ההצהרות הלוחמניות בממשלה סביב עליית התאגיד לשידור עשויות להוביל לבחירות חדשות - אך קיימים גם תרחישים אחרים, בהם כאלה שישנו את פני הממשלה והכנסת. למרות זאת, ההערכות במערכת הפוליטית הן שהריב הגלוי בין נתניהו לכחלון יסתיים ב"התקפלות": נתניהו נחוש לסגור את התאגיד וגם מציג לכך נימוקים כלכליים, על מנת שכחלון יתפשר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בהנחה שנתניהו לא ימצא באופוזיציה מפלגה אחרת לצרף לקואליציה במקום "כולנו" - המחנה הציוני, יש עתיד, הרשימה המשותפת או מרצ - השותפות הקואליציוניות "תקועות" זו עם זו עד שאחד מהצדדים יחליט אחרת. הועלתה האפשרות שחברי הקואליציה ינסו להעביר את המושכות לח"כ או שר אחר - אך מדובר במהלך בעייתי מאוד שלא צפוי לקבל הסכמה.
האפשרות המרכזית עליה רמז ראש הממשלה בנימין נתניהו - וגם יו"ר הקואליציה דוד ביטן - היא פיזור הכנסת והליכה לבחירות. בתרחיש זה, הכנסת צריכה להצביע בשלוש קריאות על חוק "להתפזרות לפני תום כהונת הכנסת".
תרחיש נוסף הוא הצבעת אי אמון שתוביל להקמת ממשלה חדשה באופן מיידי: מדובר בתרחיש עליו חולמים באופוזיציה, אך הממשלה החלופית חייבת להישען על "יש עתיד" אם הליכוד מתנגד - ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד כבר אמר בעבר כי לא יתמוך בממשלה חלופית - אלא יצביע בעד בחירות.
לפני כשלוש שנים שונה החוק הנוגע להצעות אי אמון - ועל חברי הכנסת להציג עם הצבעת אי האמון מועמד מוסכם לראשות הממשלה וגם את הרכב הממשלה החדשה במלואו.
הצעד, שנקרא "אי אמון קונסטרוקטיבי", דורש כמובן תמיכה של 61 חברי כנסת ומעלה: יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג כבר קרא לשר האוצר כחלון ללכת יחד איתו למהלך זה.
"הבעת אי-אמון בממשלה תיעשה בהחלטת הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים. הממשלה החדשה תיכון לאחר שהכנסת הביעה בה אמון", נכתב בחוק החדש. כלומר, בתרחיש זה הממשלה החדשה תתחיל לכהן באופן מיידי לאחר שהכנסת תאשר אותה.