לפני כחצי שנה העביר ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך הבנות ליו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג ובו טיוטה להצהרה משותפת שנועדה להתניע יוזמת שלום אזורית, כך פרסם הבוקר (ראשון) לראשונה ברק רביד ב"הארץ". על פי הפרסום, המסמך כלל נכונות לפשרות טריטוריאליות במסגרת פתרון שתי המדינות והיה אמור להוות בסיס להקמת ממשלת אחדות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על פי הפרסום, שלושה שבועות לאחר שההצעה הועברה להרצוג ב-13 באוקטובר ולאחר שהושגה הסכמה עקרונית בין השניים, החל נתניהו לסגת מהיוזמה על רקע המשבר הפוליטי סביב סוגיית פינוי המאחז הבלתי חוקי עמונה. זמן קצר לאחר מכן נתקלו הצדדים במבוי סתום, ובאמצע אוקטובר נכשלו המגעים באופן סופי.
המסמך, שנכתב באנגלית, כלל שמונה נקודות:
• אנו מודים לנשיא א־סיסי על נכונותו למלא תפקיד פעיל בקידום השלום והביטחון באזור ולהשיק מחדש את תהליך השלום.
• אנו מביעים מחדש מחויבות לפתרון של שתי מדינות לשני עמים ומצהירים על רצוננו לקדמו.
• ישראל שואפת לשם קץ לסכסוך ולהביא לסופיות כל התביעות, להשיג הכרה הדדית בין שתי מדינות לאום, סידורי ביטחון מתמשכים ופתרון טריטוריאלי מוסכם שבין היתר יכיר בקיומם של מרכזי אוכלוסייה קיימים.
• במסגרת החיפוש אחר השלום, ישראל מושיטה את ידה לפלסטינים ומבקשת לפתוח במשא ומתן ישיר, דו־צדדי וללא תנאים מוקדמים.
• ישראל רואה בחיוב את הרוח הכללית של יוזמת השלום הערבית ואת המרכיבים החיוביים שכלולים בה. ישראל מקדמת בברכה פתיחה בשיחות עם מדינות ערביות לגבי היוזמה הזו, במטרה לשקף את השינויים הדרמטיים שחלו באזור בשנים האחרונות ולעבוד יחדיו לקידום פתרון שתי המדינות ושלום רחב יותר באזור.
• בהקשר של חידוש מאמצי השלום, הפעילות הישראלית בהתנחלויות ביהודה ושומרון תיושם בצורה שתאפשר דיאלוג אזורי לשלום וכן תאפשר (להשיג) את המטרה של שתי מדינות לשני עמים.
• ישראל תעבוד עם הרשות הפלסטינית כדי לשפר באופן משמעותי את המצב הכלכלי ואת שיתוף הפעולה הכלכלי, כולל בשטח C, ולהדק את התיאום הביטחוני.
• ישראל מעוניינת ביציבות ארוכת טווח בעזה, כולל שיקום הומניטארי וסידורי ביטחון יעילים.
המסמך היווה טיוטה של הצהרה משותפת שהשניים תכננו לשאת בפסגה בקהיר או בשארם א־שייח עם נשיא מצרים א־סיסי וככל הנראה גם עם מלך ירדן עבדאללה, בתחילת אוקטובר 2016. אותה הפסגה במצרים הייתה צפויה לסמן את תחילתה של יוזמת שלום אזורית, כשלאחר מכן תכננו נתניהו והרצוג להודיע על משא ומתן להקמת ממשלת אחדות.
מספר גורמים בינלאומיים היו מעורבים בגיבוש ההבנות, כשהמסמך הועבר לבכירים בממשלות מצרים וירדן, לראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, שהיה מעורה במגעים, וכן לשר החוץ של ארה"ב לשעבר, ג'ון קרי.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי התיאור של אי מימוש של מהלך אזורי אפשרי שגוי מן היסוד, ובלשכת יו"ר האופוזיציה סירבו להתייחס לפרטי המסמך.
יוזמת השלום של קרי והמפגש החשאי
לפני כשבועיים פורסם כי מזכיר המדינה האמריקני לשעבר ג'ון קרי הציע מתווה ליוזמת שלום אזורית, במהלך פסגה מדינית חשאית שהתכנסה בעקבה, בה נכחו ראש הממשלה נתניהו, מלך ירדן עבדאללה ונשיא מצרים א־סיסי. על פי הפרסום, המתווה שהוצג בפסגה כלל הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית וחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים.
באוקטובר 2015 חידש קרי את הניסיונות להגיע למתווה ישראלי-פלסטיני בעקבות ההסלמה בהר הבית וגל האלימות במזרח ירושלים ובאיו"ש. לאחר מספר ניסיונות הידברות שכשלו, גיבשו קרי ויועציו בדצמבר של אותה השנה מסמך שכלל עקרונות לחידוש המו"מ הישראלי־פלסטיני, כחלק מיוזמת שלום אזורית בשיתוף מדינות ערב. המתווה שגיבש קרי היה זהה למתווה שהציג בנאומו בסוף 2016, מספר שבועות לפני כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.
עבדאללה וא-סיסי תמכו, נתניהו הסתייג
ב-21 בינואר נפגשו קרי ונתניהו בשווייץ אז הציג קרי לנתניהו את המסמך שגיבש ואת היוזמה האזורית, והציע לו לכנס מפגש פסגה ראשון מסוגו עם מלך ירדן ונשיא מצרים. ב-31 בינואר שוחח קרי גם עם אבו מאזן בטלפון ועדכן אותו בפרטי שיחתו עם נתניהו. בתום מספר שיחות נוספות עם הישראלים, הירדנים והמצרים, נקבע כי הפסגה תתקיים ב-21 בפברואר בעקבה שבירדן, ופרטיה יישארו חשאיים. אבו מאזן לא לקח חלק בפגישה.
לדברי גורם אמריקני בכיר, מלך ירדן ונשיא מצרים הסכימו להביע תמיכה במתווה, חרף העובדה שהוא כלל הכרה בישראל כמדינה יהודית. עוד אמרו הגורמים כי נתניהו התחמק ממתן תשובה ברורה להצעה והציג שורה של הסתייגויות, בטענה שהעקרונות מפורטים מדי ושהוא יתקשה להשיג להם תמיכה פוליטית בקואליציה שלו.
בתום הישיבה עדכן נתניהו את יו"ר האופוזיציה הרצוג בפרטים, כחלק מהמגעים להקמת ממשלת אחדות. למרות ההתבטאויות של השניים בנושא, ננטש לבסוף רעיון ממשלת האחדות ונתניהו צירף את ישראל ביתנו לממשלה ובתשעה החודשים שחלפו מאז הפסגה, לא חלה כל התקדמות בנושא.