חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר, ב-11 ביוני 2023, מופצת מיחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים "תוכנית ההודנה". מסמך בלתי נתפס שנכתב בידי מפקד היחידה, אלוף רסאן עליאן, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ובשיתוף השב"כ ופיקוד הדרום שנשלחים גם לשר הביטחון באותה תקופה, יואב גלנט, ונועדו לקדם לא פחות מהסדרה ארוכת טווח עם ארגון הטרור.
חודשים לפני הטבח: "ניכר שחמאס מעוניינת לקדם הבנות השקולות למעין הסכם"
"מקבץ התנאים והתלכדות הווקטורים בזירות השונות יוצרים הזדמנות לקידום רעיון ההודנה באמצעות השותפים – המצרי והקטארי", נכתב. "תנאים אלו מבטיחים יציבות ארוכת טווח וצמצום ההתעצמות של חמאס ברצועה. ניכר שחמאס מעוניינת לקדם הבנות השקולות למעין הסכם הבנות, מהלך שעשוי לחזק את כוחם של הגורמים המתונים יותר בהנהגת חמאס".
המסמך נרקם על רקע התקדמות במה שכונה אז "הסדרה" מול חמאס. במאי 2023 מתקיימת פגישה בקהיר בהשתתפות נציגים של שב"כ וצה"ל בראשות האלוף עליאן ובו מציגים המצרים יוזמה לתוכנית הודנה מול חמאס. כשהמשלחת חוזרת ארצה מתגבש צוות חשיבה של המתפ"ש עם נציגי השב"כ ופיקוד דרום ואחרי כמה מפגשים משוגרת תוכנית ההודנה.
באותה התקופה, מתברר, מנהיג חמאס יחיא סינוואר כבר קובע את מועד המתקפה – 7 באוקטובר. "דו-השיח" של ארגון הטרור מול ישראל הוא רק מהלך הטעיה כחלק מתוכנית הונאה שנהגתה בידי סינוואר עוד באפריל 2022: חמאס יפעל כביכול למהלך של הסדרה מול ישראל אבל בינתיים יכין את המתקפה – וידאג שישראל תיוותר שבויה בקונספציה, עיוורת.
"קבלה בפועל של שלטון חמאס והענקת היתר עבורו לבסס השפעתו בזירה הפלסטינית"
"יש חשש עמוק של חמאס מהיקלעות להסלמה נוספת בעת הנוכחית, היא מורתעת מאוד מכך (לרבות ראשי האגף הנצי והזרוע הצבאית), אולם מנגד חוששת באופן בסיסי מאיבוד ההתקדמות האזרחית בשנתיים האחרונות", נקבע. "שני המבצעים האחרונים – 'עלות השחר' ו'מגן החץ' משקפים את מחויבות חמאס, לצד זיהוי ראשוני של תקוות לשיפור כולשהו".
ביחידת מתאם פעולות הממשלה סבורים אז שגם במבצע "שומר חומות" נוצרה התרעה ממשית. התפיסה הייתה שבין חמאס לבין הג'יהאד האיסלאמי ישנו בידול – וחמאס גילה אחריות כשלטון ולא הצטרף ללחימה, כפי שעלה גם מהערכת אמ"ן – כאילו ארגון הטרור שינה את פניו. "הג'יהאד האיסלאמי מאתגר את המדיניות החדשה של חמאס מול ישראל", העריכו.
באותו המסמך, מציע המתפ"ש: "קבלה בפועל של שלטון חמאס והענקת היתר עבורו לבסס את השפעתו בזירה הפלסטינית, לצד הרחבת זיקותיו עם גורמים אזוריים". מצד שני, חוששים שהתוכנית תיוחס לישראל ולכן ממליצים: "לבחון מול השחקן המצרי היתכנות קיום רעיון ההודנה ארוכת הטווח. ההיגיון של ההודנא מבוסס על יצירת יוזמה מצרית, לא ישראלית".
הדיון אצל הרמטכ"ל דאז הלוי: "משטר הביטחון ברצועת עזה"
בדיון שמתקיים יום לאחר הפצת התוכנית - בנושא "משטר הביטחון ברצועת עזה" - משתתפים כל בכירי צה"ל ביניהם ראש אמ"ן דאז אהרון חליווה, מפקד חיל האוויר תומר בר, מפקד פיקוד דרום אליעזר טולדנו, המתפ"ש עצמו ובכירים נוספים בסיומו, ממליץ הרמטכ"ל הצעה רחבה ל"הודנה", והנחיה לפעול למול המתווכים ואף לבחון קיומו של מפגש מתווכים כולל.
חודש חולף מהדיון בצה"ל, והקבינט מתכנס לדיון ראשון מאז הקמת הממשלה בנושא עזה. המל"ל מציג את התוכניות לרצועה: מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן, בחינת פתרונות ארוכי טווח ליציבות ממושכת. בסיום הדיון בראשות ראש הממשלה נתניהו נקבע שיש לקדם את ההסדרה האזרחית עם חמאס תוך עמידה על הדרישות הישראליות בהתאם לשלבים שהוגדרו בידי המתפ"ש.
