ארצות הברית הודיעה הלילה (רביעי), במסר דרמטי, על פרישתה ממועצת זכויות האדם של האו"ם - על רקע היחס לישראל. השגרירה האמריקנית באו"ם ניקי היילי ומזכיר המדינה מייק פומפאו הבהירו כי הסיבה המרכזית לפרישה היא אי היכולת של וושינגטון לבצע שינויים שלתפיסתם נדרשים במועצה, והגדירו אותה כ"גוף צבוע שמשרת את עצמו". בישראל בירכו על ההחלטה, אך האם המצב החדש משרת את שתי המדינות? כל התשובות על השאלות שעולות מהמהלך.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האם זהו מהלך מפתיע?
המהלך היה צפוי מכמה סיבות. ראשית, ניקי היילי הזהירה בשנה שעברה ואמרה שאם המועצה לא תעביר רפורמה ותשנה את היחס שלה לישראל, ארצות הברית תפרוש. בפנייה הראשונה שלה למועצה, לפני כשנה, ניקי היילי אמרה כי "קשה לקבל את העובדה שעוברות כאן כל כך הרבה החלטות נגד ישראל. זה הכרחי שהמועצה תבחן את המדיניות האנטי-ישראלית הכרונית שלה, אם יש בה איזה שהיא אמינות".
היילי האשימה את רוסיה, סין, קובה ומצרים שמנעו כל יוזמה אמריקנית לשינוי. לפני כשבועיים, היא שבה והזהירה את המועצה ואמש - היא אכן קיימה את הבטחתה. היילי הודיעה: "אני רוצה שזה יהיה ברור לחלוטין. בצעד הזה אנו לא זונחים את המחויבות שלנו לזכויות אדם, ההיפך הוא הנכון. אנו נוקטים בצעד הזה בגלל שהמחויבות שלנו לא מאפשרת לנו להישאר חלק מהארגון הצבוע הזה שמשרת את עצמו והופך את זכויות האדם לבדיחה".
האם ההחלטה טובה לישראל?
מטרתה המוצהרת של מועצת זכויות האדם של האו"ם, שיושבת בג'נבה, היא לגנות ולחקור הפרות של זכויות אדם סביב העולם. בפורום שבו מתנהל הדיון, המצב בישראל עולה בכל פגישה. עם נסיגה אמריקנית מהארגון, ישראל שאינה חברה במועצה מאבדת את ראשון המגנים שלה. "על ידי נסיגה מהמועצה, אנחנו מאבדים את יכולים הפעולה שלנו ומאפשרים לשחקנים הרעים במועצה לפעול על פי הדחפים הגרועים ביותר שלהם - כולל דריסה גסה של ישראל", הסביר אליוט ל. אנגל הדמוקרטי מוועדת בית הנבחרים, שמפקחת על מחלקת המדינה. "עם זאת, דרך הפעולה של הממשל הזה, שכאשר הוא רואה בעיה הוא מוציא את ארצות הברית, מערער את מעמדנו בעולם ומאפשר לאויבינו למלא את החלל".
לפני הצטרפותה של ארצות הברית למועצה על ידי הנשיא אובמה, מחצית מהקולות והמדינות גינו את ישראל על בסיס קבוע. בשש השנים הראשונות שבהן הייתה ארצות הברית חברה, ההחלטות הביקורתיות נגד ישראל ירדו בצורה דרסטית. החברות האמריקנית הביאה גם לירידה חדה במספר המפגשים המיוחדים שהתמקדו באופן בלעדי בסוגיה הישראלית-פלסטינית.
מצד שני, בירושלים - ממשרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, הוציאו אמש הודעה מיוחדת ולא שגרתית לכתבים. ההודעה יצאה אחרי חצות ובה ישראל בירכה על ההחלטה: המהלך של ארצות הברית לפרוש מהגוף המוטה הזה מהווה אמירה חד משמעית - עד כאן".
"זה נכון, מועצת זכויות האדם ממשיכה להתמקד באופן לא פרופורציונלי בישראל", אמר לוושינגטון פוסט פיטר יו, פקיד בכיר בקרן האו"ם המקשר בין הארגון לקבוצות וקרנות פרטיות ולא ממשלתיות. "אבל עם המנהיגות האמריקנית, תשומת הלב שמשכה ישראל - צנחה משמעותית. המנהיגות האמריקנית חשובה. אנחנו היחידים שעדיין יש להם אמינות בנושא זכויות אדם על הבימה העולמית".
