תחקירי שבעה באוקטובר: צה"ל פרסם היום (חמישי) את תחקירי הליבה על מחדל שבעה באוקטובר. צה"ל ערך תחקירים על תפיסת הביטחון והמודיעין לפני המלחמה, על ליל המתקפה ועל הקרבות שנערכו בעוטף עזה. התפיסה השגויה בצה"ל, ההתעלמות מהאזהרות - ושורת ההחמצות: זה התחקיר על כישלון המודיעין של הצבא.
התחקירים שצה"ל פרסם הם תחקירים פנימיים ואינם כוללים מסקנות אישיות. ועדת חקירה ממלכתית, אם תקום, היא גוף חיצוני בלתי תלוי שיכול לחקור גם את צה"ל ולפרסם מסקנות אישיות.
התחקיר של הצבא על הכשל המודיעיני עוסק בשינויים שהתחוללו ברצועת עזה עד למתקפת הפתע. במסגרת התחקיר, צה"ל ניסה להבין מה היו הסיבות לכישלון בהערכה של כוונת חמאס והיכולות הארגוניות שלו.
תחקירי צה"ל - מחדל ה-7.10: סיקור N12
- הקונספציה בישראל לפני מתקפת הפתע
- ליל המתקפה: ההחלטות שהתקבלו בצה"ל
- איפה היה צה"ל? הפעלת הכוחות ב-72 השעות הראשונות למלחמה
התפיסה השגויה של צה"ל הביאה להפתעה בבוקר 7 באוקטובר. מתקפת הפתע תפסה את צה"ל לא ערוך, עם פערי מידע בנוגע ליכולות של ארגון הטרור.
ניתן היה להיערך למתקפת הפתע
התחקיר של צה"ל דוחה את הגישה שלפיה ניתן להבין את מהלכי חמאס רק בדיעבד. כלומר, צה"ל כשל בכך שהוא לא הבין את הכוונות של חמאס בזמן אמת, וישראל הושפעה מהקונספציה ומההונאה של ארגון הטרור. לפי התחקיר - הכשל הוא בעל מאפיינים מודרניים ועדכניים. המערכת הצה"לית הייתה חשופה למודיעין - אך לא ניתחה אותו כראוי.
מהתחקיר עולה שהיו לפחות 10 איתותים והחמצות לאורך השנים, שמתוכם ניתן היה להבין שמערכת התפיסות של צה"ל שגויה. הכשלים היו בעלי השפעות רב-זירתיות ורוחביות, והם קשורים לתרבות בצה"ל ולבעיות במבנה הארגוני של הצבא.
חטיבת המחקר בצה"ל אומנם ידעה שהחזון של חמאס הוא שחרור פלסטין וכיבוש ישראל - אבל בתוך החטיבה תפסו את חמאס וסינוואר כתנועה פרגמטית שנכונה לדבר עם ישראל. חמאס נתפס כארגון שדבק בהסדרה ובשקט, שמנסה להתבסס ביהודה ושומרון וחושש ממלחמה. העובדה שחמאס לא סייע לג'יהאד האיסלאמי בלחימה מול ישראל חיזקה את התפיסה שהוא מעוניין בשקט.
תרחישי המלחמה שהיו בחטיבת המחקר, לפי התחקיר, היו בהיקף מצומצם מזה שהתרחש בפועל ב-7 באוקטובר.
למרות שצה"ל "שחה" בבריכת מידע ענקית, הוא לא הצליח להבין מהמידע מה חמאס מתכנן לעשות. צה"ל פעל, לפי התחקיר, בצורה לא מספיק איכותית. לצה"ל היה חסר תפקיד של "קצין התרעה", ואיכות המחקר הצבאי על חמאס הייתה לקויה.
הדרך של חמאס למלחמה
צוות התחקור בחן בדיעבד כיצד חמאס פעל בשנים שלפני המתקפה. "שחרור פלסטין" היה יעד מוביל של ארגון הטרור. משנת 2016 חמאס הכין "תוכנית לשבירת ההגנה של אוגדת עזה". אותה תוכנית כוללת התקפה עילית להכרעת האוגדה, כיבוש שטחי העוטף ופעולה באותו אזור של רצח וחטיפת אזרחים.
