50 שנה אחרי המלחמה ששינתה את פני המדינה והמזרח התיכון, מפרסם הבוקר (חמישי) ארכיון המדינה מסמכים מ-1967 שטרם נגלו לעיני הציבור - ובהם הפרוטוקולים המסווגים של הממשלה בתקופת מלחמת ששת הימים. כמו כן נחשף מברק נזיפה חשאי ופרטי של ראש הממשלה לוי אשכול לשר הביטחון משה דיין.
לצפייה במסמכים שנחשפו לחצו כאן
הדוח נחשף: כמה פלסטינים חיו בשטחים ב-1967? לחצו כאן
במכתב שסומן כסודי ביותר ב-25 ביוני 1967 כתב אשכול לדיין כי "בעקבות השתלשלות המאורעות לגבי כיבוש הרמה הסורית, אני מבקש להימנע מנוהג של מתן הוראות בעניינים הטעונים הסכמתי לפני בירור יסודי איתי". עוד כתב אשכול כי "לא היה כל קושי לשוחח איתי חצי שעה קודם, ולא לעשות זאת על ידי חילופי טלפונים ופתקאות בעלי פירושים שונים של מזכירים".
דבריו של אשכול מכוונים ככל הנראה לדברי דיין בישיבת הממשלה ב-9.6.1967, אז אמר כי "באישור ראש הממשלה, נתתי הוראה לצבא לצאת לפעולה של כיבוש הרמה כולה – לא רק החלק הצפוני כי אם גם החלק הדרומי".
אשכול: התפלאתי על הפקודה
דיין טען כי המהלך אושר על ידי אשכול: מנגד, שר הפנים שפירא ביקש לבטל את הפעולה מחשש לקורבנות נוספות וציין שדיין "אמר אתמול שהוא חושב שלא צריך לעשות זאת ונתן נימוקים משכנעים ביותר – איך תוך רגעים זה התהפך ואנחנו עוברים להתקפה? קשה לי לתפוס את זה". כשבגין ביקש מאשכול להגיב לדברים, ראש הממשלה הסתפק בחמש מילים עלומות: "אין לי כרגע מה להגיד".
יום לאחר מכן התייחס שוב דיין לאותה הוראה ואמר: "הפעולה התחילה לאחר שהתחילה התמוטטות בצבא הסורי. לא היה עולה בדעתי לעשות פעולה כזו בלי אישור ראש הממשלה. יש לנו 70 הרוגים, ביניהם מטובי המפקדים". עם זאת ציין דיין את ההישגים ואמר: "זו הפעם הראשונה שהסורים ברחו והשאירו את כל הציוד".
אשכול הגיב לדברים וביקש לציין שרצה ש"אנחנו נכבוש את צפון הרמה ומקורות המים. ביום שישי בבוקר קיבלתי ידיעה בשם שר הביטחון כי ניתנה הוראה לפעול ברמה". אשכול ציין כי התפלא על הפקודה מכיוון שיום קודם התקבלה החלטה הפוכה, אך נימק את אי-התערבותו בכך שתמך בפעולה "ולא ידעתי לאן כבר הגיע הצבא".
הקרבות בממשלה נחשפים במסגרת פרויקט מיוחד לציון 50 שנים למלחמה - ומיליוני דפים הועלו לאתר של ארכיון המדינה: האוסף הנדיר מספק הצצה ליחסי החוץ של ישראל לפני המלחמה ואחריה, חושף מסמכים צבאיים מסווגים וגם את עמדת השלטון לגבי השטחים שנכבשו והמקומות הקדושים. חלק מהמסכים הושחרו או צונזרו מחשש לחשיפת סודות שיפגעו בביטחון המדינה.
"לא אהיה קיים עם בן-גוריון בממשלה"
אז איך נראו ישיבות הממשלה והקבינט בימים שקדמו למלחמה ובמהלכה? בתקופת ההמתנה, בה ניסו בישראל להעריך את הסיכון למלחמה, ניסה אשכול להרגיע ואמר: "אין שאלה של מלחמה כל זמן שהמצרים יושבים בסיני ואינם זזים, ייקח להם יומיים להגיע לגבול". עם זאת ציין אשכול כי "אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל אפשרות".
