הסכם סיוע שעורר הדים רבים (צילום: שגרירות ישראל בוושינגטון)
הסכם סיוע שעורר הדים רבים | צילום: שגרירות ישראל בוושינגטון

על רקע הביקורות הרבות שנשמעות בצד הישראלי נגד הסכם הסיוע שנחתם עם ארה"ב, התייחס הבוקר (ראשון) גורם אמריקני לפרטי ההסכם ולתהליך המו"מ שנמשך שלוש שנים. "ישראל הציגה את הצרכים שלה כפי שהיא ראתה אותם לפי תסריטים שונים", הסביר הגורם הבכיר. "שאלנו הרבה שאלות וניסינו להגיע להסכמה על הצרכים אל מול המשאבים שיש לנו. לא היתה מחלוקת רצינית על הצרכים העיקריים, אבל הישראלים הציגו צרכים שהיו גדולים יותר מהמשאבים שלנו". 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
 
הבכיר התייחס לרמיזות שנשמעו כי הסכם הסיוע הביטחוני הוא בעצם פיצוי לישראל על הסכם הגרעין עם אירן, ואמר כי המו"מ התחיל כבר ב-2013, הרבה לפני ההסכם עם אירן. "כבר בשיחת טלפון בין אובמה לנתניהו באפריל 2015, לאחר הנאום בקונגרס ולאחר לוזאן, אובמה הציע לדבר לא רק על הסכם הסיוע - אלא גם על שיתוף פעולה מודיעיני, אבל נתניהו אמר שהוא לא מעוניין לנהל את השיחות האלה עד אחרי שייגמר העניין האירני", הסביר.

על סעיף הפסקת הרכישה מהתעשיות הצבאיות בישראל, אמר הבכיר כי הסעיף היה רלוונטי לפני 10 שנים, כשהיה צורך לעזור לתעשיות הישראליות שהיו עדיין בהתפתחות. "לא היה הגיוני למשוך את זה יותר, התעשיה הצבאית הישראלית נמצאת היום במקום אחר והיא מתחרה אפילו בתעשיה הצבאית האמריקאית", טען. "הבנו שזה יהיה שוק גדול מדי לתעשיות בישראל אם נפסיק זאת בבת אחת, לכן הצענו להוריד את הסעיף בהדרגה תוך 10 שנים".

גם נגל יצא להגנת ההסכם (צילום: רויטרס)
גם נגל יצא להגנת ההסכם | צילום: רויטרס

אתמול התייחס גם מ"מ ראש המל"ל תא"ל במיל' יעקב נגל, שחתם על הסכם הסיוע, לביקורות הישראליות ואמר כי הן מנותקות מהעבודות. "מאז שחזרתי מהטקס, אני נחשף לדיסאינפורמציה גדולה בתקשורת מפי מבקרים חסרי אחריות, שרובם הגדול אינו מכיר את תהליך המו"מ שניהלנו בשלוש וחצי השנים האחרונות או את ההסכם לפרטיו", אמר נגל.

"ראש הממשלה מעולם לא הבטיח למערכת הביטחון את המספרים המופרחים באוויר", הבהיר. "חשוב לדעת גם כי בשום שלב במו"מ לא קיבלה ישראל הצעה הגבוהה מההצעה עליה חתמנו. ההצעה הגבוהה ביותר שקיבלנו היא ההצעה שמופיעה בהסכם החתום".

עוד הוסיף נגל כי הטענה שניתן היה לקבל 7 מיליארד נוספים מנותקת לגמרי מהמציאות. "תקציב הביטחון האמריקני עומד במגבלות חוקיות ועובר קיצוצים", אמר. "גם ההצעה שהגיעה מצד גורמים בקונגרס, שרצו לתת כמה שיותר סיוע לישראל, הייתה בהיקף של 3.4 מיליארד ב-2017 לאור המגבלות בתקציב האמריקני. כך שההערכה שניתן היה להוסיף 7 מיליארדים להסכם הסיוע היא חסרת כל בסיס עובדתי ומקצועי".