בתוך הטלטלה שעוברת ישראל בחודש האחרון, יש רק דבר אחד בינתיים שנשאר קבוע ויציב. פעמיים ביום מתייצב דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, מול המצלמות - מוסר דין וחשבון ועונה על שאלות הכתבים. אם זה היה תלוי בהגרי, הכתבה הזאת כנראה לא הייתה משודרת ומתפרסמת, אולי בשש אחרי המלחמה.
האיש עשה קריירה בשייטת ורוב חייו הבוגרים היה מאנשי הדממה. המעבר לקדמת הבמה לא קל לו: מקצין אלמוני הוא הפך כמעט בן לילה לאדם שכל ישראלי מחכה לשמוע מה יש לו להגיד. האלוף במיל' דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות הציונית ולשעבר מפקד פיקוד דרום, חולק לו שבחים: "הוא לוחם נועז, הוא חכם, הוא מהיר. הוא גם יודע לדבר ולדברר בצורה יוצאת מן הכלל ואולי הדבר הכי חשוב לדובר זה ליצור אמון. הוא איש שמעורר אמון".
דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו מחמיא ליורשו: "דניאל הגרי הוא היום דמות לאומית בעל כורחו. הוא נותן הרבה גאווה וביטחון גם לצה"ל, אחרי משבר האמון הקשה והכישלון הרב-שכבתי גם של הצבא. אני חושב שהוא עושה את תפקידו בצורה מצוינת". ורם רוטברג, מפקד חיל הים לשעבר ומפקדו של הגרי לשעבר, מכנה אותו "איש מאוד מהימן, אמין, מדויק, חד, שמשלב גם רגישות וגם מקצועיות".
"אחרי המלחמה לא יוכל לעבור ברחוב"
במידה רבה, הגרי ממלא את הוואקום שנוצר בהנהגה. בעוד שרוב חברי הכנסת והשרים נמנעים מראיונות, וגם ראשי המערכת מקפידים על הצהרות מדודות, הגרי ממשיך להתייצב מול הציבור בארץ ובעולם. בהופעות הראשונות שלו ניכר היה שהוא לא מרגיש טבעי מול המצלמות - שפת הגוף נהייתה נוקשה, וחיתוך הדיבור הצבאי והחד אומנם התרכך מעט עם הזמן, אבל הפך כבר לסימן ההיכר שלו. לפי אלמוג, "יש לא מעט כאלו שהלשון מתגלגלת. הוא לא כזה. לוחם שייטת 13, לא מדבר הרבה, נבחן במעשה, ודרך אגב, הוא מבין את זה מצוין".
בניהו טוען: "לדעתי הוא עובר מסך מצוין. יש בזה אפילו יתרון – 'חבר'ה, אני לא שחקן קולנוע, אני לוחם בצבא, אני מפקד בצבא, אני עכשיו דובר צה"ל. מה אתם מצפים ממני, שאני אקח קורס בקאמרי?'. קשקוש מקושקש. הציבור אוהב אותו, הציבור מעריך אותו. אני אומר לך שהוא, ביום שאחרי המלחמה, ייצא החוצה ולא יוכל לעבור ברחוב".
דניאל הגרי, דני בפי חבריו, בן 47, נשוי ואב לארבעה ילדים - הצעיר בן שנה. הוא גדל בתל אביב, הבכור מבין שלושה אחים: בן הגרי הוא אומן וידאו בין-לאומי מוערך, ויוני הגרי, שגר בכפר השיקומי עדי נגב - נחלת ערן ולתקופה מסוימת חלק חדר עם בנו של דורון אלמוג.
"הוא מגיע אליו מתי שהוא יכול. כשהוא היה מפקד שייטת הוא היה לפעמים מגיע חזרה לסוף שבוע, מגיע לכפר", נזכר אלמוג, מייסד ויו"ר הכפר השיקומי עדי נגב-נחלת ערן. "שניהם מתרגשים מכל ביקור כזה - אתה רואה את ההתרגשות בעיניים, אתה רואה את האינטראקציה שקשה להסביר אותה. יוני חינך את דני - יוני, שלא דיבר אף פעם מילה, עשה את דני למה שהוא. הוא הביא אותו לשפוט את העולם מהמקום שלו, של החלש, של המוגבל ולראות את העולם ממקום שכולנו צריכים לראות, כולנו".
"הוא כוכב כי הוא ספג תיאטרון"
אביהם של האחים הגרי הוא אילן, מעצב גרפי, ואימם שולה שנפטרה לפני כ-16 שנים הייתה במשך ארבעה עשורים מנהלת המכירות והמנויים של תיאטרון הקאמרי. כיום מחלקת המנויים קרויה על שמה. "שולה הייתה אייקון בתיאטרון. מוסד", מספר השחקן שלמה וישינסקי ליד שלט ההנצחה לשולה. "'הגרי' זו הייתה ממלכה בפני עצמה".
