ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים אתמול את הקרן החדשה לישראל בקריסת הסכם גירוש מבקשי המקלט למדינה שלישית: נתניהו טען כי הקרן הפעילה לחץ על רואנדה לסרב לקבל אותם לשטחה - והצהיר כי הורה להקים ועדת חקירה שתבדוק את פעילות הקרן: " אני לא מכיר אף דמוקרטיה מערבית, ובמיוחד ארה"ב, שלאורך זמן הייתה מוכנה לסבול פעילות עוינת הממומנת על ידי מדינות זרות, כפי שקורה כאן בישראל עם הקרן מזה עשרות שנים", הטיח. אך ב-2011 נתניהו נשמע אחרת לגמרי - בדיוק באותו נושא.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בזמן כהונת ממשלת נתניהו השנייה עלתה הצעה מצד סיעת "ישראל ביתנו" להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני שמאל כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה". ביולי 2011 הבהיר נתניהו את עמדתו בכנס איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים: "אני לא מציע להקים ועדות חקירה פרלמנטריות. יש מישהו שחושב אחרת – בבקשה, אני אאפשר חופש הצבעה ואני אתנגד לזה". דבריו היוו אכזבה משמעותית לליברמן, אז שר החוץ, שקיווה לתמיכתו של נתניהו בהצעה.
גם קריאתו של נתניהו להקמת ועדת חקירה דומה לזו שהתנגד לה ב-2011 עלולה להיתקל בקשיים משפטיים: באוקטובר האחרון דנה ועדת הכנסת דיון בנושא סמכות הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית - דיון בו טען היועץ המשפטי של הכנסת, עורך הדין איל ינון, כי הכנסת "לא יכולה להשתמש בכלי של ועדת חקירה פרלמנטרית ולהפוך אותו לכלי לרדיפה של ארגונים בחברה האזרחית, מימין או משמאל". אמירתו של ינון הושמעה לאחר שבחוות דעת סמוכה קבע כי אין בסמכות הכנסת להקים ועדת חקירה הנוגעת למימון מדינות זרות של ארגונים ישראליים הפועלים נגד חיילי צה"ל.
"עד היום, כל חוות הדעת בנושא סמכות ללא יוצא מן הכלל, כובדו על ידי יו"ר הכנסת או יו"ר הוועדה הרלוונטית. בממשלה היו התנגשויות וכשהדבר הגיע לבג"ץ הוא קבע שחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, שכן הוא הוא הפרשן המוסמך של החוק עבור הממשלה", הסביר ינון.
אלו "הקווים האדומים" של הקרן החדשה
ועד כמה, אם בכלל, נכונות טענותיו של נתניהו כלפי הקרן החדשה? אתמול תקף נתניהו ואמר כי "מזה עשרות שנים הקרן מממנת ארגונים אנטי ציונים ופרו פלסטינים" והוסיף וטען כי "מטרת העל של הקרן היא מחיקת הצביון היהודי של ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה, לצד מדינת לאום פלסטינית נקייה מיהודים בקווי 67' שבירתה ירושלים".
באתר הקרן עצמה לא נכתב דבר על הקמת מדינה פלסטינית, או שינוי צביונה של מדינת ישראל. הקרן כן מעידה כי היא חותרת להשגת "שוויון לכל אזרחי המדינה, ללא קשר לדת, לאום, גזע, מין או נטייה מינית", וכן "הבטחת זכויות האדם והאזרח של כל היחידים, הקבוצות והמיעוטים בישראל" – בדומה לנכתב במגילת העצמאות. עוד חותרת הקרן להגן על יכולתם של מיעוטים לבטא את האינטרסים והזהות שלהם ולקדם את זכויותיהם, להעצים את החברה האזרחית בישראל ולטפח חברה צודקת "החיה בשלום מבית ובשלום עם שכניה".
הקרן אף מסמנת באתרה את מה שהיא מגדירה כ"קווים אדומים", שימנעו ממנה לתמוך בארגונים מסוימים. ראשון ברשימה הוא תנועת ה-BDS, כשהקרן מבהירה שלא תתמוך בארגונים "שקוראים ותומכים בחרם כולל על מדינת ישראל". מיד לאחר מכן מצהירה הקרן שלא תעביר כספים לארגונים "שפועלים להעמדת חיילי צה"ל ובכירים ישראלים לדין בבתי דין זרים" – זאת בניגוד לדברי נתניהו, שהאשים את הקרן בכך שהיא תומכת בארגונים "שמוציאים את דיבתם של חיילי צה"ל".
עוד מתחייבת הקרן שלא לתמוך בארגונים "הפועלים להכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ריבונית בתוך מדינת ישראל", גם זאת בניגוד לדברי נתניהו. הארגון אינו מסתיר את התנגדותו להתנחלויות ולשליטה ישראלית על השטחים שנתפסו במלחמת ששת הימים, עמדה שנחשבת למרכזית למדי בשמאל הישראלי ולעמדה הרווחת בקרב הקהילה הבינלאומית, אולם לא נכתב דבר מפורד הנוגע להקמת מדינה פלסטינית נטולת-יהודים או הפיכת מדינת ישראל למדינת כלל-אזרחיה, כפי שקבע ראש הממשלה.