"רציתי לשמור על מקום העבודה", קק"ל (ארכי (צילום: חדשות 2)
דוח חמור, קק"ל | צילום: חדשות 2

מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) דוח חמור על אופן ניהול הקרקעות והפרויקטים בקרן הקיימת לישראל (קק"ל) - וטוען כי מנהל פיתוח הקרקע בקק"ל, שניהל בשנים 2011-2014 כ-800 פרויקטים בהיקף כולל של כמיליארד שקלים, התנהל בחוסר שקיפות. כמו כן טוען הדוח כי בקק"ל התנהלו ללא ההנחיות המקצועיות הנדרשות ומבלי שנערכו פרוטוקולים לישיבות בהן התקבלו מרבית ההחלטות החשובות - והיקרות.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, תוך צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות", כתב המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא. "על קק"ל לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר".

מנהל פיתוח הקרקע בקק"ל (מפ"ק), הוקם בשנת 1961 בהסכם משותף בין הממשלה וקק"ל, במטרה לעסוק "בפיתוח והכשרה של מקרקעין לשם הגשמת חזון ההתיישבות היהודית בארץ". אלא שלטענת המבקר, הגוף המשותף לממשלה ולקק"ל שאמור לפקח על מפ"ק אינו פעיל מאז שנות ה-70. המשמעות היא שהגוף שניהל בשנים 2011-2014 תקציב של 1.7 מיליארד שקלים - כ-60% מהתקציב הכולל של קק"ל בשנים הללו התנהל ללא מדיניות סדורה, וחמור מכך - ללא כל פיקוח ממשלתי.

"ממשלות ישראל זנחו את חובתן לקביעת סדרי העדיפויות בקק"ל"

חלק מרכזי של הדוח עסק בחוסר המעורבות והפיקוח של המדינה בהליכי קבלת ההחלטות בכל הנוגע למדיניות פיתוח הקרקעות של קק"ל. לטענת המבקר, מזה עשרות שנים שקובעת קק"ל לבדה את מדיניות הפיתוח ברחבי הארץ, מבלי שהיא מדווחת עליה לממשלה, וכן מבלי שהמדינה דורשת דיווח בנושא.

דיור - ההוצאה המרכזית של משקי הבית (צילום: radub85, 123RF)
מי משפיע על סדרי העדיפויות? | צילום: radub85, 123RF

"ממשלות ישראל זנחו את זכותן וחובתן הציבוריות המעוגנות באמנה, להשפיע באמצעות המועצה על קביעת סדרי העדיפויות של פעילות קק"ל לפיתוח מקרקעי ישראל, שרובם בבעלות המדינה", הבהיר המבקר. עוד צוין בדוח כי כבר בשנת 1961 נקבע כי הממשלה נדרשת למנות שר שיפקח על ניהול המקרקעין שבבעלות המדינה, לרבות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומפ"ק, אלא שבמרוצת השנים מעולם לא מונה שר כזה.

כמו כן, המבקר לא חוסך בביקורת על כך שמאז שפסקה לפעול מועצת הפיתוח המשותפת לקק"ל ולמדינה בשנות ה-70, אין כל פיקוח ממשלתי על אופן קביעת וניהול התקציב של מפ"ק, שהיקפו הכספי הכולל מגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. "אי-מעורבות המדינה בתחום זה הותירה בידי קק"ל גמישות ומרחב שיקול דעת בלתי מוגבלים בקביעת מסגרת התקציב של מפ"ק ואופן חלוקתו, שעל פי ממצאי דוח זה נעשו לעתים שלא על בסיס סדרי מינהל תקין", ציין המבקר.

השתמשה בתרומות- להגדלת נכסיה

כולנו מכירים את קופות הצדקה לקק"ל, הנמצאות בכל מכולת, אך מהדוח עולה כי כ-8% בלבד מהכנסותיה של קק"ל בשנים 2008-2014 מקורם בתרומות. עיקר הכנסותיה בשנים אלה, כ-8 מיליארד ש"ח הן רווחים שנוצרו מניהול המקרקעין שבבעלותה, שנרכשו מכספי תרומות שקק"ל גייסה בעבר מהעם היהודי כדי להשקיען בקרקע ובפיתוחה.

