לפני 21 ימים, באותה שבת נוראית, מגן פר, שעבד במסיבת הטבח ברעים, הסתתר במשך שמונה שעות מהמחבלים. מהבור שבו התחבא, התקשר מגן למערכת חדשות 12 וסיפר בשידור חי כי הוא חושש שהמחבלים הולכים להרוג אותו. כמעט שבועיים אחרי אותה שיחה חזרנו עמו למקום המסתור, שבו כמעט מת - ונולד מחדש.
"זו הייתה במה מטורפת, במה מעולה. ופה מכרו אלכוהול", הצביע מגן בסיור שערכנו במקום המסיבה. עוד מצאנו במקום שלט זרוק, ובו לו"ז המסיבה - שלא יצא לפועל. "זה צמרמורת. וכל זה, כל השטח שאתה רואה פה פתוח, המון אנשים רוקדים, מלא. זו הייתה מסיבה שנמשכה עד אור הבוקר, מלאה בצעירים שבאו לחגוג את החיים והפכה ברגע לסרט אימה", אמר פר.
כשהחלו המטחים באותו הבוקר הוא בכלל נח באוהל שלו. לקח לו כמה שניות להבין שהבומים שהוא שומע לא קשורים למוזיקה. "נראה לי שזה האוהל שלי. איזה טירוף. הנה התיק שלי, רוקנו אותו יפה. הנה הטונה, הבאתי לי לאכול. הנה, יש פה כאפיות עוד. יימח שמם וזכרם", הוסיף פר.
לאחר מכן הוא יצא החוצה ורץ לחמ"ל. "בחמ"ל פגשתי מישהי, ראיתי שהיא בוכה, שאלי אותה מה קרה. היא סיפרה לי ששני חברים שלה יצאו מפה וירו להם על הרכב", שחזר פר. "באותו רגע הבנתי, אוקיי, משם באים מחבלים, אבל גם אם אני יוצא עם הרכב יורים עליי, אז מה אני עושה? בסופו של דבר ניסיתי להבין מה קורה, לא באמת הבנתי ונכנסתי לרכב. ואז ברגע אחד, ירי מטורף. הם 'ניקו' את הפקק. כל מי שהצליח לרוץ - רץ על נפשו. אני לא הסתכלתי לא ימינה ולא שמאלה, רק רצתי ישר. נכנסתי שם לתוך הוואדי. שם התחבאתי".
"אבל מה, רצנו כל כך הרבה?", תהה פר בעודו מתקדם לכיוון הבור שבו התחבא לפני כשלושה שבועות. "מצאנו. זה הבור, כל האבנים האלה היו בפנים, הוצאתי אותן. בשנייה שהייתה לי לפני שהם הגיעו, רצתי והבאתי את כל הדברים האלה. חבר שלי שהיה באיסוף אמר לי 'תמצא בור, תיקח ענפים ועלים, ותתפלל'. הסתתרתי ממש ככה. לאט לאט פיניתי לי גם עוד מקום לרגליים".
מגן המשיך וסיפר על הרגעים המתוחים שבהם שכב בתוך הבור. "פיזרתי את העלים, ואז הייתי מסתכל, הייתי רואה אותם", אמר. שמונה שעות הוא הסתתר בבור, מוקף במחבלים שעוברים סנטימטרים ממנו, שומר על שקט, בקושי נושם, שולח הודעות פרידה למשפחה, לחברים, ורק רוצה שהסיוט הזה יסתיים כבר".
עוד הוא שחזר את רגעי האימה שבהם הקרב אליו אחד המחבלים, שחיפש אנשים שנמלטו לאזור המיוער. "פתאום אני שומע שהוא מתקרב ומתקרב ומתקרב. כבר קצת התיישרתי כי אמרתי לעצמי שאם הוא יבוא, לפחות אנסה לקפוץ עליו. החזקתי איזה סלע ככה ביד. פתאום אני רואה את הרגל שלו. הוא רק היה צריך לקחת עוד צעד אחד ולראות אותי. והוא עצר משום מה. פתאום אני שומע קוראים לו: 'אבו מחמוד'. אני יודע את השם שלו עד היום. ואז הוא הסתובב והלך", סיפר.
מיד לאחר מכן התקשר מגן למערכת חדשות 12 ושוחח עימי, שיחה שהייתה אחת מהעדויות הראשונות של האירוע הנורא. "אני מתחבא פה. היה בלגן, הם באו מכל הכיוונים. אף אחד לא ידע לאן ללכת. אנשים הלכו כצאן לטבח. אני חייב להיות בשקט. אתם יכולים להגיד לי מה המצב בחוץ? תבוא לראיין אותי גם אחרי זה אם אני אחיה", אמר מגן בשיחה באותו בוקר נורא.
שמונה שעות הוא היה שם בחרדה עד שהשפה הערבית התחלפה בעברית. "אז אני שומע עברית, הייתי בתוך הבור, ישר קפצתי ככה מהבור. ותודה לאל, ראיתי מדים ירוקים, חיילי צה"ל. הם שאלו אותי 'מי אתה?', אני שאלתי 'מי אתם?'. אני יוצא ורואה שאלה באמת חיילים. פתאום הם הרימו עליי את הנשק, אני אומר לעצמי, 'אוי לא, זה האלה ששמו את התחפושות', אבל בסוף לא, הם אמרו לי להרים ידיים, ראו שיש לי צמיד של המסיבה, ברוך ה', והוציאו אותי".
"בחוץ, הדבר הכי מפתיע בעולם, אני רואה את אבא שלי. הוא בא לחפש אותי. הוא הצליח, עבר את המחסומים, עבר את השוטרים שעצרו אותו בידיים. אני עולה על האוטו, אנחנו נוסעים לאורך הפקק, נראה כמו סרט מלחמה. אני מרגיש שנולדתי מחדש. יותר משנולדתי מחדש, שניתנה לי עוד הזדמנות. ואני עדיין מנסה להבין מה זה אומר, מה אני צריך לעשות עם זה".