לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לטענת זנדברג, מדובר בעניין "מוסרי ולא פוליטי". עם זאת, הכרה של הכנסת ברצח העם הארמני תהווה עליית מדרגה ביחס לטורקיה ו"אצבע בעין" למנהיגה, רג'יפ טאיפ ארדואן. אם גם הממשלה תאמץ את הקו, המשמעות היא ניתוק יחסים מיידי עם טורקיה. הקואליציה העניקה לחבריה חופש הצבעה בנושא כך שייתכן שההצעה תעבור.
זנדברג הודיעה כי היא מתכוונת לדרוש הצבעה במליאה ולא להסתפק בהעברת הנושא לאחת הוועדות, זאת מאחר שהצעה דומה כבר אושרה בוועדת החינוך ב-2015. למרות טענותיה כי ההצעה לא נובעת משיקולים פוליטיים, לאור המתיחות מול טורקיה בזמן האחרון, אין ספק כי מתיחות זו מסייעת לה לגבש תמיכה גם בקרב לא מעט חברי קואליציה. גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע כי הוא תומך בהצעה ולא ימנע את הדיון במידה והתקנון יאפשר.
חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) בירך על המהלך. "הדיון הזה הוא חשוב ומהווה צעד נוסף בדרך למטרה, אבל אין כוונה להסתפק בו מאחר והמטרה היא הכרה רשמית וקבועה", אמר. "לא ראוי שהממשלה התחמקה הערב מתשובה אך תוך כמה ימים תהיה ממילא חייבת לתת אותה ביחס להצעת החוק שלנו. הצדק ההיסטורי תובע ממדינת הלאום היהודי להכיר ברצח העם הזה שבו נרצחו 1.5 מיליון ארמנים במחנות ריכוז, בגז, בהטבעה, בצעדות מוות ובהרעבה שיטתית״
רצח העם הארמני, המכונה גם שואת הארמנים ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול", היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה. הרפובליקה הטורקית, יורשת האימפריה העות'מאנית, מתנגדת לשימוש במונח "רצח עם" לתיאור האירועים באותה תקופה, ואינה מכירה באחריות כלשהי של העם הטורקי או של הממשל הטורקי או העות'מאני לאירועים אלה.
בשנים האחרונות גוברות הקריאות בעולם להכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ולהכרה של ממשלת טורקיה בהתרחשותו. עד כה הכריזו 30 מדינות באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכמותן מאמצים דעה זו רוב החוקרים וההיסטוריונים.
מדינת ישראל מכירה חלקית ברצח העם הארמני, זאת לאחר שנים של מאבק בין גורמים שונים בשלטונות. ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מכירה ברצח העם הארמני אך ממשלת ישראל איננה מכירה בו, והיא נוהגת להתייחס לגורל הארמנים במלחמת העולם הראשונה במונח "הטראומה הארמנית".