נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נענה היום (שני) לבקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לארכה להרכבת הממשלה בשבועיים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הנשיא וראש הממשלה נפגשו יחד במשכן הנשיא ובסיום הפגישה נענה ריבלין לבקשתו של נתניהו וכתב לו כי "לאחר שהצגת בפני את הצורך בהארכת התקופה להשלמת תהליך הרכבת הממשלה, לבקשתך, על פי סעיף 8 לחוק יסוד: הממשלה, הריני מאריך את התקופה הנתונה לך לשם מילוי תפקיד הרכבת הממשלה בארבעה עשר יום".
על פי חוק יסוד הממשלה, קיבל ראש הממשלה 28 ימים להרכבת הממשלה ונשיא השתמש בסמכותו להעניק ארכה לתקופה נוספת שאינה עולה על 14 ימים. "במהלך התקופה האמורה קיימנו צוות המשא-ומתן ואני מגעים עם המפלגות שהמליצו עליי בפנייך והתקדמנו התקדמות ניכרת בדרך להקמת הממשלה", כתב נתניהו לריבלין בבקשה. "בשל לוח הזמנים הצפוף, שכלל את חול המועד פסח, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות, ובשל האירועים הביטחוניים סביב רצועת עזה, אני נזקק לתקופת הארכה של 14 ימים כקבוע בסעיף 8 לחוק האמור, וזאת עד ליום כ"ד באייר תשע"ט 29 במאי 2019 להשלמת תהליך הרכבת הממשלה".
אף מפלגה עוד לא חתמה על הסכם
למרות ההתקדמויות אף מפלגה לא חתמה עד כה על הסכם עם הליכוד, ונתניהו יבקש מריבלין ארכה: על פי החוק, הנשיא יכול להעניק תוספת זמן של 14 ימים בלבד. המגעים נמשכים - ואמש פורסם בחדשות סוף השבוע כי הושגה הסכמה על הרחבת הממשלה. בתוך כך, בכיר בליכוד מעריך שנתניהו מעכב את הליך השימוע בתיקיו הפליליים על מנת שיוכל להרכיב ממשלה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"כמקובל בפעמים הקודמות - ובנוסף ללוח הזמנים הצפוף שכלל את חול המועד פסח, אירועי הזיכרון והעצמאות והאירועים הביטחוניים - בכוונת ראש הממשלה נתניהו לבקש ארכה להרכבת הממשלה מנשיא המדינה", נמסר אמש רשמית מהליכוד. בתוך כך, בכיר במפלגה מעריך שנתניהו רוצה לסיים ראשית את המו"מ הקואליציוני ורק לאחר מכן לקדם את הליך השימוע ולהורות לעורכי דינו לאסוף את חומרי החקירה. לדברי הבכיר, פרסום החומרים עלול להחליש את נתניהו מול השותפות.
ההערכה בליכוד היא שנתניהו לא ויתר על השימוע והוא מנסה למשוך זמן עד לתום המו"מ הקואליציוני. לפי ההערכות, ראש הממשלה רוצה להגיע מעמדת כח למגעים וחושש למשל מהתגובה של "כולנו". דברי הבכיר מגיעים בסתירה לדברי אחד מפרקליטיו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שטען כי רה"מ מבקש דחייה בשימוע עקב העובדה שפרק הזמן שקיבלו להתכונן אליו קצר מהמקובל.
בעוד המגעים הקואליציוניים נמשכים, ברור בשלב זה שישראל ביתנו והמפלגות החרדיות יסכמו ביניהן על כך שלא יהיה שינוי בסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. עם זאת, לא ברור עדיין כיצד יפעלו המפלגות במקרה של התערבות של בג"ץ בניסוח המדויק של חוק הגיוס, כפי שעשה בחוק המרכולים.
השותפות סיכמו: מספר שרי הממשלה לא יוגבל
לצד המחלוקות הרבות בין המפלגות, בעניין אחד קיימת הסכמה רחבה - ביטול ההגבלה על מספר השרים. משמעות המהלך היא שהממשלה הקרובה הולכת להיות גדולה במיוחד, והעלות לציבור תגדל במאות מיליוני שקלים.
השותפות הקואליציוניות הסכימו ביניהן לשנות את חוק יסוד הממשלה, זאת לאחר שבשנת 2009 הממשלה הייתה ה"מנופחת" ביותר בתולדות המדינה עם 30 שרים ו-9 סגני שרים. מפלגת "יש עתיד" התעקשה עם כניסתה לממשלה ב-2013 לשנות את המצב והביאה להגבלת מספר השרים ל-18, אולם כבר בקדנציה האחרונה ההגבלה הוקפאה בהוראת שעה, וזאת בכדי לאפשר לממשלה לצאת לדרך עם 21 שרים.