מפקד יחידת שלד"ג סגן-אלוף ב' משחזר את הלחימה בשעות הראשונות של מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה והבסיסים הצבאיים, כ-48 שעות לאחר תחילת המלחמה. "חטפנו הרבה אש", הוא מספר, "הצלחנו להרוג את המחבלים ולטהר את הבסיסים". מעדותו עולה כי הצוות הראשון הגיע במסוק לקיבוץ בארי כבר בשעה 8:30, כשעתיים לאחר פרוץ מתקפת הפתע.
"העירו אותי בשבת בבוקר ממושב בצפון הארץ עם דיווח על ירי רקטות מעזה", מעיד סא"ל ב'. "דיברתי עם המפקדים ביחידה ואמרתי לכולם להגיע כי יש מלחמה". דקות לאחר מכן הוקפץ צוות כוננות של 12 לוחמים שעלו על מסוק לכיוון עוטף עזה, צוותים נוספים הוקפצו והראשונים נחתו בבארי והחלו להילחם על הקיבוץ.
"ב-9:30 הייתי על מסוק עם הצוות הבא בדרך לרעים ואמרתי לסגן שלי 'תביא את כולם לעזה'", מספר סא"ל ב'. זמן קצר אחר כך כל יחידת שלד"ג הגיעה במסוקים לעוטף.
מפקד היחידה מתאר את הרגעים הראשונים של הלחימה על קיבוץ בארי: "בצוהריים היו כבר 200 לוחמים בשטח. בבארי הצוות נתקל מיד במחבלים, חטפו הרבה אש עם הרוג ופצוע. במשך שעות הם נלחמו לבד, בחמש שעות נהרגו 20 מחבלים. הצוותים נלחמו עד הכדורים האחרונים."
במקביל, סא"ל ב' נחת באוגדת עזה שעליה השתלטו המחבלים. "נחתתי ליד הש"ג וזיהיתי מחבלים בכניסה", הוא מעיד. "חברתי לפקד הגששים בבסיס, זיהינו מחבלים, הרבה אופנועים וניהלנו חילופי אש". במהלך הקרבות במקום חמישה מהלוחמים נפצעו וסא"ל ב' נאלץ לנהל את הקרב תוך כדי חילוץ הפצועים. "חצי כוח נפגע, פצוע נשלח במסוק. ההרוגים נשארו בשטח ואנחנו המשכנו בלחימה".
מפקד היחידה והצוות שלחם לצידו במפקדת האוגדה הצליחו להרוג את כל המחבלים שחדרו ולטהר את המחנה. "בשעות הראשונות עשינו זאת לבד, אחר כך הצטרפה אלינו תגבורת מהיחידה ומסיירת מטכ"ל וסייעה לנו".
"שמענו הרבה צרורות ירי, הבסיס היה ריק ושקט. לא היו כוחות בבסיס כי כולם יצאו ליישובים", מוסיף סא"ל ב'. עם השעות הכוח בבסיס תוגבר וקולות הירי הפסיקו להישמע. הלוחמים חילצו את חיילי המפקדה, "חלקם חיים, חלקם ירויים".
תוך כדי הלחימה הגיעו מסוקי קרב והרגו חוליות מחבלים באמצעות טילים. סא"ל ב' הולך למפקד האוגדה שמנהל את הלחימה מהחמ"ל ומודיע לו שהבסיס נקי ממחבלים. ככל שעוברות השעות עוד ועוד לוחמים מצטרפים לקרב. הם נלחמים במארבים של מחבלי חמאס ומנהלים מולם קרב יריות. אחד מהם נפל, האחרים המשיכו לכוחות שנלחמו בבארי, בכפר עזה ובשטחים בפתוחים.
"הם לא 'לא היו פה' כי הם הלכו לישון", מבהיר סא"ל ב'. "הם יצאו להילחם ביישובים, ומי שלא יצא להילחם ביישובים זה כי פשוט הותקפו המוצבים". הוא מספר כי עיניו חזו במפקדים שהסתערו ראשונים בצידי הכבישים ובתוך היישובים והבסיסים בעוטף עזה, וכי יחידתו הגיעה ראשונה למקום כי היא מחוברת למטוסים - אך כל היחידות האחרות היו בדרכן והגיעו לאורך כל היום. "נלחמנו מבית לבית. ראינו את הקטסטרופה בעיניים אבל המשכנו להילחם".
לוחמי שלד"ג היו מהראשונים שהוקפצו בבוקר שבת השחור ותוך זמן קצר הם נלחמו בשטח והחלו לבלום את מתקפת הטרור. חמישה לוחמי שלד"ג נהרגו בקרבות כ-48 שעות לאחר פרוץ המלחמה, 15 נוספים נפצעו.
"חשוב לי שתבינו את זה", אומר סא"ל ב', "זה לא רק האנשים שלי, כל הצבא פה. הלוחמים נלחמים איתי כמו אריות. רובם תחת אש בפעם ראשונה והם נלחמים בלי פחד. חטפנו ועוד נחטוף אין לי ספק שננצח. צה"ל נלחם בכל הכוח עם ברק בעיניים. תנו לנו להילחם".