תשעה חודשים מאז שעזב את בית הנשיא בירושלים, הנשיא לשעבר שמעון פרס ממשיך להיות רלוונטי ואקטואלי כתמיד. למרות שהוא 25 שנה אחרי גיל הפנסיה, הוא לא נח לרגע - מדי בוקר הוא הולך לעבודה במרכז פרס לשלום ביפו, מנסה לחבר בין יהודים לערבים בדרכים שונות ומנסה לשכנע תאגידים זרים להשקיע בפרויקטים ישראליים, או בחברות ישראליות. במסגרת הזאת הוא הסתבך השבוע תדמיתית כאשר העיתון "דה-מרקר" פרסם כי הוא מרוויח 30 אלף דולר בחודש מבנק הפועלים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני לא מרוויח אף פרוטה מפני שאני לא לוקח אף פרוטה מהכסף הזה. כל הכסף הזה מושקע במדע, בצרכים חברתיים, ואני מקפיד על כך", טען תחילה הנשיא לשעבר בריאיון מיוחד ליונית לוי לכבוד יום העצמאות. "לא הייתי עושה שום דבר שיש בו ריח של כסף. אני מתפלא בכלל ששואלים על זה, אני חושב שזה שירות נכון. אני לא לוביסט בכלל".
פרס לא חשב שהמהומה מוצדקת, אבל יממה אחרי הריאיון, הביקורת הציבורית חלחלה אליו ואל אנשיו, והוא ביקש שנבוא שוב כדי לספר שהוא נסוג מההסכם. ביקשנו לשאול אותו מה הוא מבין היום שלא הבין קודם לכן. "מה שהסכמנו ומה שפורסם, לא היה קשר בין השניים. בנק הפועלים פנה אליי ואמר שיש לו סניף בארצות הברית, והוא רוצה להביא יותר משקיעים לישראל, ושאני אעזור לו לעשות את זה בארצות הברית, בלי כל קשר למדינת ישראל, מה שנעשה בבנק. הסכמתי", הוא מסביר.
"אחר-כך אני קורא בעיתון סיפור שאין שום קשר בינו לבין המציאות, אני לא אלך להתווכח. החלטתי, בלאו הכי בשבילי זה לא עניין כספי באמת, אלא עניין ציבורי, וחשוב לי לשמור על אמון הציבור, שאני מבטל את זה ונגמר העניין". פרס מבהיר כי הוא אינו חושב שנהג לא כשורה, אלא פעול על מנת "למנוע עליזות שפתיים או מראית עין", כך כלשונו.
"אני רוצה שזה יהיה חד וברור, ככה דאגתי כל החיים ואני לא רוצה שמישהו יקלקל על ידי פרסום לא נכון", מדגיש הנשיא לשעבר. על התגובות בבנק הפועלים לאחר ההחלטה שלו לחזור בו אמר: "כמובן שהם מרגישים ניזוקים ואני לא רציתי להביא להם נזק, אבל אני אמרתי - לי אין בנק, לי יש שם, ושמי הטוב זה הבנק היחידי שיש לי".
פרס על דבריו נתניהו נגד ערביי ישראל: "הוא יודע שעשה טעות"
במהלך הקריירה הציבורית הארוכה שלו, למד שמעון פרס בדרך הקשה להקשיב לרחשי הלב של הציבור. הריאיון עמו מתקיים חודש אחרי הבחירות, חודש אחרי שהמחנה שלו ספג תבוסה מהדהדת. האיש שהפסיד ב-81', לא מעט בגלל התבטאות הצ'חצ'חים, רואה את השמאל נופל שוב לאותו בור.
"אסור שתהיה נימה גזענית, כלשהי, מצד אף אחד. אני מציע לכל מי שמופיע בפומבי, שיחשוב שעומדים לידו הילדים שלו ומאזינים איך הוא מדבר". על אמירתו של רה"מ נתניהו על הערבים שנעים בכמויות אמר: "הוא בעצמו התנצל על זה, הוא יודע שעשה טעות. בדמוקרטיה אסור לעשות דברים כאלה, אני שמח שהוא התנצל".
בכל השנים שבהן פרס היה בבית הנשיא, הוא חשב שהפגין איפוק יחסית לביקורת שהייתה לו. אנשי נתניהו חשבו שהוא דיבר יותר מדי. עיקר המחלוקת הפומבית הייתה בעניין האירני. גם היום, למרות הקונצנזוס שההסכם המסתמן עם אירן גרוע, פרס דובק בעמדתו לפיה אפשר לסמוך על הנשיא האמריקני. "אני מאמין שהנשיא (אובמה) מטפל בזה ברצינות, שהוא שואף באמת שלאירן לא יהיה נשק גרעיני. זה אינטרס אמריקני, לא רק ישראלי", הוא מסביר.
"אני מכיר את העניין יותר מהרבה אחרים, ישראל מעולם לא הייתה כל כך חזקה כפי שהיא. עם כל כך הרבה אופציות ואין בלבי פחד", הוא משוכנע. על הטענות לפיהן פעל על מנת למנוע תקיפה ישראלית באירן אמר: "אם אנחנו יכולים לעשות יחד עם ארצות הברית, זה יהיה טיפשות מצידנו ללכת לבד".
בקיץ יחגוג פרס 92. לא חייבים להסכים איתו, אך אי אפשר שלא להתפעל מהאנרגיה שלו. הוא מדלג בין משחק כדורגל של ילדי שדרות וילדים פלסטינים, לבין מכון וולקני, שם הוא מתפעל מפיתוחים כחלון-לבן. כל העת הוא מוכר במרץ רעיון אחד, שיש לו בימים אלו מעט מאוד קונים משני הצדדים - השלום. "המזרח התיכון לא ישתנה מבחינת ההגדרה הגיאוגרפית, מבחינה פוליטית הוא לא דומה לעצמו יותר. הוא לא רק מורכב ממדינות, הוא מורכב מכוחות שהם לא מדינתיים, כמו ארגוני הטרור, עשות ומאות מהם. צריך לעשות חזית נגד הטרור.
כזה הוא שמעון פרס, גם אם המציאות תמשיך לא לשתף עמו פעולה הוא לא יפסיק לנסות ולשנות אותה. בסיום יממה שבה בעיקר התעייפנו מהניסיון לעקוב אחריו, שאלנו אותו ממה הוא הכי מרוצה כאן. "תגידי על ישראל מה שאת רוצה, שעמום אין בה. זו ארץ תוססת, מלאת חיים, מלאת ויכוחים. אני אוהב את זה", מסכם הנשיא לשעבר.