועי לטובת הבחירות והשתמש בנכסי הציבור באופן פסול לקידום מעמדו בבחירות המקדימות - כך קבע המבקר. זוהי אינה הפעם הראשונה שטענות מסוג זה מושמעות כנגד כץ, שעמד במוקד של מספר תחקירים בנוגע לקשריו עם בכירים בתעשייה האווירית ולשימוש במתפקדי התעשייה האווירית לליכוד להגדלת כוחו במפלגה. לדברי המבקר, מדובר בניצול פסול של "נכסי ציבור בקשר לתעמולה בבחירות מקדימות".
בעוד מנהל רשות החברות הממשלתיות וגם מנכ"ל התעשייה האווירית אסרו על פעילות פוליטית בחברה, כמו גם על שימוש במשאבי החברה לצורך הבחירות, מצא המבקר כי כץ פעל בניגוד להנחיות אלו. מתפקדי התעשייה האווירית בליכוד הגיעו ברכבי חברה לקלפיות סמוכות, בקבוצות קטנות של 5-10 עובדים, כשחלקם מחזיקים רשימות של מועמדים מומלצים. כמו כן התגלה כי אושרו לעובדים חופשות או היעדרות מיום העבודה לפרק זמן ממושך.
כץ הכחיש: "לא ניהלתי מערך היסעים למצביעים"
"4,032 עובדים יצאו בהיעדרות של מעל חצי שעה וחתמו במחלקות (בדרך כלל נרשמים 250 יציאות), באותו יום 1,010 איש שהו בחופשה וזאת לעומת יום רגיל בו כ-670 עובדים שוהים בחופשה", ציינו במשרד מבקר המדינה. "מדובר בהתארגנות לכאורה של עובדים לשם קידום אחד מהמועמדים, אשר היה בעל מעמד בחברה. בחלק מהקלפיות נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשייה האווירית - מהתצפיות וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתעשייה האווירית באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש".
כץ טען להגנתו כי לא ניהל מטה בחירות והוציא 54 אלף שקלים בלבד בזמן התמודדותו: "פעולותיי הפרלמנטרית והציבורית רבות האיכות, ההיקף והשנים הן אלה שיביאו את הבוחר הנבון לתת לי את קולו, וזאת גם מבלי שאנהל קמפיין כמקובל. על יסוד תפיסה זו נמנעתי מלהקים מטה בחירות, לא גייסתי פעילי שטח, לא הפעלתי מתנדבים, לא פעלתי לגיוס תרומות, ואף לא ניהלתי קמפיין. אין בהחלט יסוד, לא כל שכן הצדקה, לייחס לי 'ארגון היסעים', ככל שבכלל התקיים דבר כזה. העובדה שכיהנתי כיו"ר ועד עובדי תע"א אותה עת בוודאי אין בה כשלעצמה לייחס לי את האמור"
המבקר קרא לחברי הכנסת להחיל אחריות פלילית על המקרה - כלומר לבחון כיצד ניתן להגדיר את מעשיו של כץ בבחירות המוקדמות כמנוגדים לחוק: "אני קורא למחוקק לפעול לתיקון החוק ולהחלת אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה לנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות".
השר חיים כן טען בתגובה לדוח: "העובדים החתימו כרטיס ויצאו לממש את זכותם הדמוקרטית . למה זו בעיה? מה הלחץ של כולם כאשר עובדים יוצאים להצביע ובכך משפעים על עתידם. פניתי לעובדים ואמרתי להם, כל מי שבוחר לצאת שייצא על חשבונו הפרטי ויחתום כרטיס . התעשייה האווירית זה לא בית כלא, מותר לצאת ולהיכנס בשערי המפעל ובתנאי שיחתימו כרטיס". עוד טען כץ כי "עובדי התעשיה האווירית ורבים אחרים בליכוד נותנים לי כח פוליטי, וכאשר בוחנים באמת מה אני עושה עם האמון שנתנו בי מגלים שאני מקדיש את עצמי לרווחתם של הקשישים, האנשים בעלי המוגבלויות, האמהות החד הוריות, באתי כדי לתרום ואף אחד לא יעצור".
השר הוסיף: "אני מכבד את הדוח של המבקר אך לא מקבל את פסיקתו. ניהלתי את מערכת הבחירות בהגינות, ביושרה, בלי לנצל לחלוטין את משאבי החברה ואני חושב שהדו"ח הזה עשה איתי עוול. אני באתי לתת. אם אני אוכל לעזור לאזרחים המוחלשים של מדינת ישראל ניצחתי, אם אני לא אצליח לעזור אז אני לא ראוי ושלא יבחרו בי".
בנוגע לשרה מירי רגב, קבע המבקר כי היא קיבלה מוצרים ושירותים רבים כ"תרומות" במהלך הבחירות. בעוד התרומות מהארץ ומחו"ל עבור רגב הסתכמו בכ-311 אלף שקלים, היא הצהירה כי קיבלה "תרומות בשווה כסף" בסך 77 אלף שקלים (כ-20% מהכנסותיה לצורך הבחירות). קיימת בעיה בנוהל זה, מכיוון שלא ניתן לקבוע את חוקיות התרומה או לפקח על ערכה. "מהאסמכתאות שצורפו לא ניתן לבחון אם התרומות עמדו בגבולות שנקבעו בחוק, לרבות מבחינת מקורן ושווין", הסביר המבקר.
"בהמשך להערות הביקורת, רגב הציגה תיעוד נוסף ממנו ניתן היה בחלק מהמקרים ללמוד על שווי התרומות ועל זהות התורמים ולאמת את חוקיותן", ציין. בעקבות ההתנהלות שחורגת מהנהלים, בשקלול ההבהרות שסיפקה השרה, החליט המבקר להסתפק באזהרה בלבד כלפי רגב.
גם הח"כ לשעבר משה פייגלין נקנס בסך של 10,000 שקלים, לאחר שהותיר גירעון בסך 400 אלף שקלים. כמו כן הוא גייס תרומות בסכום העולה על המותר ובכך חרג מהחוק - ולבסוף גם נדחק מרשימת המפלגה. מועמדים נוספים שקיבלו קנסות ואזהרות לאחר שחרגו מתקרת ההוצאות או לא הציגו אסמכתאות: אבי וורצמן מהבית היהודי (12,000), אראל מרגלית מהמחנה הציוני (7,500) והשרה גילה גמליאל מהליכוד (2,250).