בלב תל אביב, לא רחוק מבית המשפט ומשרונה, מנהלים עשרות קצינים, חיילים ואזרחים, כבר כמעט חודשיים, את האופרציה שנחשבת למורכבת ורגישה ביותר בעזה - העברת הסיוע שמונע משבר הומניטרי ברצועה. לצד הטנקים והתקיפות של חיל האוויר, הפכו החמ"לים ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים לחלק מרכזי מתמונת הלחימה, והם המנוע המרכזי מאחורי המענה ההומניטרי לרצועת עזה. הם נמצאים שם כדי לעקוב מקרוב אחר תמונת המצב האזרחית ברצועה ולאפשר הקמה של בתי חולים שדה - בתיאום עם עשרות מדינות וארגונים בין-לאומיים. הצצה ראשונה לחמ"לים שמעניקים אורך נשימה לפעילות המבצעית.
אנחנו מסיירים בין מכלולי הסיוע לצד ראש המחלקה האזרחית ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, אל"ם אלעד גורן, שמכיר היטב כל אחד מהם. "נעבור בין המכלולים כדי שתראו מה כל רכיב פה עושה", הוא אומר. מאז שהחלה המלחמה, אין לו רגע דל והוא ממלא כל רגע בלו"ז בפגישות עם בכירים בקהילה הבין-לאומית ובמערכת הביטחון הישראלית, מפני שהוא יודע עד כמה המאמץ ההומניטרי חשוב לאינטרס הישראלי, וכזה שמאפשר לה, בין השאר, לזכות בלגיטימציה בין-לאומית.
"בדרום הרצועה האתגר כפול שבעתיים"
כעת, כשנשברה הפסקת האש וצה"ל עם הפנים קדימה להתרחבות הלחימה בדרום הרצועה, אל"ם גורן יודע כי "במרחב הדרומי האתגר כפול שבעתיים, יש כשני מיליון עזתים באותם תשתיות ומבנים על פני שטח קטן. אבל זה היה פי עשרה יותר מורכב בצפון הרצועה אם האוכלוסייה הייתה נשארת והיקף הנפגעים היה הרבה יותר דרמטי", הוא אומר. על פי ההערכות בישראל, התפנו עד כה כ-950 אלף עזתים למחסות ולאזור ההומניטרי בדרום הרצועה, כאשר בצפון הרצועה נותרו כ-200 אלף בלבד.
יצרתם שיטה של הפוגות טקטיות, מה עומד מאחוריה?
"גידרנו שכונות ואחרי כמה ימים של לחימה - עצרנו ואמרנו לאוכלוסייה: 'נועו דרומה. הנה המסדרונות שלכם - ואם אתם עדיין רוצים להישאר פה, צאו, תצטיידו ותישארו בבתים'. למרות שעודדנו אותם לעזוב. המאמץ להנעת אוכלוסייה הוא לשם הגנתה. כל המטרה שלנו הייתה להגיד להם 'נועו דרומה - אנחנו לא רוצים להילחם בכם'. שחמאס יישאר פה וילחם".
איך מיישמים את האופרציה המורכבת הזו בשטח?
"יש לנו כ-20 קא"לים - קציני אוכלוסייה שמפוזרים בכל החטיבות, הגדודים והאוגדות, וגם נמצאים בנקז ההומניטרי באזור סלאח א-דין (האזור המרכזי של הציר שאליו מתפנים העזתים - ס"ל), שמבתר הרצועה ומפריד בין הצפון לדרום. הם מסייעים בכל תהליכי התיאום – מה יכול לעלות לצפון, מה יורד לדרום, ומבצעים את אישור התנועות".
המנגנון שפועל יחד עם מצרים, ארה"ב והאו"ם
במקביל, הוקם מנגנון משותף בין ישראל, למצרים, ארה"ב והאו"ם שבו שותף אל"ם גורן. אחת ליומיים הוא נועד עם השליח המיוחד של ארה"ב לעניינים הומניטריים במזרח התיכון, דיוויד סאטרפילד, קונסול מצרים בישראל ועם צוותו של שליח האו"ם למזרח התיכון, תור ונסלנד. הרביעייה הזו מתכנסת מסביב לשולחן אחד, כדי להנהיג את מתווה הסיוע ההומניטרי לעזה ולתאם יחד את המדיניות שאפשרה הכנסה של יותר מ-2,300 משאיות עד כה לרצועה.
