מדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב שמתפרסם היום (חמישי), מעלה כי רוב הציבור חושב שעל היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את החלטתו בנוגע להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה לפני הבחירות. עוד עולה כי קיימת תמיכה מובהקת בהקמת ממשלת ימין לאחר הבחירות - בלי ייצוג לחרדים וערבים.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
כ-40% מהנשאלים סבורים כי החלטת נתניהו להקדים את הבחירות קשורה לפרשיות המשפטיות שלו, בעוד 25% תולים את הסיבה בקושי לקיים קואליציה של 61 חברי כנסת. 25% סבורים ששתי הסיבות השפיעו במידה שווה. כך או כך, יותר ממחצית הנשאלים (56%) חושבים שהקדמת הבחירות טובה לאינטרס הלאומי, לעומת 27% שסבורים ההפך.
באשר להתלבטות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בסוגיית פרסום החלטתו בתיקי נתניהו, רוב גדול בציבור - 54% - סבור כי עליו לפרסם את הכרעתו אם להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע עוד לפני הבחירות, בעוד מיעוט של 34% חושבים כי עליו להמתין עם פרסום החלטתו עד לאחר הבחירות. הדעות מתחלקות בהתאמה להשתייכות הפוליטית, כשרוב גדול במרכז-שמאל, 78%, תומך בפרסום ההחלטה לפני הבחירות ומנגד במחנה הימין 49% תומכים בהשהיית הפרסום אחרי שאזרחי ישראל יילכו לקלפיות.
הציבור רוצה: ממשלה בלי חרדים וערבים
איזו ממשלה מעדיף הציבור לראות לאחר הבחירות? בקרב כלל הציבור, כ-64% מעדיפים ממשלת ימין או ימין-מרכז, לעומת כ-27% בלבד המעוניינים בממשלת שמאל או שמאל-מרכז. עם זאת, כשנשאלו איזו ממשלה תקום בפועל, התשובה הייתה עוד יותר חד-צדדית: רק כ-7% חושבים שיש סיכוי לממשלת שמאל או שמאל-מרכז, לעומת רוב עצום של 83% שמעריכים שתקום ממשלת ימין או ימין-מרכז.
לגבי הרכב הממשלה המועדף, הסקר מראה כי רוב הציבור (כ-70%) מאס במפלגות החרדיות. 42% מהנשאלים ענו שהם בכלל לא רוצים שהן יהיו חלק מהממשלה הבאה וכ-27% ענו שהם לא כל כך רוצים. 27% אמרו שהם רוצים מאוד או די רוצים את החרדים בממשלה. לגבי המפלגות הערביות, יותר מ-62% מהציבור היהודי לא מעוניין כלל לראות אותן בממשלה הבאה. 19% נוספים מהיהודים לא כל כך רוצים. כ-13% רוצים או רוצים מאוד שיהיה ייצוג ערבי בממשלה. בקרב הציבור הערבי, כ-82% מעוניינים שהמפלגות הערביות תהיינה חברות בממשלה הבאה, בעוד כ-18% לא מעוניינים בכך.
מרוצים מהביטחון, פחות מהפערים הכלכליים
המדד בחן גם את שביעות הרצון מתפקוד הממשלה היוצאת ב-9 נושאים שהוצגו לנשאלים. מהממצאים עולה כי רק בתחום הביטחון ויחסי החוץ יש רוב המעריך בחיוב את תפקוד הממשלה. כ-64% מכלל הציבור חשב שהממשלה פעלה בצורה טובה מאוד או די טובה בנושא "הבטחת ביטחון המדינה מבחינה צבאית". כ-72% היו מרוצים או מרוצים מאוד מניהול יחסי החוץ על ידי הממשלה. כשנשאלו על הבטחת היציבות הכלכלית של ישראל, כ-49% סברו שהממשלה פעלה בצורה טובה או טובה מאוד. לעומת זאת, רק 19% חשבו שהממשלה עשתה מספיק כדי להוריד את יוקר המחיה, ו-26% מרוצים ממאמץ הממשלה לצמצום הפערים הכלכליים. 65% מהציבור חושב שהממשלה לא קידמה את אמון העם במנהיגיו וכ-56% לא מרוצים מתפקוד הממשלה במתן זכויות אזרחיות שוות לכל מגזר באוכלוסיה.
ומה לגבי תהליך השלום? על אף שהמשא ומתן המדיני נדחק לחלוטין מסדר היום הציבורי ונראה כי בבחירות הקרובות הוא יתפוס מקום שולי בקמפיינים של המפלגות השונות, הממצאים מראים כי בקרב הציבור היהודי ישנו כמעט שוויון (48%) בין אלה שחשוב להם שהממשלה הבאה תפעל כדי שהמשא ומתן יתחדש, לעומת אלו שהשיבו שהדבר אינו חשוב להם. בקרב מצביעי ימין, כ-30% השיבו שחשוב להם שהממשלה הבאה תתאמץ לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים.
הסקר נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתוכנית לניהול סכסוכים וגישור ע"ש אוונס באוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן ממרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בין התאריכים 2-3 בינואר 2019, בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם ארצי מייצג.