אחרי כחודשיים של תמרון קרקעי ולחימה עוצמתית בצפון הרצועה ובדרומה, צה"ל נערך לשינוי אסטרטגיית הלחימה שלו. בצבא מבינים שהם מתקרבים למיצוי של השלב הנוכחי, שבו למעשה משתלטים על שטח ומפרקים את היכולות הצבאיות של חמאס. ההנחה שמביאה לשינוי האסטרטגיה היא שהכרעת חמאס ממילא לא תושג בשלב הקרקעי העצים אלא במלחמת התשה ארוכה. זה עשוי להימשך חודשים, ייתכן שגם שנים - אבל כדי להגיע למציאות חדשה בעזה דרושות גם מערכה מדינית ומערכה כלכלית לצד זו הצבאית.
השלב הבא צפוי להיות כירורגי יותר, ונערכים לו זה מכבר. כדי להסיר את האיום מהגדר ולנסות להשיב את תושבי העוטף לבתיהם בקרוב, יוקם פרימטר, חיץ של קילומטר ממערב לגדר לאורך כל עשרות הקילומטרים של הרצועה. הכוחות יישבו שם ויפעלו משם ולמעשה יוודאו שאין כל התקרבות לגדר - לא של מחבלים, לא של "מפגינים" ולא של אזרחים. צה"ל יפעל בפשיטות של חי"ר, ובפעולות מהאוויר ומהים. הכוחות יוכלו לפעול לפי משימות, באופן נקודתי יותר ובמהלכים אוגדתיים, חטיבתיים או צוותיים - לפי מה שתדרוש המשימה.
השלב הזה יתבסס על רידוד כוחות ניכר, בין היתר משום שנדרש אורך רוח למשך שנה שלמה ואין מדובר במבצע נקודתי. הוא יתבסס בעיקר על הצבא הסדיר, אבל חיילי מילואים שישוחררו עשויים להיקרא לשירות גם בעוד כמה חודשים. זו הסיבה לכך שצמרת צה"ל קוראת להקים מנהלת מילואים שתוכל לדאוג להיבטים "הרכים" של חיילי המילואים, לתגמול שלהם, להוקרתם.
הלחימה בדרום נמשכת
בינתיים צה"ל ממשיך לפעול בעוצמה באזור ח'אן יונס שבדרום הרצועה ובמחנות שבמרכזה, בין העיר עזה לח'אן יונס. בצבא למעשה מבינים שלא יוכלו להגיע לכל מנהרה של חמאס, אבל הם פועלים להשמדת המנהרות האסטרטגיות של הארגון, אלה שבהן יושבת הצמרת הצבאית שלו, אלה שמשמשות ללחימה ולמאגר של אמל"ח.
ואולם, הלחימה בדרום שונה מזו שהייתה בצפון הרצועה מכמה טעמים: שם נמצאת צמרת חמאס ואליה צריך להגיע; בדרום הרצועה נמצאים רוב החטופים, וצה"ל עושה הכול כדי לא לפגוע במקומות שבהם הם נמצאים; ושם גם מרבית האוכלוסייה לא התפנתה והירי צריך להיות מדויק הרבה יותר. שלוש הסיבות האלה מצטרפות לכך שדרוש שינוי בלחימה ובשיטות הלחימה. חלק כבר קורה כעת, וחלק עוד יקרה בהמשך.
יש לזכור גם שאחרי מעל 80 יום של לחימה בסך הכל, חמאס לומד אותנו והוא מתאים את עצמו ללוחמת גרילה בסיסית. מכיוון שהוא מתחת לקרקע הוא מסב נזקים, והצבא נדרש להתאים את עצמו לאיום החדש-ישן הזה. במקרים מסוימים מוטב שצה"ל יצמצם את הכוחות על פני השטח ו"ידייק" את היחידות שנלחמות שם כדי שהלוחמים לא יהפכו חלילה לברווזים במטווח ולא ישמשו מטרות היכן שזה לא נדרש.
השינוי של מעבר רפיח
ישראל טיפלה בצפון הרצועה, וכעת אנחנו נלחמים במרכזה ובדרומה, אבל אין ברירה אלא לטפל גם באזור רפיח וציר פילדלפי. לא רק משום שמדובר בסמל של הרצועה, אלא בגלל המבט אל "היום שאחרי". יש לדאוג שגם אם חמאס נשאר מעל הקרקע בכוחות מצומצמים וללא הנהגה ברורה, הוא לא יוכל להתעצם מחדש ולשקם את צבאו. אחת הדרישות של ישראל ממצרים היא לבלום את השוחד והשחיתות במעבר רפיח.
בתוך כך, ישראל מתכננת בנייה מחדש של ציר פילדלפי בין עזה למצרים, כולל קיר בטון יצוק תת-קרקעי, כמו שיש בגבול עזה ישראל. במקביל נערכת המדינה גם לבנייה מחדש של מעבר רפיח. לפי התוכנית, מעבר רפיח יהיה גדול הרבה יותר כך שמשאיות רבות של סיוע יוכלו להיכנס דרכו. ואולם, יהיה במקום פיקוח רב לאומי, אמריקני וישראלי שיבחן את מה שנכנס. המטרה היא שהמעבר יהפוך דיגיטלי, יהיו מערכות שיקוף ואפשר יהיה לבלום התעצמות עתידית של חמאס.