באותן שנים השתמשה קק"ל רק בכשליש מהכנסותיה הכוללות למימוש מטרותיה הציבוריות בתחום פיתוח הקרקע, ההכשרה והייעור. לעומת זאת, כ43% מההכנסות באותן שנים שימשו את קק"ל להגדלת נכסיה הפיננסיים.

את עודפי הכספים הניכרים האמורים צברה קק"ל בקופתה בלא שעשתה עבודת מטה לבחינת הצורך בצבירתם ובנוגע לאפשרות לנצל לפחות חלק מהם לקידום מטרתה הציבורית העיקרית: "גאולת הקרקע מהשממה". בהיעדרה של מועצת הפיתוח, התאפשר מצב זה ללא כל פיקוח של הגורמים הממשלתיים, כפי שהיה מצופה שייעשה על פי האמנה. כלומר, קק"ל לקחה את כספי התרומות שקיבלה בעבר, והשתמשה בהם כדי לרכוש קרקעות ולהגדיל את נכסיה, ללא הצדקה ברורה למעשה.

קבלת החלטות על מיליונים- ללא פרוטוקול

בתהליך שהשתרש בקק"ל, נושאי משרה מועטים, שנבחרו על פי מפתח פוליטי, ארבעת חברי ההנהלה הפעילה הקודמת, ובעיקר יו"ר קק"ל לשעבר אפי שטנצלר והיו"ר העמית לשעבר, הם שהכריעו הלכה למעשה אילו פרויקטים תממן קק"ל ותבצע, היכן ובאילו תנאים. אמנם את הפרויקטים בחנו תחילה גורמי המקצוע במפ"ק שחיוו דעה לגביהם, וחלק מאותם גורמים השתתפו בישיבות ועדת הפרויקטים העליונה, אולם את ההחלטות שהיקפן הכספי המצטבר הסתכם במאות מיליוני שקלים מדי שנה, קיבלו חברי ההנהלה לפי הבנתם הם ושיקול דעתם.

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא (צילום: פלאש 90, חדשות)
מבקר המדינה, יוסף שפירא | צילום: פלאש 90, חדשות

ההחלטות התקבלו שלא על פי אמות מידה ידועות וברורות, מאחר שלא נקבעו אמות מידה כאלה, וללא השוואה סדורה בין חלופות. ישיבות הוועדה לא תועדו, ועל כן לא ניתן לדעת את זהות כל המשתתפים, מה הוצג ונאמר לגבי הפרויקטים ומה היו השיקולים והנימוקים לאישור השתתפות במימון ובביצוע של פרויקטים מסוימים ולדחיית אחרים.

"קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, אגב צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות ובהתאם ליכולת השכנוע של הפונים, שלא בהכרח באופן מושכל ומיטבי", נכתב בדוח. "היות וקק"ל היא גוף שחלק מנציגיו נבחרים על פי מפתח פוליטי, קיימת חשיבות להקפדה על קיומם של הליכי קבלת החלטות סדורים, מתועדים ומנומקים היטב, ובקרה על הליכים אלה".

"בניסיון לברר את העובדות קיבל משרד מבקר המדינה תשובות סותרות מבעלי התפקידים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות, שבהן ייחסו את האחריות להחלטות זה לזה או לצד שלישי", נכתב עוד. "מצב זה הערים קושי על בירור העובדות לאשורן. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של בכירי קק"ל בתקופה הנבדקת".

חשד לפלילים

אחד מפרקי הדוח מתאר פעולות שנעשו בקרן ושמטרתן להעביר מימון מקק"ל לפרויקט של הקמת "אגף מוסמכים להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר". ממצאי פרק זה מעלים חשש למעשים פליליים בקק"ל. ממסמכי קק"ל עולה כי בינואר 2014 בחנה ועדת השיפוט המרחבית של מרחב מרכז את פרויקט הבינוי והמליצה לאשר כי קק"ל תשתתף במימון הפרויקט בסכום של כמיליון ש"ח בתנאי שתגויס תרומה לכיסוי מלוא סכום השתתפות קק"ל בפרויקט.

