על רקע חילוקי דעות עם ארצות הברית בנוגע לתכנית הגרעין האירנית, ישנה דאגה הולכת וגוברת בישראל מהרעה ביחסים עם מדינות האיחוד האירופי. באירופה יש מי שמבהיר היום שיש דברים בג'ו. "ישנה הידרדרות קבועה ביחסים", אומר מטיה טולאדו, חבר במועצה האירופית ליחסי החוץ, גוף המייעץ בנושאי יחסי חוץ באירופה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הקווים שמנחים אותנו הם חלק מהקו הפוליטי שהפך למדיניות של אירופה עוד בשנות ה-70", אומר טולאדו, "אבל הנושא קיבל דגש מאז 2009 וצבא תאוצה נוספת מאז דצמבר האחרון".
בשנים האחרונות היחסים בין ממשלת נתניהו לבין הפרלמנט בבריסל רחוקים מדרך המלך. הבנייה בשטחים והקיפאון המדיני רק מחריפים את הטונים בין הצדדים. ביולי האחרון הפסיק האיחוד האירופי את התקשרותו עם מוסדות וגופים כלכליים מעבר לקו הירוק.
לדברי טואלד, המדיניות הנוכחית של האיחוד האירופי דוחפת את ישראל ואת הפלסטינים לשולחן המשא ומתן, אך הוא מודה כי אי אפשר להסתפק בזה כתכנית עבודה. "עלינו להתקדם צעד אחרי צעד", אמר. "אי אפשר למתוח מהר מדי את יחסי ישראל והאיחוד". הוא הוסיף כי אירופה חיונית לישראל, וכי גם ישראל חשובה לאירופה.
הצעת חוק: סימון מוצרים מההתנחלויות
סימן נוסף להידרדרות היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי ניכר בתכנית של מספר מדינות באיחוד, תכנית שכבר עברה את שלב החקיקה ועומדת לצאת לפועל, להדביק תוויות זיהוי על מוצרים מההתנחלויות. גורם רשמי באיחוד האירופי התייחס למהלך בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס: "מתנהלות שיחות בנושא אבל מדובר בשיחות ממושכות ורגישות. הפעלת המדיניות החדשה תיקח עוד די הרבה זמן".
מדינות האיחוד האירופי הן השותפות העסקיות הגדולות ביותר של ישראל ו-35% מהייצוא הישראלי מגיע לאירופה. בשנת 2000 העניק האיחוד האירופי לישראל עדיפות בתנאי הסחר, בדגש על מוצרים חקלאיים ותעשייתיים. כמו כן, נרשמת עלייה עקבית בשיתוף הפעולה בנושאי מדע, מחקר ומידע.
החל מהשנה הבאה ועד סוף העשור מתכננת אירופה להזרים 70 מיליארד דולר לתכנית שנקראת Horizon 2020 - תכנית מחקר משותפת עם ישראל. כעת, לאור התערערות היחסים בין ירושלים לאיחוד האירופי, עומדת התכנית (שצפויה להתחיל בינואר 2014) בסימן שאלה.