אחרי שקבע כי 7 סיעות שונות בכנסת חייבות לקופה הציבורית סכום מצטבר של כ-20 מיליון, מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם היום (שני) את החלק השני של הדוח בנושא מימון מפלגות. מהדוח עולה כי סיעת הבית היהודי סיימה את שנת 2016 ב"בור תקציבי" של 28 מיליון שקלים, מצב שאפילו לדברי רואה החשבון של הסיעה "עלול לסכן את המשך קיומה". לאור התנהלותה הכספית, נקנסה הסיעה בסכום של 180 אלף שקלים.
מנגד, הסיעות רע"ם ותע"ל זכו לדוח חיובי על רקע התנהלותן הכספית, זאת על אף שהן חייבות יחד לקופת המדינה סכום מצטבר של כ-3.8 מיליון שקלים. במקביל, דוח נוסף שעוסק רק בסיעת בל"ד, שנגד שלושה ח"כים בה התגבשה תשתית ראייתית לעבירות דיווח על כספי תרומות, יתפרסם במועד מאוחר יותר.
מבקר המדינה מתייחס בדוח להלוואה בסך 8 מיליון שקלים שקיבלה הסיעה מהקופה הציבורית בשנת 2015. על פי חוק מימון מפלגות, על מנת שסיעה תהיה זכאית לקבל הלוואה מהמדינה, עליה להציג ליו"ר הכנסת את תכניותיה לפרוע חובות ישנים לבנקים.
סיעת הבית היהודי, שקיבלה את ההלוואה, אמנם הציגה תכנית לפירעון חוב ישן לבנק, אך הביקורת של המבקר העלתה כי במהלך שנת 2016 הסיעה הפסיקה לשלם את כספי ההחזרים לבנק מבלי שהודיעה על כך ליו"ר הכנסת. לטענת המבקר, בכך פעלה הסיעה בניגוד לכוונת התיקון לחוק. לדברי המבקר, רק בעקבות הערת עובדי משרד מבקר המדינה מסרה הסיעה הודעה ליו"ר הכנסת בדבר הקפאת החזרי החוב לבנק.
"לטענת הסיעה, היא לא הודיעה ליו"ר הכנסת על הקפאת החזרי ההלוואה שנטלה מהתאגיד הבנקאי, מאחר ולמיטב הבנתה אין חוק המחייב אותה לעשות כן", כתב המבקר. "אין בידי לקבל את הסברי הסיעה בהקשר זה". עוד הוסיף המבקר כי השכל הישר וההגינות מחייבים סיעה להודיע ליו"ר הכנסת על כל שינוי בתכנית לפירעון חוב לבנק שהוצגה בפניו כתנאי לקבלת הלוואה מאוצר המדינה, וקרא למחוקק להסדיר נושא זה בחוק במפורש.
"הכנסת הסיעה לא היו בגבולות החוק"
במקביל, המבקר הטיח בסיעה ביקורת על כך שלא פרעה חובותה לזכאים בסך 569,162 שקלים במשך שנים רבות, החל ממערכת הבחירות לכנסת ה-17 שנערכו בשנת 2006, ובכך החובות הללו הפכו לתרומות מאולצות. מדובר בעיקר בחובות לספקים ולנותני שירותים לסיעה, לעובדים ופעילים בגין שכר עבודתם בעבור הסיעה, לרשויות מקומיות בגין ארנונה ולרשויות המס.
התייחסותה לחובות האמורים טענה הסיעה כי "מדובר בחובות שלא ברור לנו מדוע נרשמו, ברור שאין כל דורש להם". בבית היהודי הסבירו למשרד המבקר כי מבדיקה שערכה עולה שאין בעלי חוב שדרשו לקבל תשלום וכי אין באפשרות הסיעה לאתר את הזכאים. בשל כך ביקשה למחוק את החובות הללו, זאת על אף שהסיעה לא הציגה בפני המבקר כל תיעוד שיאמת את טענותיה.
"הכנסות הסיעה לא היו בגבולות האמורים בסעיף 8 לחוק", קבע המבקר. "הדבר התבטא בכך שהסיעה קיבלה הכנסות אשר לגבי חלקן לא ניתן לקבוע את חוקיותן, ובשל אי-פירעון חובותיה לזכאים משך שנים רבות עד כדי הפיכתם לתרומות מאולצות. בהתחשב באופי החריגה ובמידתה ולאחר ששקלתי בין היתר את הסברי נציגי הסיעה והאסמכתאות הנוספות שהוגשו לי וכן את מצבה הכספי של הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לשלול מהסיעה סכום של 180,000 שקלים".
תגובת מפלגת "הבית היהודי" לפרסם דוח מבקר המדינה בעניינה: "מפלגת הבית היהודי קיבלה את דוח המבקר, היא תלמד אותו לעומק ותיישם את הדוח. חשוב לציין כי מזה מספר שנים שהמפלגה נמצאת בתהליך ייצוב מבחינה כלכלית, לאור חובות שנוצרו במשך שנים רבות לפני 2013. גם במשרד מבקר המדינה מבינים שנעשתה כברת דרך ואנחנו ממשיכים לפעול במרץ בנושאים השונים".