נשיאת שנקר, יולי תמיר (צילום: משה שי , פלאש 90)
נשיאת שנקר, יולי תמיר | צילום: משה שי , פלאש 90

לאחר כמה חודשים שונתה ההתחייבות של קק"ל לשנקר כך שהושמט סעיף התרומה. מה שאומר כי בפועל מימנה קק"ל את הפרויקט מכספה. הביקורת העלתה כי באופן חריג, ההתחייבות נשלחה רק לנשיאת שנקר יולי תמיר, ולא נשלחה לכל רשימת המכותבים הקבועה הכוללת את מנהל החטיבה לגיוס משאבים, מנהל חטיבת הכספים ומנהל מרחב מרכז במפ"ק - אף שהם צוינו כמכותבים בהתחייבות. עוד עולה כי הבקשה למימון לא עברה בצינורות המקובלים, כל אלה מעלים חשש להתנהלות פלילית. 

תגובות

מקק"ל נמסר בתגובה לדוח: "קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. על אף שהדו"ח מתייחס לשנים 2012 – 2014, טרם כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדוח במלואו. יתרה מזאת, הנהלת קק"ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, לא המתינה למועד פרסום הדוח ומאז קבלת טיוטת הדוח, עבדה במרץ על תיקון הליקויים, ועד כה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון כדי להגביר את השקיפות, הבקרה והפיקוח".

"נכתבו כ 200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו; מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון; נועל עבודת הדירקטורים; נוהל מניעת ניגוד עניינים ועוד. כל דיוני האסיפה הכללית, הדירקטוריון, וועדות הדירקטוריון, ההנהלה, ועדת הפרויקטים העליונה ועוד מתועדים, בסופם מופץ פורמט סיכום ישיבה המסכם את נושאי הישיבה, המשתתפים, העמדות שהוצגו, חומרי הרקע שהוכנו לדיון, ההסתייגויות וההחלטות. הפרוטוקול מועלה לאתר האינטרנט של קק"ל ופתוח לציבור", הוסיפו בקק"ל.

עוד נמסר כי "הוסדרו נהלי ניגוד העניינים של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים, בעלי התפקידים חתמו על תצהירי ניגוד העניינים ואף הוסדר נוהל פרסום הסדרי ניגוד עניינים. תקציב קק"ל שונה מהיסוד – תקציב הפרויקטים הופרד מהתקציב השוטף, כך שלא ניתן לחרוג מתקציב הפרויקטים או מתקציב כל פרויקט בפני עצמו, וכן נבנו מנגנוני פיקוח רבעונים לגילוי ועצירת חריגות".

"תהליכי בחירת ואישור הפרויקטים שונה, ורוב מוחץ של הפרויקטים יבוצע מעתה בנוהל קול קורא, אשר יאפשר למוסדות ציבוריים מאושרים לפנות לקק"ל ולבקש לבצע איתם פרויקטים בהתאם לקריטריונים מוגדרים ואחידים. כמו כן, הדרג המקצועי מחויב לבחון כל פרויקט, וללא אישורו, הפרויקט לא יעלה לדיון בוועדת הפרויקטים העליונה. בתוך כחודש יוגש דוח תיקון הליקויים המלא למבקר המדינה, זאת בכדי להמשיך במהפכה להפיכת הארגון לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית. השינויים שכבר בוצעו, ואלה שעוד יבוצעו, יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל". 

"מתוך אמונה בביקורת ככלי מרכזי בשיפור וניהול כל ארגון, קק"ל קוראת שוב לראש הממשלה וממשלת ישראל לאמץ את ההסכם שנחתם בין הארגון לממשלה ובברכת משרד המבקר ולאפשר את החלת ביקורת המדינה מרצון על הארגון, מהלך שיגביר את השקיפות בארגון ויסייע להגברת אמון הציבור בפעילות הארגון".

