אירופה הופכת בשנים האחרונות להיות המקלט של דור אבוד של צעירים עזתים. רק פה, בלי אימת חמאס מאחוריהם, אפשר לשמוע טקסטים נוקבים, ותיאור אמיתי של מה שקורה מעבר למסך הברזל של עזה. את הכתבה הזאת צילמנו לאחרונה, קצת לפני המלחמה, מבלי לנחש שכמה שבועות אחר כך תשתנה מציאות חיינו דרמטית. הפעם הראשונה בה פגשו יהודים, מה באמת עושה חמאס ברצועה וכמה הם מאמינים בשלום? כך נשמעים הצעירים שעזבו את עזה.
"המשפחה שלי פרסמה הצהרה שהם מוותרים עליי, רק כי אמרתי שאני מאמין בשלום", סיפר לחדשות 12 תושב עזה לשעבר. המרואיינים בכתבה הזו הבהירו כולם את אותו המסר - "אנחנו חולקים אויב משותף". כדי לשמור על חייהם לא נפרסם את זהותם, רק נביא את האמירות שלהם, שכמוהן כנראה לא שמעתם מעולם.
"הגעתי לכאן אבל עברתי ייסורים רבים בדרך", סיפר תושב עזה בן 18 שעזב לאירופה. "ישבתי בכלא בטורקיה ושברו לי את הרגל. אם אתה מפקד או בכיר בחמאס - אתה נחשב למלך בעזה. אבל אם אתה לא משויך לחמאס, חייך הם בדיחה".
"אלה שיש להם כסף, אלה שחיים טוב - הם רק גורמים שקשורים לחמאס", שיתף. "אם אבא שלי היה מפקד בחמאס לא הייתי יוצא מעזה. הייתי יכול לבנות עתיד, מישהו היה דואג לחתן אותי, לבנות לי בית ולספק לי משכורת חודשית".
תושב עזה נוסף, שהיגר גם הוא לאירופה, סיפר: "חמאס גזל המון מהחיים שלנו, מהזמן שלנו, מהצעירים שלנו. הוא גזל את העתיד שלנו, את השאיפות, התקוות, הוא גזל כל דבר טוב בחיים שלנו".
אם כאיש חמאס יש לך כוח בעזה, למה לא הצטרפת אליהם?
"הם מושחתים, מנצלים את השם "איסלאם" לדברים שהם עושים. הם אומנם מצהירים על עצמם שהם מוסלמים, אבל בפועל הם מופקרים, הם נואפים והולכים עם זונות. נכנסים לעזה מיליונים של דולרים, למה העם לא רואה מזה כלום? זה הכול הולך אליהם, למשפחות שלהם, לילדיהם ולנשותיהם".
"נגיד שהם היו אומרים לי לבוא כדי לעבוד איתם, במי אני אלחם? בשביל מי אני אמות?", הצטרף מהגר אחר מעזה. "או שאגמור מת, או שאגמור פצוע, ולא ארוויח שום דבר. הם יגידו שייתנו לי מאה דולר ובכלל לא בטוח שאקבל את הכסף. שקר, הכול שקר. הם שקרנים".
היציאה מהרצועה
הם באים מרפיח, מח'אן יונס, שאטי והעיר עזה עצמה. עיירות, ערים, מחנות פליטים, שהפכו עיי חרבות לאחרונה, בעקבות המתקפה הרצחנית של חמאס. עשרות אלפי עזתים שנמלטו משם, משלטון חמאס, נטמעים בקרב המהגרים המוסלמים באירופה.
בדרך כלל המשפחה בוחרת את הצעיר המבטיח, זה שיוכל לעבוד, לפרנס, ואחר כך אולי גם להכין את הקרקע לקראת אחרים שיבואו. "אילו היו פותחים את שערי עזה - אף אחד לא היה נשאר שם", סיפר אחד המהגרים, "יכול להיות שאפילו חמאס היו יוצאים. בפועל, רוב הילדים של אנשי חמאס נמצאים כאן".
"אם הייתי אוהב את המוות הייתי נשאר בעזה", הוסיף אחד העזתים, שהודה כי אילו היה נכנס היום לעזה - היו הורגים או עוצרים אותו. "אני אזמין אותך לים של עזה ברגע שנגיע להסכם, כשלי יהיו זכויות וכשלך יהיו זכויות, ונחייה יחד. אם לא בשבילנו - אז בשביל הילדים שלנו".
