על רקע המחלוקות החריפות, המדינה ביקשה לדחות ב-7 חודשים את מועד פקיעתו של חוק הגיוס: בבקשה שהגישה היום (ראשון) לבית המשפט העליון נכתב כי "מדובר בבקשה חריגה, שמוגשת כמוצא אחרון על רקע הסוגייה הרגישה". מוקדם יותר החודש פורסם כי ראש הממשלה יבקש מבג"ץ הארכה של 10 חודשים לחוק.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
למרות שהחוק עבר בקריאה ראשונה, הוא לא הצליח לעמוד במסגרת הזמנים שנקבעה לו, ספטמבר הקרוב. אם בג"ץ לא ייעתר לבקשה של שבעת החודשים ויסתפק במתן דחייה סמלית בלבד, ההערכה היא שיתקיימו בחירות בחודש ינואר הקרוב. ייתכן שהן ייערכו גם במרס, אפריל ואולי גם במאי, מיד אחרי יום העצמאות והאירוויזיון.
איתי בן חורין, שעתר בשם הפורום לשיווין בנטל בבג"ץ חוק הגיוס, הגיב על בקשת הדחייה ואמר: "אנחנו כבר מעכבים את ביצוע החוק 20 שנה. תנו לצבא לגייס על פי חוק שירות ביטחון ואת העניינים הפוליטיים תסיימו בזמנכם".
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שלח אולטימטום ברור לממשלה דקות אחדות לפני ההצבעה על החוק, לפיה "אם הוא יעבור שלוש קריאות אנחנו נפרוש מהקואליציה". עוד הבהיר סגן השר: "שלא תחשבו לרגע שזה שלפיד בעד, אנחנו נשנה את עמדתנו", אמר ליצמן. "לא נוכל להסכים לשום חוק שיגביל לומדי תורה בשום צורה".
חוק הגיוס עבר בתחילת החודש בקריאה ראשונה ברוב של 63 מול 39 חברי כנסת. באופוזיציה זעמו על סיעת "יש עתיד", שהצביעה בעד חוק הגיוס גם אחרי שסיעת המחנה הציוני הודיעה שתהפוך את ההצבעה להצבעת אי אמון בממשלה.
המשמעות של חוק הגיוס היא שבפועל הוא נותן לחרדים פטור מוחלט מגיוס. לא יהיו סנקציות פליליות וגם לא סנקציות כלכליות באופן אישי. ההגדרות לזהות חרדית תישאר נרחבת למדי כך שהמון דתיים שאינם חרדים ייספרו כחלק מהמספרים של החרדים שהתגייסו ולכן הם יוכלו לעמוד ביעדים. בנוסף, באחד מהסעיפים במתווה צעירים שיצאו בשאלה ואינם חרדים בגילאים 14-18 ייספרו כחלק מהחרדים שהתגייסו - כלי נוסף שנותן לחרדים עזרה להגיע ליעדים.