אפי שטנצלר (צילום: פלאש 90)
אפי שטנצלר | צילום: פלאש 90

אפי שטנצלר מסר בתגובה לדוח: "אני גאה על התנופה שהבאתי לקק"ל ב 10 שנות כהונתי כיו"ר. קק"ל הפכה מארגון בקריסה כלכלית ובמגמת צמצום פעילות, לארגון מבוסס בעל יציבות כלכלית המבטאת צמיחה של מאות אחוזים בפעילות, עם עודף של ארבעה וחצי מיליארד שקלים .אני שמח שמבקר המדינה הגיש דו"ח המבטל את כל האמירות משוללות היסוד מצד גורמים אינטרסנטים, שהשפיעו על האווירה כנגד קק"ל וניסו לקעקע  את קק"ל - הארגון היהודי הירוק הגדול בעולם. מבקר המדינה מסיים את הדוח במילות הערכה לעובדי קק"ל ובצדק רב.  האמנתי, ואני תמיד מאמין, שעובדי קק"ל עשו ועושים הכל כדי להגשים את חזון העם היהודי ומטרותיו. גם אם יש מקום לשיפור ולחידוד – אין בכך מלשנות את המסקנה המסיימת את הדוח במילותיו של המבקר הנכבד עצמו. מתברר שהעשייה מוכיחה את עצמה".

"קק"ל הינה חברה לא ממשלתית השייכת לעם היהודי בעולם כולו והיא מתנהלת כפי שהתנהלה יותר מ – 115 שנה. בכך, היא לא הייתה כפופה כלל לסמכות מבקר המדינה. אני הייתי זה, לפני כשלוש שנים, שפתח את דלתות קק"ל לראשונה בתולדותיה, לביקורת המבקר המדינה הנכבד. במשך כ-שלוש שנים בחן צוות ממשרד המבקר כ-800 פרויקטים של קק"ל בהיקף של כמיליארד שקלים. אם בסופה של עבודת ביקורת עצומה וחשובה זאת, מצא המבקר הנכבד להעיר לגבי מספר זעום ובודד של פרויקטים - חמישה פרויקטים מתוך כ-800, שעלות ביצועם כשמונה מיליון שקלים מתוך כמיליארד (פחות מפרומיל מהתקציב), שבוצעו על פי מתווה קק"ל, הריני מוצא את עצמי גאה מדו"ח הביקורת ובעצם עריכת הביקורת. קק"ל הינו ארגון שמקבל מאות החלטות בחודש לגבי פרויקטים, ומבלי להקל ראש, ברור כי מדובר בפגמים היוצאים מן הכלל, שאינם מעידים על הכלל. גם אם נפלו פגמים מנהליים (בגוף שאינו מנהלי), בהחלטת וועדת פרויקטים מקצועית עליונה, המונה כ-30 עובדים, בחמשת הפרויקטים אליהם התייחס המבקר, הרי שמזמן למדנו אותם ושיפרנו אותם - כבר ב- 2015, מרגע שקק"ל הוכרזה כחברה לתועלת הציבור, הבאתי לאישור הדירקטוריון נוהלים חדשים לקבלת החלטות בנושא פרויקטים, וזאת על מנת לפעול בהתאם למנהל התקין המחייב". 

"המבקר אף מציין כי הערותיו הוטמעו ותוקנו במהלך הדרך. כל שקל שהשקיעה קק"ל בפרויקטים הללו הלך לייעודו. אני מכבד ומוקיר את מוסד מבקר המדינה ותרומתו ליעילות המערכת המנהלית במדינה וכך גם דעתי לגבי עיתונאים חוקרים. ראוי שכל בר דעת יקרא את הדו"ח וייווכח כי בכל הדוח כולו, לא נמצא רבב בהתנהלותי. אני גאה בעשייתי - בתקופתי הכשרנו 15 ישובים חדשים בנגב ובכללם למפוני גוש קטיף, הרחבנו עשרות ישובים ותיקים, לראשונה בתולדות קק"ל סללנו אלפי קמ' של שבילי אופנים בשטחים הפתוחים,  הנגשנו את היערות לציבור, נטענו עשרות אלפי דונמים חדשים ושיקמנו וותיקים, קדמנו את המחקר והפיתוח החקלאי ובנינו עשרות מאגרי מים ממוחזרים - מה שהביא את ישראל למקום הראשון בעולם", סיכם שטנצלר. "סיימתי את עבודתי בקק"ל לפני כשנה וחצי וסיימתי מבחינתי פרק חשוב בחיי הציבוריים".