כך המחאות נגד חמאס דוכאו
פגשנו את אחמד, שם בדוי, בבלגיה. הוא אחד הבודדים שהעזו לצאת נגד חמאס בגלוי גם בעזה. הוא היה ממובילי ההפגנות נגד התנועה ב-2017 כשהמונים יצאו למחות ברחובות תחת הכותרת: "רוצים לחיות". הוא נעצר, שוחרר ואז נמלט.
"התחלנו את דרכנו כתנועת האופוזיציה הראשונה בתוך עזה", סיפר, "עשרות אלפי אנשים יצאו, באופן בלתי אלים, וקראו בפני חמאס: 'אנחנו רוצים חשמל, אנחנו רוצים לחיות - ואנחנו דורשים את הזכויות שלנו'".
לדבריו, חמאס הגיב על אותן ההפגנות באמצעות ירי חי. "במקום שחמאס יתייחס לבעיות של האנשים וינסה לפתור אותן, הוא תרגם את הבעיה מול הציבור העזתי בכך שהוא ירה על המפגינים ובכך ששבר את ידיהם ואת רגליהם. החמאס הצליח, ההפגנות נגמרו".
"החמאס עוצרים אנשים ושוברים רגליים. הם עשויים לירות בי, להרוג אותי", הוא המשיך. "אם אתה כותב משהו נגד חמאס - יכולים לאסור אותך ולהגיד לך: 'אתה מעביר מודיעין, אתה משתף פעולה'. יאסרו אותך במשך 25 שנים, 10 שנים. אין להם בעיה".
"בארגון הזה בכלל לא רואים בנו בני אדם, אנחנו מבחינתם עסק. הם מצלמים אותנו כשאנחנו מותשים, מעודדים אותנו ללכת למדינות אחרות, ואז הם לוקחים את הכסף שלנו ולא נותנים לנו שום דבר".
יש הרבה אנשים בעזה שצורכים סמים?
"בוודאי, למרבה הצער. זו תופעה מאוד רווחת. הם משתמשים בטרמדול, חשיש, אריקא. הם רוצים לשכוח. הם רוצים לשכוח את העייפות והתשישות שבהן הם חיים. הם רוצים לשכוח את המציאות, אבל הבעיה היא שאתה מתעורר בחזרה לאותה המציאות, היא לא משתנה".
"אנחנו לא מעוניינים במלחמה"
עבור מרביתם היינו הישראלים הראשונים שאיתם דיברו בחייהם. לא חשנו בעוינות, נהפוך הוא, בעיקר בסקרנות על השכן-אויב שנמצא בסמוך. הם היו תמימי דעים - אין סיכוי שמישהו יאמר היום בעזה שהוא בעד שלום: "זה אסור, ייקחו אותך לכלא. אפילו אם אתה בחו"ל - הם יכולים לקחת את בני המשפחה שלך".
"דרכי הפעולה הצבאיות צריכות להשתנות, הן צריכות להיעצר", הם משוכנעים. "אנחנו לא מעוניינים בירי רקטות או בטילים, אנחנו לא רוצים מלחמות עם ישראל, אנחנו רוצים לשבת איתכם סביב שולחן אחד. אני לא מוכן להילחם עבור אדמה שאינה בבעלות שלי. שאלוהים יחסוך את זוועות המלחמה, מספיק, די!"
התפיסה בישראל שכולם בעזה תומכים בטרור.
"זה לא נכון, זה לא נכון בכלל. יש לי הרבה מאוד חברים - אין להם שום קשר לאף אחד מהארגונים האלה".
דבר אחד משותף לכולם, הצעירים האלו התבגרו למציאות שבה הריבון בעזה הוא חמאס. אותו ארגון ששלח את אנשיו לרצוח ולטבוח בילדים, נשים, אזרחים. מרבית המרואיינים חוו את נחת הזרוע של אנשי חמאס בבתי הכלא בעזה. אין בדברים שהם אומרים לנו כדי להעריך כמה אזרחים עזתים צהלו באותה שבת שחורה, והיו רבים כאלו, אבל ברור שגם שם רבים ראו ורואים בסינוואר ואנשיו כמעט את השטן.