נהוג לחשוב ש-120 חברי כנסת מנהלים את מה שקורה במשכן ומחליטים איזה חוק יקודם, אבל האמת היא שההחלטות לא מתקבלות במליאה אלא במשרד ראש הממשלה - שם מתכנסת בכל יום ראשון ועדת שרים לחקיקה. בכתבה ששודרה הערב (שני) במהדורה המרכזית נחשפו הקלטות בלעדיות שהעניקו הצצה למה שמתרחש מאחורי הדלתות הסגורות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
13 שרים חברים בוועדה שחורצת את גורלן של הצעות החוק שיעלו לדיון במליאה באותו שבוע מאחורי דלת סגורה. מהרגע שמתקבלות ההחלטה בנוגע להצעות החוק הן מחייבות את כל חברי הכנסת של הקואליציה בהצבעות בכנסת: לרוב מגיעים לדיונים רק שלושה או ארבעה שרים שלמעשה מחליטים עבור הכנסת כולה מה להצביע.
אחת הדוגמאות שמעידות על שיטת העבודה היא הטיפול בהצעת החוק של ח"כ יאיר לפיד, שהועלתה במליאה: לפיד הציע כי בשישה טפסים מקוונים של המדינה תינתן האופציה למילוי טופס לתרומת איברים. שר הבריאות ליצמן התנגד והסביר ששרי יש עתיד יכלו להעביר את ההצעה לו רצו בקדנציה הקודמת כשהשרה יעל גרמן כיהנה מטעמם כשרת הבריאות.
כל מה שקרה במליאה היה רק הצגה למצלמות: גורלה של הצעת החוק נגזר שלושה ימים קודם בוועדת השרים לחקיקה, בדיון שנמשך 21 שניות בדיוק.
השרה שקד: חוק השתלת איברים, הבנתי שמשרד הבריאות מתנגד?
נציג משרד הבריאות: לדחות את זה בינתיים.
השרה שקד: לדחות?
נציג בישיבה: כן.
השרה שקד: שידחו את זה בשבועיים?
נציג משרד הבריאות: יותר.
השרה שקד: חודש?
נציג משרד הבריאות: חודשיים.
נציג נוסף בוועדה: שנתיים (צוחקים)
נציג משרד הבריאות: חודשיים. באמת אנחנו רוצים לראות את זה...
השרה שקד: לבקשת משרד הבריאות זה נדחה בחודשיים.
שקד, שחתומה בעצמה על כרטיס אדי, הסבירה כי "להצעה הספציפית הזו היו מתנגדים במשרדי הממשלה כי חלקם לא רצו לקחת את זה לעצמם, חלקם חשבו למה בטופס הזה ולא בטופס אחר? ההצעה לא הייתה בשלה. אני ממליצה לכולם לחתום, אבל לא חשבנו שהפלטפורמה שהוא מציע היא הנכונה".
לא מדובר במקרה יחיד: השנה דנה הוועדה ב-1,500 הצעות שהועלו לדיון - 167 הצעות חוק ממשלתיות, 152 לקואליציה ו-61 לאופוזיציה. כשדנים במשך שעה וחצי בעשרות הצעות חוק, כל אחת לעיתים זוכה לשניות ספורות של התייחסות. "האחריות שלנו היא לדחות את רוב החוקים, חוק לא מושלם יידחה", הדגישה שקד במליאה.
ההקלטות חושפות איך זה עובד: דילים ולחצים מאחורי הקלעים קובעים מה יעלה בגורל החוקים. לדוגמה, בהצבעה על הכנסת התנחלויות מבודדות שבסיכון ביטחוני גבוה לרשימת הטבות המס, ליצמן הביע התנגדות והשר אורי אריאל איים עליו שאם הוא לא יתמוך, הוא וחבריו יתקעו את ההצעות של גפני - חבר מפלגתו של ליצמן:
השר ליצמן: אי אפשר להצביע על חוק כשאתה לא יודע על מי זה חל, על מה זה חל, על איזה יישוב.
השר אריאל: אבל השרה ביקשה רשימה כדי שתדע.
השר ליצמן: זה מה שאני אומר. אז אם היא תביא לי את הרשימה, אני אצביע.
השר אריאל: אם אתם רוצים לגרור עוד רגליים...
השר ליצמן: לא...אני בעד החוק.
השר אריאל: שניה שניה.
השר ליצמן: למה אתה משיב ככה? מדובר בחוק....
השר אריאל: (דופק על השולחן) די! אני מדבר על אנשי האוצר, אל תפריע לי, טוב? מדברים על זה חודשים. אז אם אתה רוצה לגרור רגליים כדי לא להגיע להחלטה או לא יודע למה, אז אני מבקש מבצלאל (ח"כ סמוטריץ') להיעדר מישיבות ועדת כספים... זו תהיה הצעתי, אני מציע לא להגיע לזה.