"אני מכיר את דניאל, דני, מאחורי הקלעים. אני שיחקתי אז ב'עוץ לי גוץ לי' והתיאטרון היה גם בייביסיטר", הוא נזכר. "ליאור (הבן של וישינסקי, שנפל בציר פילדלפי ב-2004) והוא היו משחקים פה בתור ילדים קטנים. דניאל, הוא נחשב לכוכב היום, נכון? והוא כוכב כי הוא ספג תיאטרון, הוא יודע איך לעמוד ליד המיקרופון. הוא לא יודע שהוא יודע, הוא נולד פה".
"היה רוצה להיות עכשיו עם הלוחמים"
הגרי למד במגמת ביולוגיה בתיכון עירוני ה' בתל אביב והיה אחד מכוכבי החוג לתיאטרון. אבל מרגע שלבש מדים והתגייס לשייטת היה ברור שהוא בדרך לקריירה צבאית של לוחם ומפקד.
האלוף במיל' רוטברג משבח: "אני ראיתי את דני הגרי גם בשטח הקרב. ראיתי אותו בשולחנות התכנון, המבצעים. יודע לעשות שילוב יפה של פן מבצעי-טכנולוגי, שיודע בסופו של דבר להביא תוצאות. דני הגרי כמפקד מביא תוצאות". ודורון אלמוג מדגיש: "המנהיגות שלו היא מנהיגות של 'אחריי', היא מנהיגות של דוגמה אישית. זה דני, הוא איש ביצוע. במובן הזה, אגב, התפקיד עכשיו, במידה רבה, הוא קשה לו. הוא היה רוצה להיות בחוד החנית. הוא היה רוצה להיות עם הלוחמים".
בשנת 2011 מונה לסגן מפקד השייטת. ושנה לאחר מכן לראש לשכת הרמטכ"ל, אז בני גנץ. בהמשך שירת שלוש שנים כעוזרו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, את שניהם הוא פוגש היום בקבינט המלחמה.
"מה זה לשכת הרמטכ"ל? זה צומת בין הדרג המדיני לבין כל הצבא", מסביר אלמוג. "אם שני רמטכ"לים הרגישו שהוא שותף, שיכולים לתת בו את אמונם, אני חושב שצריך להבין מזה שהוא הגיע למצב שמאוד סומכים עליו, מאמינים בו ורואים אותו כשותף, לא רק כדובר. הרבה מעבר לזה". ובניהו מוסיף: "כרל"ש הרמטכ"ל אתה נחשף לכל המערך של המבצעים והגיחות של צה"ל, עם המוסד ועם השב"כ ועם הקבינט ועם הממשלה בצורה רוחבית. כעוזר הרמטכ"ל אתה נחשף לכל הדיפלומטיה הציבורית של צה"ל, איך צה"ל מתנהל מול הממשלה ומול הכנסת ומול הציבוריות ומול התקשורת. כל אלה נותנים לו את ההכשרה המצוינת להיות דובר צה"ל, כפי שמוכח בימים אלה".
"עשייה עלומה, הציל עשרות אזרחים"
אחרי תפקידי המטה חזר לעתלית לפקד על שייטת 13. על פעילות היחידה בתקופתו עדיין לא ניתן להרחיב, אבל הן זיכו אותה בין היתר באות הערכה ופרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות ובהמשך גם צל"ש הרמטכ"ל. "דני הגרי הצליח להציל עשרות אזרחי מדינת ישראל בגלל היכולת המבצעית המיוחדת שלו", מצהיר רוטברג. "הוא הוסיף ערך נוסף לביטחון הלאומי דרך עשייה שהיא עלומה. דני הצעיד אותנו למקום טוב יותר ובטוח יותר כשהוא מפקד השייטת".
אחד הדברים הראשונים שרב-אלוף הרצי הלוי עשה אחרי שנכנס ללשכת הרמטכ"ל היה להתקשר להגרי ולהציע לו את תפקיד דובר צה"ל.
הוא התלבט לפני שהוא לקח את התפקיד?
אלמוג: "כן, הוא התלבט. הוא התלבט... לפחות חודש, אולי יותר אפילו. לא אני חשבתי על זה ובוודאי שהוא לא חשב על זה, אף אחד לא - זאת אומרת, הוא במסלול פיקוד".
אז למה כן?