מחודש אפריל 2022 חמאס שקל בכמה הזדמנויות את הפעלת התוכנית, ולא ברור לגמרי מדוע היא לא יצאה אל הפועל. משלב מסוים נראה שחמאס ניסה לייצר בישראל תדמית שלפיה הוא מעוניין בשקט, כחלק מהונאה.
בתחקיר זוהו בדיעבד מספר הזדמנויות ממשיות שבהן התקבל מידע משמעותי חדש. פרשנות ביקורתית של המידע יכלה לסתור את התפיסה על חמאס, ולערער את הנחות היסוד של קהיליית המודיעין. בפועל, המידע פורש באופן שגוי, במסגרת הקונספציה הקיימת.
פגמים באיסוף המידע
לפי התחקיר, אמ"ן סבל מכשלים באיסוף המידע. בין היתר, היה חוסר איזון בסדר העדיפויות בתפקידי אגף המודיעין - כשיש חוסר בכמות האנשים שנמצאים בתפקידי מחקר, לעומת תפקידי טכנולוגיה. בנוסף, לצה"ל לא היו את הכלים לראות תנועות חריגות בבוקר של שבעה באוקטובר.
תפיסת הביטחון השגויה
חטיבת המחקר החזיקה בתפיסה שלפיה סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, מעריך שעשה טעות במהלך היציאה למבצע "שומר החומות", שנערך במאי 2021. צה"ל עקב אחרי בניין הכוח של חמאס, אך תיאר אותו כמוקד הגנה. אגף המודיעין האמין שיכולות ההתקפה של חמאס, בהן כטב"מים ואפשרויות פשיטה מוגבלות - נועדו למטרות תודעה בלבד. חטיבת המחקר העריכה שהמנהרות ההתקפיות של חמאס - הן במוקד היכולות ההתקפיות של הזרוע הצבאית.
התיאום הרב-זירתי
לפי התחקיר, חטיבת המחקר לא עסקה מספיק בתיאום בין הזירות, כלומר בין חמאס לחיזבאללה ולאיראן. צה"ל החמיץ בכך את העובדה שהציר האיראני השפיע על תהליך קבלת ההחלטות של חמאס - ושארגוני הטרור עמדו בקשר ביניהם.
ההנחות של חטיבת המחקר בצה"ל היו נכונות עד ראשית שנת 2017. הפער נוצר אחרי עליית סינוואר לשלטון באותה השנה. חטיבת המחקר באותה התקופה ובשנים שאחרי לא הבינה כיצד חמאס תופס את ההסדרה, ולא הבינה את התוכניות האמיתית של ארגון הטרור.
עם עליית סינוואר לשלטון השתנתה ההבנה בחמאס - שם העריכו שניתן לבצע תקיפה משמעותית נגד ישראל. משנת 2019 חמאס העריך שהוא גם יכול להכריע את אוגדת עזה, מה שלא הובן על ידי חטיבת המחקר.
מבחינת חמאס, ההסדרה מול ישראל נתפסה ככלי זמני ומתוחם לשיפור המצב האזרחי בעזה. בזמן שבישראל סברו שחמאס מורתע, ארגון הטרור החל לגבש תחושת מסוגלות ולהבין שהוא יכול לתקוף את ישראל.
מבצע "שומר החומות" במאי 2021 לימד את חמאס שהוא יכול להפעיל את התוכנית נגד ישראל - ושאין לצה"ל מספיק התרעה להיערכות לפתיחת המלחמה. בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר חמאס הצליח להונות את ישראל, אסטרטגית וטקטית. הפער בין התפיסות בצה"ל לבין המציאות הלך והחריף מאז "שומר החומות". צה"ל לא הבין את האסטרטגיה של חמאס ואת התוכניות והיכולות הצבאיות שלו.
האיתותים וההחמצות בישראל - ציר הזמן
התחקיר מצביע על כמה איתותים והזדמנויות שהוחמצו בישראל. האיתות הראשון עוסק בשינוי התפיסתי של חמאס עם עליית סינוואר לשלטון. האיזון הפנימי בתוך חמאס השתנה - ומרכז הכובד הועבר לבכירי הארגון שברצועת עזה. ישראל פספסה את הדומיננטיות שהולכת וגוברת ליוזמה של חמאס לפתוח במלחמה.
