"פעם כאשר מותר יהיה לספר, אתה וחברייך תקבלו פרס", אמרה ראש הממשלה גולדה מאיר לראש המוסד צבי זמיר לאחר שנחשפה למודיעין שהביא אשרף מרואן, מקור המוסד בצמרת המצרית, לפני מלחמת יום הכיפורים. היום (חמישי), 50 שנים לאחר המלחמה, השיקו במוסד ספר חדש, שבמסגרתו נחשפו מסמכים שלא הוצגו עדיין לעיני הציבור ושופכים אור על המעורבות של ארגון הביון במלחמה.
"99% שתפרוץ מלחמה" – ההתרעה שהצילה את ישראל
יומיים לפני המלחמה, באישון לילה, קיבל מפעילו של אשרף מרואן, הידוע בכינויו 'המלאך', הודעה כי המקור מבקש להיפגש עמו בהקדם "כדי למסור ידיעות בעלות חשיבות רבה". תוך שעות עלה ראש המוסד בעצמו על טיסה ללונדון כדי להיפגש אישית עם 'המלאך', ולקבל את המידע השלם מפיו.
"יש 99% סיכויים שהמלחמה תתחיל מחר... היא תתחיל בו-זמנית משני הצדדים, המצרי והסורי", דיווח 'המלאך' לזמיר בשיחה הארוכה והדרמטית שניהלו ביניהם. הוא הוסיף שמטרת הסורים היא "לכבוש את הגולן", שירדן לא תצטרף למלחמה, שההתקפה המצרית "תיפתח בארטילריה ובצליחת התעלה", ושהם "העבירו את כל הצבא לתעלת סואץ".
כחצי שעה לאחר סוף הפגישה דיווח זמיר לבכירים בישראל באמצעות מבזק: המצרים עומדים לתקוף מחר. מלחמת יום כיפור אכן נפתחה למחרת, שעתיים לפני השעה אותה העריך 'המלאך'. המבזק התניע את הכנותיו של צה"ל, ונחשב לגורלי להיערכות ישראל למלחמה.
ידיעת הזהב ששינתה את פני המערכה
ב-12 באוקטובר 1973 מצבו של צה"ל בחזית הדרומית היה עגום. ראשי מערכת הביטחון ניהלו דיון סוער על תוכנית דרמטית לחצות את תעלת סואץ במהלך מסוכן שנועד לשנות את מאזן הכוחות ולערער את המצרים. בזמן הדיון, קיבל ראש המוסד זמיר ידיעת זהב לפיה המצרים מתכננים לחצות את התעלה ב-14 באוקטובר. לנוכח הידיעה שונתה התוכנית, ובמקום לחצות את התעלה הוחלט להציב מארב למצרים.
ב-14 באוקטובר כוחות שיריון של צה"ל הוציאו את המארב לפועל והנחילו לצבא המצרי מפלה קשה - כ-100 טנקים מצרים הושמדו. למחרת החל צה"ל לחצות את התעלה ומיצב את עצמו בעמדת עדיפות. "זו הייתה ידיעה בעלת חשיבות יוצאת מהכלל, היא שינתה את פני המערכה", תיאר לאחר מכן זמיר את חשיבות הידיעה.
"אל לנו ליפול לקונספציה - צו השעה הוא לענווה מודיעינית"
מוקדם יותר היום התקיים במטה המוסד אירוע לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים במעמד ראש המוסד דוד ברנע. במסגרת האירוע הושק הספר "פעם כאשר מותר יהיה לספר..", אודות המוסד ומלחמת יום הכיפורים. זהו הספר הראשון שמפרסם הארגון באופן רשמי והוא מציג מחקר היסטורי אודות תפקידו של המוסד לפני ובמהלך המלחמה.
ראש המוסד דוד ברנע התייחס בנאומו למשמעויות והלקחים שהופקו מהמלחמה וכיצד אלו אקטואליים גם לתקופתנו. "אל לנו לחדול מטיפול באיום הקיומי של מדינת ישראל, אל לנו לזלזל באויב וביכולותיו, אל לנו להפריז בתמיכת בני בריתנו בשעת משבר, אל לנו ליפול לקונספציה", אמר ברנע. "עלינו לפעול כדי להנכיח את כוח ההרתעה שלנו, עלינו לחתור לנורמליזציה. מדינה המזלזלת בשאיפה לשלום נידונה להישאב לתוך המלחמה".
ראש המוסד התייחס גם לקונספציה שמדינת ישראל וקהילת המודיעין והביטחון היו שרויות ערב המלחמה, וכיצד לקחי המלחמה השפיעו ומשפיעים על פעילותו המודיעינית והמבצעית של המוסד עד היום: "גם היום אנו חשים את החוזק, העומק המודיעיני, היכולות העוצמתיות - צו השעה הוא לענווה מודיעינית וספקנות".
ברנע סיפר גם לפועלו של ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר: "זמיר הנהיג את המוסד במלחמה ההיא כאסטרטג מודיעיני. תפקודו התניע שינוי שנמשך לאורך שנים במעמדו של המוסד בקהילת המודיעין: מאחריות לאיסוף בלבד, המוסד הפך לשחקן מרכזי האחראי על המעגל המודיעיני השלם".