ראש הממשלה בנימין נתניהו טען אתמול (שני) כי "ביום שאחרי המלחמה בעזה, לא יהיה חמאס ולא רשות פלסטינית", אלא שההבטחה שלו סותרת לחלוטין את מבחן המציאות - כשבפועל לא נראית אלטנרטיבה על הפרק. N12 שרטט עם ד"ר מיכאל מילשטיין: מהן האופציות שעומדות בפנינו ואיזו מהן הכי פחות גרועה?
האופציות שנחשבות סבירות ליישום
- ממשל צבאי בעזה - החלופה הזו שעליה מדברים גורמים בממשלת נתניהו, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אמנם נחשבת כחלופה סבירה - אך יש לכך מחיר ביטחוני וכלכלי. אם הדרג המדיני יחליט על ממשל צבאי בעזה, הוא יידרש להקצות לכך סכומי כסף גדולים שילכו מקופת המדינה וכן להקצות כשבע אוגדות שייערכו לשהות ממושכת.
- היוזמה המצרית לשיקום הרצועה - מצרים תארח ב-4 במרץ את פסגת החירום הערבית בקהיר, כחלק מהניסיון להתניע תוכנית לשיקום רצועת עזה, ללא הגליית עזתים.
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, אמר ל-N12: "ייתכן שייקחו ברצינות יותר את היוזמה המצרית שתכלול הקמת מועצה מנהלת של עזה עם הרשות הפלסטינית ולדבר עם חמאס על התפרקות מנשק".
ערוץ א-שרק הסעודי דיווח היום כי קהיר קרובה להשלמת הפרטים הטכניים של התוכנית, הכוללת את פינוי ההריסות ושיקום רצועת עזה במשך 5-3 שנים, "אם התוכנית תקבל תמיכה משמעותית".
פרטי התוכנית - כפי שנחשפו בערוץ הסעודי
- לפי התוכנית, רצועת עזה תחולק לשלושה אזורים הומניטריים, שכל אחד מהם יכיל מחנה פליטים גדול לתושבים.
- התוכנית תחל מרפיח ודרומה ותסתיים בצפון הרצועה. היא תכלול שני שלבים לפינוי ההריסות ולבניית מתחמי מגורים, בתמיכת מדינות ערב, האיחוד האירופי והאו"ם.
- תחילה, יסופקו אלפי קרוואנים ואוהלים שישמשו למגורים ב"אזורים בטוחים" למשך חצי שנה.
- המימון המסתמן: סעודיה, קטאר ומדינות המפרץ. ישתתפו בתוכנית כ-24 חברות רב-לאומיות של בנייה ותכנון.
- השלב הראשון: פינוי ההריסות ומיחזורן לשימוש כחלק מבטון בנייה.
- השלב השני: התחלת הרחבת התשתיות של המים, ביוב, חשמל, מתקני התפלה וקווי תקשורת.
- השלב השלישי: תכנון עירוני של הרצועה ולאחר מכן, בניית יחידות דיור ומתן שירותי חינוך, בריאות ותרבות.
- מקורות פלסטיניים אמרו כי המסמך שכולל מאות עמודים, לא פותר נקודות מחלקות מורכבות שעלולות "לסכל אותה". בהן: מעמדם של מחבלי חמאס, חימוש ארגון הטרור ושאר ארגוני הטרור ברצועה, במהלך יישום התוכנית, בנוסף לעתיד הרשויות השלטוניות שחמאס הקים ברצועה. נטען כי "ישראל מסרבת לכל נוכחות שלהם בשלב הבא".
- מצרים פועלת כעת לגייס תמיכה בין-לאומית לתוכניתה, שאותה הציגה בפני שרי החוץ של קבוצת השבעה ביום שבת, בניסיון לגייס תמיכה - ולהפעיל לחץ על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לוויתור על הצעתו להגליית העזתים.
"ועדת התמיכה הקהילתית" - כחלק מהיוזמה המצרית, בכירי חמאס מדברים בגלוי על הכוונה להקים "ועדת תמיכה קהילתית" ברצועת עזה שאותה הציעו המצרים. אין מדובר בדבר חדש מבחינתם, אלא העניין דומה ל"הסכם שאטי" מ-2014 ו"להסכם קהיר" מ-2017, שבהם נקבע לכאורה פיוס פנים-פלסטיני בין פתח לחמאס.
ד"ר מילשטיין הדגיש: "יש פה משהו מאוד מתעתע - חמאס למעשה אומר שאין לו בעיה שיביאו את השרים והאנשים שרוצים לראות בוועדה הזו, אבל הוא מבהיר שהוא לא מתפרק מנשקו ושמאחורי הקלעים הוא השולט". לדבריו, "טראמפ לא צפוי וייתכן שיגיד שהרעיון הזה נשמע לו בכיוון הנכון, כך שישראל תיכנס למלכוד וייתכן שתאלץ ללכת עם היוזמה הזו".
"צריך להגיד בצורה מאוד ברורה - חמאס לא הולך להשתנות והולך להוות איום תמידי שיחתור תמיד להשמדת מדינת ישראל", הבהיר ד"ר מילשטיין. "אנחנו צריכים כבר להכין את מערכת יום הדין. גם אם הולכים לעסקה, משחררים חטופים, בונים את "ועדת התמיכה הקהילתית", צריכים להכין תוכנית ארוכת טווח שמשמעותה השתלטות על עזה. אין משהו אחר".
האופציות העיקריות שנחשבות לא ישימות
- חמולות - אחת התוכניות של צה"ל הייתה שחמולות וגורמי שלטון מקומיים שמוכרים למערכת הביטחון יקבלו לידיהם את השלטון ברצועה אחרי המלחמה. אולם, הרעיון הזה טומן בחובו בעייתיות: חלק ניכר מאותן חמולות מזוהה עם חמאס, או לכל הפחות חמושות ומעורבות עד צוואר בפשיעה, בפלילים ובאלימות. מעבר לכך, כבר היינו עדים לאירועים שבהם חמאס הוציא להורג את אנשי החמולות.
- כינון ממשל ביניים אזורי - יש מי שרואה כחלופה אפשרית כינון של משטר ביניים אזורי, בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות האזור: מצרים, ירדן, איחוד האמירויות וסעודיה - עד למסירת השלטון לידי הרשות הפלסטינית לאחר כמה שנים.
אולם, כרגע לא ניכרת נכונות של מדינות האזור לקחת לידיהן את המושכות ולהכניס ראש בריא "למיטה חולה". כך או כך, נראה שבישראל בינתיים מתעקשים כי תימשך השליטה הביטחונית של צה"ל בעזה והדרג המדיני לא מוכן לתת את המנדט לרשות הפלסטינית בעתיד.
יש לציין כי לרשות הפלסטינית בעצמה אין מוטיבציה רבה להיות מעורבת בניהול עזה ביום שאחרי, ויש לה חשש גדול מפני כניסה להרפתקה כל כך קשה ומורכבת, אחרי שנכוותה בעבר ומתמודדת עם אתגרים מבית, ומהלכת בין הטיפות לנוכח החמושים בשטחי יהודה ושומרון והמבצעים של צה"ל.
תגובות