מכבית מאייר, דודתם של התאומים גלי וזיו ברמן שנחטפו מכפר עזה ב-7.10, עדכנה הבוקר (שני) כי התקבל מהם אות חיים. לפי המידע שהתקבל מהשבים באחת הפעימות האחרונות, האחים לא מוחזקים יחד בשבי, מצבם לא טוב והם בסכנת חיים.
בני משפחתם של בני ה-27 שיתפו את חברי כפר עזה בתחושות המעורבות - הקלה גדולה שיקיריהם בחיים גם אחרי 494 בשבי, לצד הדאגה העצומה בשל הסכנה שנשקפת לחייהם. זה אות החיים הראשון שהמשפחה מקבלת אחרי 442 ימים - אות החיים הקודם התקבל מהחטופים מכפר עזה ששוחררו ביום ה-52 למלחמה.
"זה הכניס אוויר לריאות, אבל אנחנו רוצים אותם בחיים", שיתפה מכבית. " אנחנו צועקים בשמם הצילו. גלי וזיו בחיים, אני לא מאמינה. אני נושמת".
מכבית מאייר, דודתם של התאומים, סיפרה בכנסת על הרגע המרגש בו אביהם התבשר על אות החיים מבניו: "דורון, שלא מדבר, בכה. פשוט בכה. סיפרתי לו שאני נוסעת לכנסת כדי להתחנן על החיים שלהם".
בימים האחרונים, מאז חזרתם מהשבי של אלי שרעבי, אוהד בן עמי ואור לוי, כמה משפחות של גברים צעירים שעדיין מוחזקים בשבי עודכנו על התנאים הקשים שהם מוחזקים בהם ועל המצב הפיזי והנפשי הקשה שלהם, ביניהן משפחתו של אליה כהן.
"אני לא יכולה להסביר כמה זה כואב לדעת שאתה סובל, שאתה רעב", כתבה זיו עבוד, בת זוגו ששרדה את הטבח. "עכשיו אני יודעת לספר שאתה לא יודע שאני עדיין בחיים. אני יודעת שאתה לא יודע מה עבר עלינו כאן ומה עשינו - כי היית מנותק לחלוטין. אני סובלת כל רגע בשקט, כי אני יודעת שהכאב שלך גדול משלי".
אחת מהמשפחות ביקשה למסור: "זה אות החיים הכי קשה שיכולנו לקבל. לא מצליחים לעכל. מצפים מראש הממשלה לפעול להחזיר את כולם עכשיו מהגיהינום הזה".
גלי וזיו התגוררו בחדרים נפרדים בשכונת הדור הצעיר של הקיבוץ, שנמצאת ממש בצמוד לגדר. ההורים ואחיהם הבכור עידן שחיו גם כן בכפר עזה שרדו את התופת. מגיל אפס הם היו החברים הכי טובים אחד של השני ועבדו בחברת הגברה. הם טיילו בעולם ושניהם אוהדים את מכבי תל אביב וליברפול. הם משחקים בקבוצת הכדורגל של הקיבוץ "שועלי כפר עזה".
אחרי שחרורה מהשבי של חברתם אמילי דמארי השמיעה דודתם בדיון בכנסת שיחה בין גלי לאימו טליה מבוקר 7 באוקטובר.
"מה הולך פה תגידי לי?", גלי שאל, "יש חדירה של מחבלים עם מצנחי רחיפה בקיבוץ בחוף אשקלון. אתה רואה טלוויזיה? כתוב להיכנס לממ"דים ולנעול את הבתים, יש ירי חי", הסבירה לו טליה, אימו. "אני צריך ללכת לאמילי (דמארי) למה היא מפחדת רצח", אמר גלי. "מאמי שלי, אתם נכנסים לממ"ד ונועלים את הדלת", מבקשת האם. "כן, זה איפה שהוא פה בחוץ, אני שומע את הירי. אני אצא אליה (אל אמילי)".
בספטמבר ציינו קרוביהם של גלי וזיו את יום הולדתם ה-27 עם הדברים האהובים על השניים – גרעינים, בירות, קפה שחור וערק. אימם טליה, כדי לשמור על כוחותיה במאבק להשבתם, נשארה בבית והכינה לגלי וזיו חדרים חדשים לרגע שיחזרו מהשבי. אבל הפעם החדרים בבית גוברין, לצד קרובי משפחתם - כי לכפר עזה אי אפשר לחזור.
תגובות