איך רואים את ההחלטה בארצות הברית?
בארצות הברית הדיון עתה הוא על זכויות אדם של המהגרים על גבול מקסיקו - במיוחד זכויותיה של ילדים שהופרדו מהוריהם. בארגון העבירו אמש ביקורת על הצעדים הקיצוניים של מדיניות ההגירה ממשרדו של טראמפ. המפקח על זכויות האדם של האו"ם תקף את מדיניות הממשל להפרדת מהגרים מילדיהם בגבול המקסיקני וטען שמדובר ב"התעללות בילדים".
במבט רחב יותר - אמריקה יצאה מהסכמי הגנה סביבתית כמו הסכם פריז, פרשה מהסכמים מדיניים בינלאומיים כמו עסקת הגרעין ובתחום הכלכלה ביטלה הסכמי סחר עם בנות בריתה של ארצות הברית. הפרישה ממועצת זכויות האדם היא עוד מחויבות בינלאומיות שלדעת טראמפ, לא משרתת את הציבור האמריקני. היילי הייתה יכולה לבחור גם בהנמכת נציגות והפיכתה של ארצות הברית למשקיפה ללא זכות הצבעה. אך גם את המעמד הזה וושינגטון דחתה וקטעה כהונה שאמורה להימשך במשך שלוש שנים במועצה.
האם יש תקדים לפרישה?
זו הפעם הראשונה מאז הוקמה מועצת זכויות האדם ב-2006, שחברה במועצה פורשת. לוב הושעתה מהמועצה ב-2011, רק אחרי שהמשטרה הלובית של קדאפי פעלה נגד מפגינים לא חמושים.
ארצות הברית עצמה התנערה תחילה מהגוף, בשל ביקורת של הנשיא ג'ורג' בוש, שטען שיש בה יותר מידי עברייני זכויות אדם שמייצגים ממשלים שנבחרו בבחירות לא תחרותיות. בתקופת ממשל אובמה, וושינגטון ביקשה להצטרף למועצה ב-2009, כדי להדגיש שזכויות אדם הן היבט חשוב במדיניות החוץ של ארצות הברית תחת הממשל שלו.
על מה התסכול והביקורת?
מאז שנת 2006, מועצת זכויות האדם העבירה יותר מ-70 החלטות ביקורתיות נגד ישראל, 10 בלבד נגד אירן. ביום אחד בלבד, בחודש מרס האחרון, העבירה המועצה חמש החלטות שונות שמגנות את ישראל. הסעיף המושמץ הוא סעיף 7, שעולה בכל דיון - הסעיף לביקורת על ישראל. החברות הנוכחיות של המועצה כוללות 14 מדינות: אפגניסטן, אנגולה, בורונדי, סין, קובה, קונגו, מצרים, אתיופיה, עירק, קטר, רואנדה, סעודיה, איחוד האמירויות וונצואלה. היילי טענה כי מדינות רבות מסכימות להאשמות מארצות הברית על הטיה אנטי-ישראלית במועצה ועל צביעות, "אבל נראה שלא היה להן אומץ לאתגר בגלוי את הסטטוס קוו".
"נתנו להם הזדמנות אחרי הזדמנות וחודשים רבים של התייעצויות. בכל זאת, הם לא היו נוקטים עמדה אלא אם כן היא מאחורי דלתות סגורות", אמרה היילי. "חלקם אף הודו כי הם חיים בשקט עם הפגמים הבוטים של המועצה, כל עוד הם יכולים להמשיך בסדר היום הצר שלהם בתוך המבנה הנוכחי".
האם נסיגה אמריקנית תוביל לרפורמות, או תערער עוד יותר את שליחות המועצה?
מדברי היילי במסיבת העיתונאים, נשמע שממשל טראמפ רצה ברצינות שמועצת זכויות האדם תקדם כבוד אוניברסלי והגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד באופן הוגן ושווה. הפרישה מצביעה על מצבן העגום של זכויות האדם בעולם, ועוד יותר עגום - חוסר היכולת של הקהילה הבינלאומית לפעול בעניין.