החוק שיזמה שרת המשפטים שקד, שאמור לסמן עמותות שמאל בעיקר, שמקבלות תרומות בעיקר ממדינות אירופה וארה"ב, עורר ביקורת גדולה ברחבי העולם, אבל בממשלה עמדו על זכותה של הממשלה לחוקק אותו. עם זאת, בעקבות הביקורת הרבה שהגיעה גם מצד חברי קואליציה שמסרו כי יתקשו לתמוך בחוק בנוסח המקורי, החליט יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט ניסן סלומינסקי לרכך את החוק - בעיקר בסעיף ענידת התגים. כלומר, בניסוח החדש לא תיכלל החובה על נציגי עמותות לענוד תגים מזהים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מה נשאר בחוק? העמותות יצטרכו לדווח לרשם העמותות על כל תרומה ממדינה זרה; יצטרכו לכתוב בכל פרסום רשמי שלהן כי הן נתמכות על ידי מדינות זרות וכשנציגיהם יופיעו בכנסת הם יצטרכו להצהיר שהם מייצגים עמותה הנתמכת על ידי מדינה זרה.
האם החוק יחול גם על תורמים פרטיים?
בשבוע שעבר פורסם כי הייעוץ המשפטי של הוועדה הפיץ מסמך ובו המלצה להחיל את החוק גם על תורמים פרטיים: הקביעה המשפטית מכניסה את יוזמי החוק מימין למעין מלכוד, מכיוון שהחוק כוון כלפי עמותות שמאל שמקבלות מימון ממדינות זרות השוואת התנאים תפגע גם בעמותות ימין - שרובן נהנות מתורמים פרטיים.
במסמך קובעת מחלקת הייעוץ המשפטי של הכנסת כי גם עמותות שנתמכות על ידי אנשים פרטיים זרים יהיו מחויבים לדווח על כך, מכיוון שגם לתורמים אלו יש אינטרסים. דברים אלו מתכתבים עם הביקורת של השמאל על כך שהחוק לא מידתי ופוגע רק בעמותות שמאל.
"קיים פער גדול בין חובות הדיווח, אופן הפרסום לציבור, וחובות הגילוי שחלות על גופים שנתמכים על ידי ישויות מדיניות זרות לבין כאלה שנתמכים על ידי גורמים זרים פרטיים", נכתב במסמך.
"אם קיימת התערבות זרה משמעותית באמצעות גופי החברה האזרחית, יש אינטרס ציבורי לדעת זאת גם אם לא מדובר דווקא בישויות מדיניות זרות. לא למותר לציין שגם החוק האמריקאי שהוזכר בדיונים כתנא דמסייע להצעת החוק אינו מבחין בין גורמים זרים שונים שמשפיעים על השיח הפנימי במדינה".