אלמוג: "קודם כול, הרצי. הרצי פנה אליו ודיבר איתו. זה גם יוצא דופן. בסוף, אני חושב, ההחלטה שלו נובעת מזה ש-1. הוא חושב שהזירה הזאת היא זירה מאוד משמעותית בלחימה. 2. הוא יכול פה להיות לעזר לרמטכ"ל, שותף בהחלטות המבצעיות, באיך לעשות, מה לעשות וגם איך לבטא את זה כלפי כל הציבור".
"איום מזווית לא צפויה"
הגרי נכנס לתפקיד בתקופה סוערת, אבל גם הוא לא ידע עד כמה. בחודשים הראשונים, במקביל לדברור בפעילות הצבאית, הוא התמודד עם השלכות המהפכה המשפטית על הצבא, איומי המילואימניקים ושרים שתקפו את הרמטכ"ל וקצינים בכירים באופן חסר תקדים. לפי בניהו, "לא היה דובר צה"ל שנאלץ להתמודד עם אתגרים כמו דני הגרי. בדובר צה"ל השקיעו שעות, במקום להתכונן למלחמה, לעסוק בגזרה הפנימית הזאת, שזה היה איום מזווית לא צפויה שעמד לכלות את הצבא. טוב שזה הסתיים וחבל שזה הסתיים בטראומה כזאת".
בשבעה באוקטובר, במשך שעות ארוכות, זרמו לרשתות החברתיות תמונות קשות מהדרום. לקח הרבה זמן עד שגורם רשמי התייחס למצב. לזכותו של הגרי ייאמר שהיה הראשון שהתייצב לענות על שאלות. "האם אתה יכול לאשר שנחטפו ישראלים לרצועת עזה?", שאל דני קושמרו והוא השיב: "אני אאשר אחרי שאני אהיה בטוח בפרטים ואשלוט בפרטים, בתמונה המלאה ולא אעדכן את הציבור בהודעות שהן לא נתמכות עדיין".
התגובה לסיפור בית החולים - ולנתניהו
מאז הפך הגרי לדובר המרכזי שמתווך לציבור את המלחמה, עם תדרוכים יומיים לתקשורת ועדכונים שוטפים ברשתות על ההתפתחויות בזירות השונות - גם אם לעיתים נשמעת ביקורת על זמן התגובה שלו. כשאחד מטילי החמאס נפל על בית החולים בעזה, ארגון הטרור הפיל מיד את האשמה על ישראל והפציץ את התקשורת העולמית בתמונות ההרס – רק שעות אחר כך הציג הגרי את הראיות למה שבאמת קרה.
"אני חושב שדני הגרי פעל נכון ומדויק ואחראי", אומר רוטברג. "כשהוא מדבר הוא מייצג את מדינת ישראל, את צה"ל, וכשיוצאת מילה מהפה שלו את רוצה לסמוך על המילה הזאת". ובניהו אומר: "השעות שהוא המתין והיכולת שלנו אחרי זה לגייס את נשיא ארצות הברית שיעיד וייתן לנו חותמת כשרות זו הייתה חשובה".
השאלה אם יש לו בכלל סיכוי, בעידן של הרשתות החברתיות כשהכול עובר כל כך מהר, לשנות נרטיב.
בניהו: "תראה, הוא צריך לבחור בין חלופות והחלופות כולן לא טובות. דובר חמאס יכול לשגות - לא יצפו ממנו כלום. על דובר צה"ל, בצדק, יש זכוכית מגדלת, הוא חייב להיות אמין".
וכאילו אין לו מספיק חזיתות הסברה להילחם בהן השבוע, הוא מצא את עצמו נדרש לפרק גם מוקש פוליטי - אחרי הציוץ של ראש הממשלה שהאשים את ראש השב"כ וראש אמ"ן במחדל. "אני לא אענה על השאלה הזאת, אנחנו עכשיו במלחמה ומרוכזים במלחמה", השיב לאחר כמה שניות. ואלמוג אומר: "השתיקה אומרת הכול, שתיקה רועמת שאומרת - לא היה מקום לציוץ כזה. נקודה".
כשהלחימה בעיצומה עוד מוקדם לסכם את תפקודו של הגרי, שנהנה היום מאהדה ציבורית ונחשב דמות סמכותית ואמינה. אפילו אנשים שמתייחסים בפקפוק לדברי הפוליטיקאים והפרשנים, מקשיבים כשהגרי מדבר. כבר עכשיו הוא אחד מסמליה הבולטים של המלחמה. ואלמוג מעריך: "אני חושב שהפנים של דני, הקול של דני, הדברור של דני, ילווה אותנו שנים רבות. הוא ילווה אותנו כקול של התקופה, הקול של המלחמה הזאת".
תחקיר: מאי פכט