בבוקר יום שבת 7 באוקטובר הגיעו עשרות מחבלים לעיר שדרות וניסו להשתלט על תחנת המשטרה. בזמן הזה הייתה בין השוטרים בתחנה גם רס"ר מור שקורי, בת 29, תושבת העיר. כשהבינו שיש מחבלים מחוץ לתחנה, עלו כמה שוטרים לגג ונלחמו בהם משם. שמונה שעות הם היו שם על הגג וניהלו קרב בלתי פוסק מול המחבלים, יחד עם כיתת הכוננות בעיר, שנלחמה מבחוץ.
ישראל במלחמה - סיקור N12
- לזכרם: שמות הנרצחים והנופלים במלחמה
- היום ה-25 למלחמה | עדכונים שוטפים
- מגידיש הוחזקה לפחות חלק מהזמן בידי חמאס
- "כל תקיפה שיש בעזה, מנוהלת על ידינו"
"אם היא הייתה פחדנית, היא הייתה בחיים"
איילה שקורי, אימה של מור ז"ל, נזכרה ברגעיה האחרונים של בתה: "היא התקשרה ואמרה לי, 'אימא, חשוב לי שתדעי שאם אני לא שורדת, אני אוהבת אותך, אוהבת את אבא ותשמרו על אחותי'. המפקד שלה הגיע אליי בשבעה ואומר לי: 'היא ניהלה אותנו, אמרה כמה פצועים יש. היא פשוט ניהלה את העניינים'".
האם סיפרה גם על האופי הלוחמני של מור: "היא תגיד תמות נפשי עם פלשתים, היא לא מוותרת. אם היא הייתה פחדנית, היא הייתה איתי בחיים".
בחודש יוני, מור הייתה אמורה להתחתן עם בן זוגה, דוד פוקל. גם הוא שוטר בתחנת אשקלון. "היא נהרגה תוך כדי קרב שהיא ניהלה - ירתה במחבלים וחילצה פצועים, ובסופו של דבר הגנה על תושבי הדרום", סיפר דוד, ארוסה של מור. "זה לא משהו שמנחם ויחזיר לנו אותה, אבל עוד נותן לנו את הכוחות - שבסוף היא נלחמה עד הדקה האחרונה שלה והייתה גיבורה".
התמונה האחרונה שעדן צילמה: "היא לא הייתה צריכה להיות שם"
סרן עדן נימרי ז"ל, מפקדת צוות ביחידת "רוכב שמיים" של חיל התותחנים, הייתה אמורה בכלל להעביר את השירות שלה כשחיינית מצטיינת, אבל החליטה שהיא רוצה לתרום כלוחמת. בשבת בבוקר היא הייתה עם הצוות שלה בבסיס בנחל עוז כשפרצו אליו מחבלים. כשהבינו שיש חדירה לבסיס, היא והצוות שלה קפצו מהמיטה, וכשהן יחפות ובפיג'מות יצאו להילחם במחבלים. עדן צילמה את הרגעים האחרונים שלה, כשהיא מגינה על עמיתותיה התצפיתניות.
"עדן והצוות שלה רצו למרחב המוגן, ששם כבר מצאו כ-30 תצפיתניות מבוהלות", שיתף מיכאל נימרי, אביה של סרן עדן ז"ל. "היא וארבע לוחמות היו היחידות עם נשקים. היא לקחה את הצד שיותר קרוב לכניסה והכול היה בשקט, ובמבטים היא סימנה לאן לכוון, דרכה את הנשק. כשנכנסו מחבלים - עדן והלוחמות שלה חיסלו אותם".
עדן נשארה לחפות ונהרגה מאש המרצחים בני העוולה. רק כעבור יומיים וחצי קיבלה המשפחה את ההודעה על מות הגיבורים שלה. "היא תמיד הייתה לוחמת", סיפר אביה. "תמיד רצתה להיות שווה בין שווים, אם זה בשחייה, בתיאטרון, בטקס סיום בבית ספר, היא לא הרגישה לא שווה, היא חשבה שמגיע. היא תמיד הייתה מלפנים". אימה הוסיפה בכאב: "אני כועסת עליה, היא לא הייתה צריכה להיות שם".
"הסיפור של עדן מוכיח כמה גם הלוחמות יכולות - ואפילו יותר"
ביום שבת בבוקר שהו בבסיס זיקים 90 טירונים שזה עתה גויסו. בש"ג עם אחד הטירונים ששמר הייתה גם המפקדת סמל עדן אלון לוי ז"ל, לוחמת בחילוץ והצלה שהבינה מיד את הסכנה שלפניה.
שני אלון לוי, אחותה של עדן, סיפרה: "הגיעו לשם כעשרה מחבלים מצוידים ב-RPG, רימוני רסס. הם התחילו לירות עליהם והסגל, המפקדים הצטרפו אליה לקרב. כל הסגל שלה נפל איתה יחד". שישה מפקדים ובהם עדן, יחד עם טירון נוסף, נהרגו בקרב הזה. בקרב הגבורה הצליחו למנוע את כיבוש המחנה - ולהציל את הטירונים.
"הסיפור של עדן מוכיח ללא ספק כמה גם הלוחמות יכולות, ואפילו יותר", הדגישה שני. "אני פשוט גאה בה ומקווה שאוכל להיות אמיצה כמוה. היא פשוט גיבורה, גיבורה של כולם. אני מתגעגעת לזה שהיא הייתה באה להציק לי. גם כשלא היה לי כוח, והייתי תמיד מגיעה שפוכה מהצבא".
עדן סיימה קורס מ"כים לפני חודשיים והייתה אמורה לצאת לקצונה. בנוסף הייתה אמורה לצאת לגיבוש טיס בעוד שבוע, אחרי שהחליטה שיש עוד יעדים שלא כבשה. יהי זכרן ברוך.