"כל פגיעה בתשתית חיונית משפיעה - אנחנו בודקים אם יש אינידקציה למחלות ואם יש מים"
המכלול ההומניטרי - מדייק את תמונת המצב ברמה שעתית
"התפקיד של המכלול ההומניטרי היא להבין מהי תמונת המצב ברצועה – אם יש כולרה או אינדיקציה למחלות אחרות, אם יש מים ואיפה חסר מזון. אנחנו בודקים איפה האוכלוסייה נמצאת – כמה יש בצפון הרצועה, באילו מחסות ואיפה הם", מסביר רע"ן כלכלה, סא"ל ניר עזוז, בריאיון ל-N12. " אנחנו מגבשים את תמונת המצב שמשתנה ברמה שעתית ובסוף כל תמרון. כל פגיעה בתשתית חיונית משפיעה. אנחנו צריכים להיות כל הזמן עדכניים ומדויקים, ולהסתמך על מגוון מקורות".
על מה אתם נשענים?
"אנחנו לא יכולים להסתמך על דיווח אחד שיוצא ברשת או מאיזשהו ארגון בין-לאומי, אלא צריכים להצליב את זה עם בני שיח ואנשים שנמצאים בתוך עזה ויודעים להצליב את המידע. אנחנו עומדים בקשר עם גורמים של הרשות הפלסטינית, אבל גם עם גורמים ישראלים, כמו רשות המים ומומחים לרפואה. אנחנו משתמשים גם במודיעין גלוי וגם במודיעין סמוי. חיל המודיעין נמצא איתנו וגם ממנו אנחנו מקבלים מידע שמסייע לתמונה של איך זה נראה באמת".
הייחודיות של הצוות הזה טמונה במגוון שמרכיב אותו – אנשי כלכלה, לצד כאלו שמתמחים בתשתיות ואחרים שבאים מהעולמות של קשרי החוץ וארגונים בין-לאומיים. על מנת להשלים את הרכיב הטכנולוגי, הם נעזרים גם באנשי טכנולוגיה שמסייעים להם לשפר את בסיס המידע שברשותם.
איך אתם פועלים כדי לוודא שהדלקים יגיעו לארגונים הבין-לאומיים ולא לחמאס?
"יש לנו מנגנון בקרה שבנינו יחד עם האו"ם שמתאר בצורה מדויקת כמה דלקים ומהי הכמות המינימלית. בכל פעם שנכנסת מיכלית סולר - יודעים מי הצד שמקבל אותה מהאו"ם ומפעילים את תוכנית החלוקה שלנו, לאן זה הולך. כולל תיעוד וצילומים. זה מגיע רק למערכים החיוניים שהגדרנו אותם - מים, מערכים שקשורים לביוב ותעבורה ובתי חולים. יש בקרה על זה ועל התפעול של המערך הלוגיסטי שלהם".
"עומדים בקשר עם כ-40 מדינות בנוגע לסיוע ההומניטרי כדי לייצר חופש פעולה לכוח המתמרן"
מכלול המענה הרפואי - פועל לפינוי בתי חולים והקמת בתי חולים שדה
"אנחנו מפעילים צוות מיוחד שעוסק במענה הרפואי בדרום רצועת עזה. המטרה המרכזית שלנו היא לייצר חופש פעולה לדרג המדיני, לכוח המתמרן ולספק מענה רפואי לאוכלוסייה ברצועה", מספרת מפקדת צוות הנגשת המענה הרפואי לרצ"ע במתפ"ש, רס"ן במיל' מור יהלום, מומחית למדיניות חוץ ובוגרת אוניברסיטת פרינסטון.
"אנחנו מפעילים מנגנון בין-משרדי שכולל את כל הגורמים הרלוונטיים במערכת הישראלית וגם מחוצה לה - עומדים בקשר עם כ-40 מדינות בנוגע לסיוע הומניטרי ורפואי בפרט, ומסנכרנים אותם בעבודה שלנו מול גורמים זרים ובאיך לוקחים את השיח המדיני לתהליכים עם השותפים בשטח", היא ממשיכה. התיאום הזה מתחיל במשטח שרוצים להעביר מנמל אל-עריש ונדרשים לנייד אותו דרך ניצנה למעבר רפיח – ומסתכם במגעים להקמת בית חולים שדה.
מה נמצא על השולחן שלכם?
"ייצרנו איזשהו סדר עדיפויות בצרכים הרפואיים של האוכלוסייה בעזה – יש לנו עדיפות מאוד גדולה לפינוי בתי החולים בצפון הרצועה וקושי הולך וגובר של מערכת הרפואה ברצועה לייצר ולהקים בתי חולים שדה ברצועה. כמובן שאנחנו פועלים כדי להמשיך ולהזרים לשם ציוד רפואי, לרענן ולתגבר את הצוותים הרפואיים".
