ליקויים בניהול התקציב - גם בבית הנשיא: דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) עוסק גם בלשכת נשיא המדינה במהלך כהונתו של הנשיא התשיעי, שמעון פרס. הדוח מצביע על כך שמספר ליקויים לא תוקנו מאז דוח המבקר הקודם ב-2011, וכי נפלו פגמים במספר התקשרויות של בית הנשיא עם חברות חיצוניות.
הבדיקה נערכה בין השנים 2014-2011, ועסקה בתקציב בית הנשיא וגם בוועידת הנשיא. "נמצאו ליקויים בפעולותיו של בית הנשיא, בעיקר בתחומי ניהול כוח האדם, הכספים והרכש ותכנון העבודה והתקציב", קבע המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא. כמו כן, נמצא בדוח כי בוצעו רק חלק מהביקורות על ניהול התקציב.
דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד:
מה עשה החשמלאי בבית רה"מ ביום כיפור?
מעון ראש הממשלה: ריהוט ב-370 אלף שקלים, מיליונים לניקיון
עובדים במשרד רה"מ שילמו מכיסם הפרטי הוצאות אישיות - ולא קיבלו החזר
חופש כל 8 ימים והעלאות שכר לעובדי משמר הכנסת
על פי הדוח, תקציב בית הנשיא חרג באופן סדרתי מהתקציב המתוכנן: בשנים הרלוונטיות (2014-2011) נע התקציב המקורי בין 44-40 מיליון שקלים, אך בכל שנה נדרשו תוספות תקציב לבית הנשיא בשיעור ממוצע של כ-20%. התקציב הסופי עמד על כ-60 מיליון שקלים.
המבקר טען כי הסיבה לחריגה היא שאגף התקציבים באוצר לא גיבש תקציב המשקף נכונה את הוצאות בית הנשיא. כלומר, התקציב שתוכנן בכל אחת מהשנים היה תקציב חסר והוא לא שיקף את התקציב שהוקצה לבית הנשיא בפועל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
משרות אמון ללא נימוק, חוסר פיקוח על חברת האחזקה
בבית הנשיא הועסקו בתקופתו של פרס 14 עובדים במשרות אמון (מתוך כ-60 עובדים), אך לדברי המבקר ההעסקה לא נעשתה לפי הנהלים. לחלק מאנשי אמונו של הנשיא, בהם גם סמנכ"לית בית הנשיא, לא הוגדר תפקיד מפורט. כמו כן, הוסיף שפירא, "לא נמצא כי נעשתה בחינת צרכים לצורך העסקתם של נושאי משרות אמון אלה". ארבע עובדות הועסקו במשרות אמון, למרות שהתקנים לא נכללו בסוגי משרות האמון - והליקויים בנושא זה לא תוקנו מאז הדוח ב-2011.
במהלך כהונתו העסיק פרס שני יועצים כקבלנים חיצוניים בבית הנשיא, למרות שתקנות שירות המדינה (התקשי"ר) אוסרות על "העסקת יועצים במעמד קבלני" בלשכות שרים או מנכ"לים - וכתוצאה מכך גם אצל הנשיא. אחד מהיועצים הפסיק לעבוד עם פרס כבר ב-2010, אך השני המשיך לקבל כסף מבית הנשיא עד סוף כהונתו של פרס ב-2014, למרות שהמבקר דרש שלוש שנים קודם לכן את הפסקת העסקתו.
קשר עסקי נוסף שזכה לביקורת מהשופט שפירא הוא העסקת חברת הניקיון, התחזוקה והאירוח של המשכן. ביישום החוזה, שהוגדר כ"אחת ההתקשרויות המרכזיות של בית הנשיא", נפלו ליקויים רבים: המבקר קבע כי בית הנשיא לא עקב אחר שעות העבודה של עובדי החברה בפועל, לא ביצע בקרה מספקת על יישום המכרז וביצע הזמנות שחרגו מההסכם.
למרות הערות המבקר בעבר, החברה לא הוחלפה: "בשנת 2015 יסכם הבית למעלה משש שנות התקשרות עם חברה א', לאחר שפעם אחר פעם הוחלט על הארכת ההתקשרות עמה. משרד מבקר המדינה העיר כי לא הייתה הצדקה להארכה חוזרת ונשנית של ההתקשרות". שפירא דרש מצוות בית הנשיא - שהתחלף לאחרונה, עם כניסתו של ריבלין לתפקיד - להיערך למכרז חדש.
ועידת הנשיא מומנה מתרומות - בניגוד לעמדת המבקר
אחד ממוקדי הדוח הוא "ועידת נשיא ישראל: פונים אל המחר", שהתקיימה לראשונה בשנת 2008. בעבר התריע המבקר כי הוועידה, שהפכה לאירוע בינלאומי ורב משתתפים במהלך כהונת פרס, לא תוקצבה על ידי המדינה אלא מתרומות. "נמצאו ליקויים הנוגעים לחסות ולפיקוח שקיים בית הנשיא על ניהול הוועדה", הוסיף המבקר, שטען כי בית הנשיא הגדיר את מעורבותו כ"חסות" למרות שבפועל היה אחראי על תחום רבים בניהול הוועדה.
גם הדוח הנוכחי גילה כי ועידת הנשיא מומנה במהלך כל שנות הבדיקה מתרומות ולא מתקציב המדינה, למרות הערת המבקר שמדובר ב"אירוע ממלכתי" הדורש תקצוב מהאוצר. "האוניברסיטה העברית, שהייתה הגוף אשר באמצעותו הוכנה הוועידה והתקיימה, לא קיבלה למעשה את האחריות לפעילות ועידת הנשיא אף שכך הוצגו הדברים", הוסיף שפירא.
"ככל שיבקש בית הנשיא לקיים בעתיד אירועים דומים לוועידת הנשיא, אשר אף הם בעלי מאפיינים ממלכתיים, מן הראוי שיממנם מתקציב המדינה ולא מתרומות", נכתב בדוח. כמו כן, נזף המבקר" כי בית הנשיא לא ערך את הבדיקות הנדרשות לשם קבלת היתר לשימוש בסמל המדינה ובדגלה".
מלשכתו של פרס נמסר בתגובה: "אנו מברכים על עבודת מבקר המדינה אשר יש בה כדי להביא לייעול תהליכי העבודה בבית הנשיא. כפי העולה אף מן הדוח עצמו, במהלך כהונת הנשיא התשיעי נעשתה בבית הנשיא עבודה משמעותית ומקיפה מאוד לשיפור וייעול בתחומי המנהל השונים, ובעקבות דוח המבקר הקודם אף תוקנו רוב רובם של הליקויים עליהם הוצבע במסגרת הדוח".
"הנהלת בית הנשיא בתקופת כהונת הנשיא התשיעי ייחסה חשיבות רבה לבחינת הערות מבקר המדינה והובילה, יחד עם גורמי המקצוע השונים, תהליכי עומק שנועדו להביא לשיפור וייעול בכל נושאי המנהל. מאמצים אלה אף מצאו ביטוי בדוח מבקר המדינה, ואנו מברכים על כך".