העדויות הקשות מעוטף עזה: תושבים ביישובי עוטף עזה מדווחים החל משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצוהריים (שבת) על מציאות בלתי נתפסת, של ירי מחבלים ברחובות - בזמן שהם שוהים בממ"ד, מתגוננים מאיום הרקטות. באותם יישובים מספרים על חוסר ודאות גדול מאוד, במקביל לירי ולצבע האדום שנשמעים כל העת. 7 שעות אחרי שהחלה מתקפת הפתע - עדיין ישנם מוקדים פעילים של חילופי אש עם מחבלים.
אלה, תושבת בארי בת 23, סיפרה שחטפו את אביה לעזה לאחר שראתה תמונה שלו ברשתות החברתיות: "הוא כתב לי שהמחבלים בממ"ד, אני רואה תמונה שלו בטלגרם בתוך עזה. אני שומעת צרורות ירי". כשש שעות לאחר מכן התראיינה אלה בשנית והוסיפה: "יש פה עדיין מחבלים, אסור לנו לזוז".
"אנחנו נצורים בתוך החדר, החלון והדלת סגורים, אנחנו רק שומעים יריות. נותק הקשר עם כל המשפחה שלי. אבא שלי חטוף כבר משעות הבוקר. צילמו אותו כשהוא אזוק בתחתונים עם שני חברה ברחבי עזה. נותק הקשר אתו, עם אימא שלי ועם אחותי הקטנה. אף אחד לא עדכן אותנו בשום דבר".
"אפילו לשירותים אנחנו לא יכולים ללכת, לשתות מים. אנחנו שומעים את המחבלים יוצאים ונכנסים מהבתים אז אסור לנו לצאת מפה. אני כרגע עם בן הזוג שלי וזה מצב נוראי. אנחנו מעודכנים בקבוצות, הבית של דודה שלי עולה באש והיא תקועה בממ"ד. הם מנסים למנוע מהעשן להיכנס אבל זה לא יחזיק הרבה זמן. יש פה עדיין מחבלים, אסור לזוז".
יוני, תושב השרון, שאישתו ובנותיו שהו בקיבוץ ניר עוז בעוטף לרגל החג, סיפר: "נותק הקשר עם אשתי ושתי בנותיי הקטנות - בנות שלוש וחמש. הן היו אצל חמתי בחג ונכון ללפני חמש שעות הן יצרו קשר כשמחבלים נכנסו, הפכו את הבית, ולקחו את בן הזוג של חמתי איתם. כרגע לפי האיכון שעשיתי לאשתי, לפי המייל שלה, הטלפון שלה נמצא בחאן יונס. יש לי חשש להאמין שכולן נמצאות שם.
"אף אחת מהן לא עונה לי כבר חמש שעות", הוסיף. "הן היו בבית של אפרת כץ ואני מבקש מכל מי שיכול לעזור ויכול להעביר לי אינפורמציה שהם בסדר, שיעביר. אני צריך שמישהו מכוחות הביטחון יאשר לי איפה בעצם הילדות שלי, אשתי וחמותי".
"אנחנו בממ"ד ושומעים יריות מכל הכיוונים", סיפר מיכה ביטון, תושב נתיב העשרה. "בקבוצות הפנימיות אנחנו שומעים על כל אזור. מבינים שהשתלטו על בית. יש המון חוסר ביטחון ולא מבינים אם הצבא פה או לא. אימא שלי ראתה רחפן, והגיס שלי גם ראה כזה מחוץ לדלת". בעין השלושה מדווחים עדיין על מחבלים בקיבוץ: "אני עם סכין בממ"ד ומתפלל שלא יפרצו".
הוא הוסיף: "אני חושב שזה אולי החשש הכי גדול שלנו - חדירת מחבלים. אין יותר מזה. זה הגיע ואנחנו כאן, ואין לנו מושג כלום ממה שקורה בחוץ. אנחנו מקווים שבחוץ עושים את העבודה. אנחנו ניזונים מוואטספים. צבא ההגנה לישראל, איפה אתם? מה קורה? זה מחדל, יום כיפור זה כלום לעומת מה שאנחנו חווים פה. זה נורא נורא נורא. פשוט זוועה".
רוני, תושבת נתיב העשרה סיפרה: "אנחנו נמצאים בממ"ד, מקשיבים להוראות. יש מחבלים ביישוב. אין לנו חשמל ואינטרנט. זה המצב, מאוד מפחדים. אני שומעת על הזמן ירי. אני גם שומעת את התגובות שלנו ברצועה. כזה דבר לא היה"
תושב בארי שגם הוא סגור בביתו: "יש ירי רב ביישוב, אני בבית ואני שומע אותם מחוץ לבית שלי. אנחנו יושבים בשקט, כל היישוב בשקט שלא יגיעו אלינו".
דורין, תושבת קיבוץ ניר עוז: "המחבלים בתוך הבית שלי, הילדים שלי כאן איתי בממ"ד. בעלי מחזיק את הדלת. הם מנסים לפתוח את הדלת. תעזרו לי. אנחנו מרגישים שאנחנו לבד, בבקשה שמישהו יבוא לכאן".
איילת חכים, תושבת קיבוץ בארי סיפרה בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, אני שומעת את הקולות הם דופקים לי על הדלת. הם בחוץ. אני עם שני ילדים קטנים".
אופיר, תושבת סופה: "אנחנו בממ"ד נעולים, צה"ל לא פה. בעלי עם כיתת כוננות נלחם בחוץ. יורים לנו על הבית, מנסים לפרוץ פה בתים. הקבוצה של הקיבוץ מופצצת בהודעות שאנשים כותבים שיורים להם על הבתים. אנחנו צמודים לגדר, אני לא יודעת איפה צה"ל, אין פה אף אחד".