כך לדוגמה, בית החולים שדה שהקימה איחוד האמירויות באיצטדיון הכדורגל ברפיח שבדרום הרצועה וצפוי להתחיל לקלוט בקרוב חולים ופצועים, כולל קיבולת של כ-200 מיטות. הוא יאפשר טיפול כירורגי כללי, טיפול נמרץ בילדים ומבוגרים, טיפול בתרופות ובשירותי רפואה אחרים ועוד. במקביל, גם בית חולים שדה שמקימה ירדן בדרום הרצועה נמצא בשלבים מתקדמים.
ובמקביל אתם מתאמים פינוי של חולים גם למדינות זרות
"כחלק מההסכמים שלנו, מפנים מטופלים עזתים גם למדינות זרות, הרוב הגיעו למצרים. אבל האמירויות מהווה נדבך נוסף וגם טורקיה. המיקוד הוא באוכלוסיות רגישות, בעיקר ילדים וחולי סרטן. אנחנו פועלים כדי להבין כמה מענה בתי החולים יכולים לתת ביחס לצורך ברצועה, ועובדים יחד עם הגורמים שיותר מחוברים לשטח כדי לקבל את התמונה הזו".
המפקדה המשימתית - מתאמת את הסיוע דרך הים, היבשה והאוויר
"אנחנו מנגישים את הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה ועושים את התכנון דרך היבשה, דרך הים וגם דרך האוויר כשמדובר בהצנחת סיוע כפי שעשו הירדנים", אומר אל"ם (במיל') אורי מנדס, שמפקד על המפקדה המשימתית במחלקה האזרחית במתפ"ש.
"אנחנו כבר מתכוננים לשלב הבא של המלחמה, התמרון הבא והמרחב של דרום הרצועה", מסביר מנדס. "בסוף זה מגיע לקצה שבו יש קא"ל, קצין אוכלוסייה בלחימה שנמצא יחד עם גדוד מתמרן או קרבי באיזושהי נקודה, מדבר עם מנהל בית החולים ומתאם את הפינוי. זה קונה לנו יותר זמן לפעול ואנחנו רוצים להימנע מפגיעה בחפים פשע. זה מתחיל מצורך טקטי שלנו כבני אנוש וצורך אסטרטגי של לגיטימציה".
"שעון לגיטימציה קיים ברמה המטכ"לית - באיזה בית ספר בעולם אתה לומד את זה?"
מה השתנה בהסתכלות שלכם מתחילת המלחמה?
"קשה לספר את הסיפור הזה. אבל בדיוק שלנו בהשתלבות עם הכוחות המתמרנים, בהדרכה עם מפקדים שמבינים שיש צורך כשזה שמשרת את מטרות המלחמה – שעון לגיטימציה הוא משהו שקיים ברמה המטכ"לית. זו שפה חדשה של חלון זמנים מוגבל באש. באיזה בית ספר של תורת לחימה בעולם אתה לומד את זה?".
מכלול תיאום תנועות ומשלחות - מטפלים בפניות מ-50 מדינות להוצאת זרים מעזה
בין כל המורכבות, המחלקה האזרחית פועלת יחד עם משרד החוץ והמדינות השונות כדי לאפשר הוצאה של זרים מעזה דרך מעבר רפיח. "הגיעו אלינו פניות מכמעט 50 מדינות, כל אחת מהן פונה כדי להוציא את האזרחים שלה. מרביתם פלסטינים עם אזרחות כפולה ובני המשפחה שלהם מקרבה ראשונה", מספרת סגנית רע"ן קשרי חוץ במתפ"ש, רס"ן שני בוקובוזה.
"יצאו אלפים לכל מדינה שאת יכולה לחשוב עליה, גם תינוקות ומשפחות. עכשיו אנחנו פועלים כדי לתאם יציאה של כל מי שהיה תקוע בצפון הרצועה ולא הצליח להגיע", היא ממשיכה. "חששנו שיהיה תרחיש אימים שאלפים יתנפלו על מעבר רפיח ולשמחתנו זה לא כל כך קרה. זה היה הרבה יותר מנוהל ובכל יום עוברים עד 600 זרים, לפי המנגנון שקבענו".
תוך כדי הסיור שלנו, אל"ם גורן נאלץ לפרקים לעצור ולענות לשיחות שמגיעות אליו, לעיתים מגורמים בין-לאומיים או ממתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן שעומד גם הוא בקשר אל מול מצרים וארה"ב. "כל הסיוע ההומניטרי חי על הקהילה הבין-לאומיות, זו דיאלקטיקה מורכבת - גם להם יש אינטרסים וצרכים", הוא מסכם. "בסוף צריך להתנהל בתוך מרחב שיש בו ארגון טרור וחיים מורכבים, ולכן אנחנו מקיימים כל יום הערכות מצב משותפות עם הקהילה הבין-לאומית ומשקפים להם את את התמונה".