ההערכות בישראל היו רחוקות מאוד מהמציאות בשטח, ובדיונים של המטכ"ל מ-2017 ומ-2019 הורדה האפשרות של מתקפה יזומה של חמאס מהשולחן.
בשלב מסוים ישראל נחשפה לתוכנית מלחמה של חמאס. מסמך של חטיבת המחקר תיאר את התוכנית שחמאס רוצה להוציא לפועל. עם זאת, חטיבת המחקר סייגה והסבירה שהיכולות של חמאס לממש את התוכנית - מוגבלות.
ביוני 2019 צה"ל העריך שהתוכנית של חמאס נדחקה לשוליים, שהיא אינה מוטמעת בפועל ושההפעלה שלה אינה סבירה.
חטיבת המחקר טעתה בנוגע להשלכות של מבצע "שומר החומות" - צה"ל העריך שתת-הקרקע של חמאס נפגע במהלך המבצע, ושהארגון מורתע, כיוון שלא השתתף בסבבי הלחימה עם הג'יהאד האיסלאמי. עם זאת, צה"ל פספס את הסיבה האמיתית לכך שחמאס אינו משתתף בלחימה.
בנוסף, צה"ל לא העריך שחמאס עלול לתקוף בשנת 2023. ישראל שגתה בהערכות שלה בנוגע לבניין הכוח של חמאס. ארגון הטרור בנה את הזרוע למתקפה עילית - ומדובר בכישלון מחקרי, שקשור באי-הבנת התרבות בחמאס.
הסטת הקשב לאיראן ולאיו"ש
צה"ל התמקד באיראן ובציר האיראני, שנחשב לאיום גדול יותר מהאיום שנשקף מרצועת עזה.
המל"ל קבע שיש להציב את העיסוק באיראן - בראש סדר העדיפויות. כמו כן, המל"ל קבע שיש להרחיב את הסכמי אברהם, תוך חיזוק האחיזה הישראלית באיו"ש. זו הייתה התפיסה גם בדרג המדיני באותה התקופה, וצה"ל העריך שהאיומים ביהודה ושומרון הם מטרידים יותר מהאיומים ברצועה.
לפי התחקיר, צה"ל העריך שהוא יודע ומכיר את התרבות של חמאס, שאינה תרבות של הפתעה.
המודיעין לפני המתקפה
בחודשים שלפני המלחמה הושג באמ"ן מידע אודות אימוני פשיטה. המידע גרם להתגבשות של תפיסה שונה מהקונספציה על ידי כמה משרתים ביחידה 8200. אותם משרתים האמינו שתוכנית התקיפה של חמאס היא מסגרת ממשית שיכולה לצאת לפועל בהפתעה בעתיד. הגישה הזו שוקפה למודיעין האוגדה ולמפקדי מרחב דרום של יחידה 8200, אך לא הוצפה כלפי מעלה.
בתחקיר הצבא נכתב שמודיעין האוגדה בחן את ההנחות החדשות בשבועות שקדמו לפרוץ המלחמה, אך התהליך לא מוצה והגישה לא אומצה כהערכה מובילה בצה"ל.
בתחקיר נכתב שב-20 בספטמבר 2023, שבועות לפני המתקפה, חטיבת המחקר ופיקוד הדרום פרסמו מסמך שקובע באילו תנאים חמאס עלול לזנוח את אסטרטגיית "שימור השקט" - ולפתוח במלחמה. באותו מסמך נכתב שחמאס מורתע - ודבק בהסדרה, מתוך חשש לחיי האזרחים בעזה.
צה"ל הבהיר בתחקיר שיש לקיים מאמץ אקטיבי, לחפש את האיתותים מהאויבים - ולפרש אותם בהתאם למציאות. כשהתפיסה של צה"ל היא שגויה, קשה לפרש באופן נכון ומדויק את המידע שמתקבל.
התחקיר שעוסק בחטיבת המחקר מתאר תרבות ושיטה שכשלו, תרבות שמעריכה שהיא יודעת מה המציאות שבשטח ודוחה דעות אחרות. בתחקיר נכתב שהמקום המרכזי של חטיבת המחקר בתהליך יצירת המדיניות של ישראל - יצר קושי לערער על התפיסה הרווחת בדרגים השונים.
