אשתו של יוני אשר, דורון, ושתי בנותיו, רז בת ה-4 ואביב בת השנתיים, נחטפו בשבעה באוקטובר בידי מחבלי חמאס לרצועת עזה מבית סבתן שבקיבוץ ניר עוז. היום (רביעי) הוא שב לראשונה לבית שממנו הן נחטפו. "בשבילי זה עניין של חיים או מוות, החטופים חייבים לחזור", אמר.
עם כניסתו לבית מצא יוני ציורים שציירו בנותיו שעות ספורות לפני שנחטפו. "הנה, הטושים עדיין כאן. זה ציור של רז כנראה. ניסיון לצייר את אימא ואביב או את אימא ואבא. הכפכף הוורוד זה הכפכף של רז, והנה השני. אלה הכפכפים של אביב. בלי כפכפים הם לקחו אותן, יחפות".
על העסקה שצפויה לצאת לפועל אמר יוני: "אני מנמיך ציפיות, אבל התרחיש של ההפרדה באופן כללי הוא נוראי. זה לא משנה אם זה בחור בן 20 או קשיש בן 80. יש אנשים שנפצעו. זו הסלקציה הכי נוראית שיכולה להיות בעולם, איזו אכזריות, לאיזה רוע אפשר להגיע".
באותו בוקר יוני היה בביתם באזור השרון. כשהמחבלים כבר היו בתוך הבית, הוא שוחח עם דורון בפעם האחרונה. "הם הצליחו לפתוח את הדלת של הממ"ד. הם הפכו את כל הבית, הם לקחו לי את התיק", סיפרה לו אשתו. "הם לא נכנסו לממ"ד, הבנות ואימא שלי פה איתי, גדי (בן הזוג של הסבתא) מדבר איתם. אני כבר לא יודעת מה קורה, הם מסתובבים פה בבית, צועקים, עם סכינים. במשטרה לא עונים, אין פה אף אחד, אין פה חיילים, אין פה כלום".
יוני שחזר: "כשהן ישבו פה שאלתי את אשתי אם הילדות מבינות מה קורה. שאלתי אם רז מבינה, כי אביב קטנה. היא אמרה שאביב הקטנה שואלת מי זאת שמדברת, שאומרת צבע אדום". האב הכואב אמר בבכי: "רז שלי, רז. רז מבינה הכול. איזו ילדה חכמה היא".
הסבתא נרצחה במהלך החטיפה לעיני הנכדות, בן זוגה גדי נחטף. "אני חושב שבעזרת ה' אם העסקה תקרה זה יהיה צעד בונה אמון. ברגע שיעשו משהו יש סיכוי לעשות אותו עוד הפעם. נכון, זה מסובך יותר, אבל זו פריצת דרך ועניין של מורל ציבורי ושל תמונת ניצחון", הבהיר יוני. "אין תמונת ניצחון בלי השבת החטופים. תעשה מה שאתה רוצה בשטח, תהיה הצבא הכי חזק בעולם, אם הם לא חוזרים יש לך בעיית אמון, ואם יש לך בעיית אמון יש לך בעיה עם כל מדינת ישראל ויש לך בעיה קיומית".