ב-26.5 (כשבוע וחצי לפני המלחמה), לחצו שרים על אשכול לצרף מפלגות נוספות לממשלה, והוא התעקש: "אפילו אם יאמר בן-גוריון אישית, לא נהיה בממשלה אחת – אני לא אהיה קיים יחד איתו בממשלה". לבסוף צורפו דיין ובגין לממשלת האחדות הלאומית - בגין כשר בלי תיק ודיין כשר הביטחון.
באותם ימים דנו בממשלה באפשרות של תקיפת שדות התעופה של סוריה ומצרים - מה שהפך לימים למכה המקדימה ("מבצע מוקד"): השר זלמן ארן חשש כי מטוסים רבים לא יחזרו מהתקיפה ולא יוכלו להגן על שמי ישראל, והרמטכ"ל יצחק רבין ומפקד חיל האוויר עזר ויצמן העריכו כי "נאבד 15-20 מטוסים מתוך 180 מטוסים, שזה 600 גיחות". במבצע עצמו אבדו 19 מטוסים של חיל האוויר, אך לכוחות האויב הושמדו יותר מ-450 מטוסים - רובם על הקרקע.
ויצמן אף הוסיף והדגיש כי המצרים "לא יכולים לסתום את השמיים" וציין כי "העוקץ יכול להיות מצוא בעניין הזה במי שתוקף ראשון – יש הפתעה כללית ויש הפתעה טקטית. אנו מאמינים שאנו יכולים להתחיל בהפתעה טקטית ולהביא לכך שהגל הראשון שיכה בשדות התעופה של המצרים לא יורגש עד דקות לפני שיגיע למטרה".
ב-27.5, בשעות הלילה הקטנות, הדגיש רבין כי "אנחנו מתחילים לאבד זמן שלא יפעל לטובתנו, עניבת החנק לדעתי נסגרת עלינו. אני לא בא להציע ברירה קלה, אבל אני חושב כי לשבת ולהמתין הלאה – בזה אנו מסכנים יותר את ביטחון ישראל, עם כל הקושי שנצא למלחמה ושזו תהיה מלחמה לא קלה – אני מאמין שיש לנו נתונים להכריע חלק ניכר מהצבא המצרי, ואני מעריך שדחייה תביא למחיר יותר יקר". בניגוד לדעתו, לא התקבלה באותה ישיבת קבינט ההחלטה לתקוף - והמהלך נדחה בשבוע.
בפרוטוקול של דיון הקבינט מה-4.6, שעות לפני תחילת המערכה, החליטו השרים על יציאה למלחמה ואישרו את הנוסח הבא: "הממשלה קובעת כי הצבאיות של מצרים, סוריה וירדן ערוכים להתקפה רב-חזיתית ומיידית, המאיימת על קיומה של המדינה. הממשלה מחליטה לנקוט בפעולה צבאית שתביא לשחרור ישראל מטבעת התוקפנות המתהדקת והולכת סביבה, ומסמכימה את ראש הממשלה ושר הביטחון לאשר למטה הכללי של צה"ל את מועד הפעולה".
"הישיבה כאילו לא התקיימה"
עוד נחשפו דיונים סודיים של הקבינט מימי המלחמה - דיונים שלדעת השרים לא היו אמורים להתפרסם לעולם. כך למשל, הישיבה באפריל 1967 נפתחה במילים הבאות מפי אשכול: "אנחנו יושבים פה בוועדת שרים לענייני ביטחון ולא כממשלה, ועל כן חלים כאן כל החוקים של אי-פרסום הישיבה, כאילו לא התקיימה". באותה ישיבה החליטו השרים לא לאפשר עיבוד של חלקת אדמה באזור תל קציר בצפון, מכיוון שהדבר עלול להוביל להסלמה מול סוריה.
"חומרים אלו שופכים אור על מה שהתרחש באותם ימים, החל מהאווירה המתוחה והדרוכה בתקופה שלפני המלחמה, דרך המגעים הדיפלומטיים הרבים ותהליך קבלת ההחלטות בממשלה ובקבינט הביטחוני ערב המלחמה ובמהלכה, ועד למסמכים המשקפים את האווירה הציבורית הכללית והתרוממות הרוח שלאחר המלחמה", ציינו בארכיון המדינה.