בשנת 2009, רגע לפני שנכנס למשרד ראש הממשלה, פנה ראש הממשלה נתניהו למשרד ההיתרים שליד משרד מבקר המדינה ולמעשה חושף לראשונה את קשריו העסקיים עם בן דודו, נתן מיליקובסקי. וכך סיפר: בשנת 2007 הוא רכש ב-600 אלף דולרים 1.7% ממניות חברת NMDM - ראשי תיבות של נתן ודן מיליקובסקי, בני דודו של נתניהו שגם מחזיקים ביתר מניות החברה.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
נתניהו הוסיף כי החברה רכשה מפעל לייצור רכיבים לתעשיית הפלדה, ולשם כך לקחה הלוואה על סך 60 מיליון דולרים. בעלי המניות – ובהם נתניהו – ביקשו להשתמש ברווחים שהשיגה החברה לצורך החזרת ההלוואה. הבעיה: על פי הערכת נתניהו, הדבר היה מאלץ אותו לשלם 350 אלף שקלים לרשויות המס בישראל בנוסף לתשלום מס בארה"ב. כדי להימנע מכך, ביקש - וקיבל - אישור לקבל הלוואה מבן דודו, כך שמיליקובסקי ישלם את המס, ונתניהו ישיב לו בעתיד.
בשלב זה ברור שנתניהו הוא שותף עסקי של בן דודו ושולט לחלוטין בפרטי החברה – זו שתתמזג בהמשך עם תאגיד שסוחר עם טיסנקרופ, ומכאן החיבור הנסיבתי לפרשת הצוללות.
האם נתניהו שילם מס על רווחיו ועל הכספים שקיבל מבן דודו לאורך השנים? האם כנושא תפקיד ציבורי רשאי לעסוק בהשקעת הללו באופן פעיל? עורכי דינו אומרים שהכל דווח בזמן אמת והמסים שולמו כחוק – אבל זה בדיוק מה שמנסות לברר רשויות אכיפת החוק.
מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה פעל כשורה לכל אורך הדרך. הוא שילם את מלוא המס הנדרש על פי חוקי מדינת ישראל וארצות הברית, דיווח לכל הרשויות הרלוונטיות, ולאורך השנים לא פסח על שום דיווח. יתר על כן, הוא דיווח על הרכישה כבר ב-2007, כשהיה חבר כנסת ולא היה חייב בדיווח. לאחר שהתמנה לתפקיד ראש ממשלה קיבל היתר מוועדת ההיתרים למכור את המניות, והסכם ניגוד העניינים שלו אושר כנדרש".