ובינתיים, בתקשורת הערבית מפרסמים בגלוי, במקביל למסרים המפויסים, קריאות לג'יהאד, סדרות טלוויזיה מציגות מתקפות על ישראל הדומות באופן מטלטל למה שיתרחש ב-7 באוקטובר. במקביל גם נכנסים לרצועה – במשך שנים ובאישור הממשלה – הרבה מאוד כסף לעזה. מזוודות הדולרים מקטאר וגם סכומים לאונר"א, סוכנות האו"ם שמסתבר ששירתה את חמאס.
אונר"א הכניסה בסך הכול לרצועת עזה סדר גודל של 160 מיליון דולר בשנה על פני למעלה מעשור. כך למשל – מסמך שמוציא המתפ"ש ב-2015 מלמד על העברת כספים מישראל אל רצועת עזה עבור משכורות פקידי אונר"א - של 13.5 מיליון דולר במזומן. ב-2018 טראמפ שמקבל מידע על ההתנהלות של אונר"א מחליט על הפסקת המימון האמריקני לארגון, אבל ישראל ממשיכה.
בישראל מעריכים, או מאמינים, שאונר"א היא גורם מייצב. ראש הממשלה נתניהו פועל כדי שסוכנות האו"ם, שבדיעבד מתברר שלקחה חלק בטבח, והסתירה למשל רקטות מתחת לבתי ספר, תמשיך לקבל את מנת המזומנים הקבועה שלה. צחי הנגבי ומפקד המתפ"ש נשלחים לגרמניה לשכנע את גרמניה לספק מזומנים במקום המימון שחתכו אז האמריקנים.
תגובת מתאם פעולות הממשלה בשטחים: "היחידה פעלה ועודנה פועלת ליישום מדיניות הדרג המדיני בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה, בהסתמך על הערכת המצב המבצעית והמודיעינית. מדובר במסמך המציג הצעה מצרית מיוני 2023 ולא ביוזמה ישראלית עצמאית. גם במקרה הזה הדיונים התקיימו בהתאם למדיניות הדרג המדיני".
תגובת שר הביטחון לשעבר יואב גלנט: "יש להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל מה שאירע לפחות בעשור שקדם ל-7 באוקטובר. עליה לחקור אותי ואת כל הגורמים המדיניים והצבאים שמכהנים וכיהנו בתפקידים הרלוונטים".
תגובת לשכת ראש הממשלה:
מעולם צחי הנגבי לא נשלח על-ידי ראש הממשלה לגרמניה בשום נושא, ולא היה לו כל קשר לגרמניה בעת כהונתו כשר לשת״פ אזורי, או לתקציב אונר״א.בספטמבר 2023, בעקבות מחאות הגדר שיזמה חמאס, העביר ארגון הטרור רשימת דרישות מפליגה להסדרה ארוכת-טווח שכללה הטבות כלכליות והקמת תשתיות לאומיות בעזה.
בסדרת דיונים שהתקיימו על כך בראשות ראש הממשלה, הציגו כלל ראשי מערכת הביטחון עמדה הדוגלת בגיבוש הבנות מול חמאס וכן בחינת הסדרה ארוכת-טווח שתביא ליציבות. הרמטכ"ל העריך כי לא נכון להגיע להסלמה וכי שיפור המצב הכלכלי בעזה תואם אינטרס ישראלי; ראש השב"כ קבע כי אין לחמאס כל אינטרס בסבב לחימה כעת; ושר הביטחון קבע כי שיפור המצב הכלכלי בעזה הוא אינטרס ישראלי.
ראש הממשלה סיכם כי אין לקבל את דרישות החמאס ואישר העלאה מצומצמת במספר הפועלים בלבד, בדומה להמלצה המינימלית שהציג המתפ"ש, לצד קידום מוכנות לסיכול ראשי החמאס בעזה. ראש הממשלה לא הנחה בשום שלב על קידום משא-ומתן להסדרה ארוכת-טווח או מתן תמריצים כלכליים מעבר לאמור. בסיכום רשמי שהעביר ראש השב"כ לראש הממשלה בתאריך ה-4 באוקטובר 2023, שלושה ימים בלבד לפני טבח 7 באוקטובר, נאמר כדלהלן:
"השבת השקט במרחב הגדר במסגרת ההבנות עם חמאס - ללא תמורות ישראליות משמעותיות - הוא הישג שנכון למנפו לקידום הסדרה עמוקה יותר בזירה. זאת, תוך רתימה של שחקנים אזוריים ובין-לאומיים נוספים וחתירה למתווה שיכלול הטבות נדיבות לרצועה במישור האזרחי-תשתיתי".
בדיון שקיים ראש השב"כ ב-5 באוקטובר, יומיים לפני טבח השבעה באוקטובר, ושתוכנו הועבר לעיון ראש הממשלה, הומלץ על יצירת הסדרה ארוכת-טווח, בין-היתר באמצעות מתן הקלות הומניטריות לרצועת עזה "כאתנן לטובת פתיחת השיחות כרצון טוב", ונקבע כי יש להעביר המלצות אלה לצה"ל ולמשרד הביטחון. המלצות אלה לא הגיעו להחלטה בפני ראש הממשלה ומעולם לא אושרו על-ידו.
תגובות