מבחינה צבאית, חטיבת המחקר לא תיארה תרחיש שלפיו חמאס מצליח לכבוש אזורים מהמדינה. צה"ל לא תפס את הרעיון הרחב יותר של מלחמה רב-זירתית להשמדת ישראל.
הפערים של צה"ל נמדדו בשלושה תחומים עיקריים:
- החיבור בין היכולות של חמאס לכוונות של הארגון
- התפיסה הרב-זירתית
- מחקר יעדי העל של האויבים
ההסתמכות על המכשול
מתקפת הפתע של חמאס נפתחה באופן שונה מכלל התרחישים שהיו בצה"ל. הצבא הסתמך על המכשול בגבול הרצועה, מתוך הנחה שאפשר להתנהל עם סיכונים גדולים בגבול - ולהיעזר במכשול ובהתרעה בעת איום ממשי.
צה"ל מודה שהוא הסתמך יותר מדי על המכשול, והדרגים הטקטיים לא הקפידו להיערך להסלמה גם ללא התרעה.
על רקע מבצע "שובר גלים", נרשמה עלייה של 40% בהיקף הגדודים והפלוגות שהוקצו לפעילות באזור יהודה ושומרון. למרות גידול בכוח של חמאס ברצועה, מספר הלוחמים על הגבול נשאר זהה.
תוכנית "חומת יריחו" שצה"ל השיג
תוכנית "חומת יריחו" של עזה לא שוקפה באופן מלא למפקדים, משום שהתוכנית נתפסה כרעיונית בלבד. בסוף שנת 2022 התקיים יום עיון של הצבא, שם דובר על התוכנית. היא הוצגה לאלוף פיקוד הדרום לשעבר, לראש חטיבת המבצעים ולראש אמ"ן לשעבר. צה"ל העריך שחמאס כשיר לבצע פשיטה של עד שתי פלוגות ועד כ-70 פעילים. במהלך מתקפת הפתע תקפו את ישראל כ-5,600 עזתים, לא כולם מאותו שיוך ארגוני.
ממצאי התחקיר
צה"ל מודה שהוא החזיק במערכת תפיסות שגויה על ניהול הסיכונים בגבולות לאורך השנים. היה פער במוכנות למלחמה בהפתעה, בעוד שהאויב מעבר לגבול התעצם במשך השנים. בנוסף, נקבע שניתן משקל גבוה לכך שתהיה התרעה ספציפית, שלא נקלטה בשטח.
בצה"ל הבהירו שלא הייתה תמונת מודיעין מדויקת על חמאס. נקבע שהשיטות המודיעיניות שבהן נקטו היו לקויות, ושהתרבות המודיעינית הייתה פגומה - ויצאה מתוך הנחה של "ידיעת" האויב. כמו כן, היו ליקויים באיסוף המידע, פערים מקצועיים, שחיקה בהיכרות עם חמאס ובעיות בחלוקת האחריות.
מסקנות
בעקבות התחקיר, בחיל המודיעין החלו לעבוד על שימור הידע - והשגת יכולות להציף את המידע הרלוונטי בהתאם לצרכים המבצעיים. כמו כן, נקבע שיש לחקור את חמאס כתופעה רב-זירתית, שפועלת בעזה ומחוצה לה, ולצורכי המחקר יש לעשות שיתופי פעולה גם עם המוסד והשב"כ.
בימים אלה הצבא מגבש תהליך אסטרטגי, שישנה את בניין הכוח באמ"ן בשנים הקרובות. מסקנות התחקיר יוטמעו באמ"ן בשנים הקרובות, לצד יישום לקחים בטווח הזמן המיידי.
הצבא הורה על תיקון ייעוד ואחריות אמ"ן, טיפול בתרבות המודיעינית הארגונית של היחידות, התאמת האסטרטגיה האיסופית של גיבוש המידע, חיזוק המקצועיות ושיפור תרבות הביטחון והמידע.
התחקיר של חטיבת המחקר לא הסתיים באזהרה, אלא במסקנה שלפיה נדרש שינוי עמוק ויסודי בתרבות המודיעינית של הארגון.
התחקיר של צה"ל אינו כולל מסקנות אישיות.
תגובות