לא מעט הצעות מועברות בלחץ רב של ראשי המפלגות וחלק נדחות בדיוק מאותה סיבה. נושא נוסף שזכה לעניין תקשורתי רב היה ההצעה של ח"כ רחל עזריה לפיקוח על מחירי תחליפי החלב. בתוך חדר הוועדה הביעו השרים התנגדות להצעה מחשש לתוביל לתוצאה ההפוכה, אך הצביעו בעד בגלל סיכום פוליטי מוקדם מול עזריה.
השרה שקד: רחל עזריה, פיקוח על מוצרי תינוקות. ליצמן, אני גם נגד אבל צריך להעביר את זה.
השר ליצמן: עם כל הכבוד, בחרו שר, אני השר, אני נגד.
נציג נוסף: תדחי את זה לסוף הדיון.
השרה שקד: מה?
השר ליצמן: אני נגד פיקוח על דברים, זאת אומרת ברגע שאתה שם מחיר על הדבר הזה...
השרה שקד: איך אתה יכול לסדר את זה?
נציג נוסף: שנייה, את עדיין נגד?
השר ליצמן: ברגע שמפרסמים מחיר אז זה המחיר. זאת אומרת כשאחר כך אין מבצעים, אין שום דבר...
השרה שקד: טוב, מה אתם רוצים לעשות? אתם רוצים להעביר את זה
השר ליצמן: לדחות את זה שוב לסוף הישיבה.
דוגמה נוספת שממחישה את האבסורד בוועדה התרחשה כאשר השרים דנו בהצעת חוק לעידוד רכיבה על אופניים. 61 חברי כנסת העניקו רוב מוחלט להצעה במליאה, אבל ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הדיון בכמה חודשים משיקולים תקציביים.
השר ליצמן: אנחנו בעד תחבורה ציבורית.
נציג האוצר: משרד האוצר מתנגד.
השרה שקד: למה?
נציג נוסף: יש הרבה הסכמים...
השר אלקין: שנייה. משרד האוצר מתנגד, המשרד להגנת הסביבה תומך. מה עושה השר כחלון?
נציג נוסף: אם הוא יכל להיות פה...
השרה שקד: דחייה בשלושה חודשים, בסדר? מי בעד? מי נגד?
השבוע התכנסו בתל אביב ראשי הארגונים החברתיים שפועלים לחייב את ועדת השרים לחקיקה לנהוג בשקיפות - לפרסם את ההצבעות ואת הנימוקים. הם גם פנו לשרים לנדב את המידע באופן וולונטרי אבל רק שתי שרות, שקד וגמליאל, הסכימו. אחרי שההצעות החוק להחלת שקיפות על הוועדה נפלו בזו אחר זו, הפעילים יפנו לבג"ץ על מנת שיחייב שקיפות: אילן יונש, מנהל הקליניקה לחקיקה חברתית, יגיש את העתירה.
תומר אביטל ממיזם "מאה ימים של שקיפות" הסביר: "כל שר יכול לשבת ולהודיע דרך הטלפון לציבור איך הוא מצביע. שלושה שרים תמכו - שקד, גמליאל ואבי גבאי. מאז הפרישה שלו איבדנו עשרות אחוזים". לינור דויטש, לובי 99, הוסיפה: "לא יכול להיות שהם יפזרו החלטות ומאחורי הקלעים יפעלו אחרת".
מדוע השרים מתנגדים? ייתכן שחלק מהשרים מעוניינים להמשיך לדבר בחופשיות, כפי שאפשר ללמוד מהעקיצה של השר אקוניס כלפי ראש הממשלה: "ראש הממשלה מתואם עם שר הכלכלה נכון לרגע זה, אני לא יודע מה יהיה בשאר ה... גם עם שר התקשורת הוא מתואם, ועם שר החוץ. הוא גם פיתוח אזורי?"
כעת מתגבשת יוזמה חדשה בכנסת בהובלת שקד ויו"ר הקואליציה דוד ביטן, שתחייב את חבר הכנסת לחוקק פחות. שקד וביטן מקווים שהמהלך יאפשר דיונים מעמיקים יותר בוועדה ואולי גם זימון של חברי כנסת להופיע בפניה.
הצעה ראשונית נוספת שהעלה יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש היא להעביר חלק מההצעות ישר לקריאה טרומית במליאה ולאחר מכן להעביר אותן לדיון בפורום אחר. 64 חברי כנסת חתמו על הצעת החוק שתחייב את ועדת השרים לחקיקה לנהוג בשקיפות. בינתיים מדי שבוע מקבלים השרים, שחלקם לעיתים לא נבחרים על ידי הציבור, עשרות החלטות גורליות מבלי לתת דין וחשבון.