אמא של עומר שם טוב: "450 ימים הוא הוחזק לבד במנהרה", אמא של עומר ונקרט: "הוא השיל 30 ק"ג"

בני משפחותיהם של ששת שורדי השבי ששוחררו אתמול משבי חמאס מוסרים אמש (ראשון) הצהרות ראשונות לתקשורת. ההצהרות נמסרו תחילה מבית החולים איכילוב, שאליו פונו אברה מנגיסטו והישאם א-סייד ולאחר מכן ידברו משפחותיהם של טל שוהם, עומר שם טוב, עומר ונקרט ואלי-ה כהן.

טל שוהם

מור קורנגולד, אחיו של טל שוהם, אמר: "טל שלנו בבית סוף סוף. אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, מתח, חרדה, אמונה ותקווה אנחנו סוף סוף מתאחדים. החיבוק שחלמנו עליו, שציפינו לו, הגיע. נכון, זו רק ראשיתה של דרך ארוכה, דרך של שיקום מורכב שעל כולנו לעבור. אבל על ההתחלה הזו חלמנו, על האפשרות לצעוד יחד בדרך הארוכה לעבר הריפוי". 

הוא הוסיף כי "קשה למצוא את המילים הנכונות לתאר את התחושות הרבות שמציפות אותנו במעמד הזה – מעל כולן מהדהדת המילה 'תודה'. יש שכר לפעולתנו: טל שלנו חזר – אך ברור לנו שלא פעלנו לבד. טל פה בזכות רבים וטובים שפעלו לאורך כל התקופה הזו, בכל המישורים, ואנחנו לא יכולים לדמיין איפה היינו היום בלעדיהם".

עומר ונקרט

ניבה ונקרט, אימו של עומר ונקרט, אמרה כי "לאורך תקופת השבי, עומר לא קיבל טיפול לקוליטיס. לשמחתנו הוא זכה עכשיו לטיפול בבית החולים. עומר הביס את השבי וחזר חזק מהרוח. כעת הוא מתחייב: אני מצטרף למאבק עד לשחרור כל החטופים והחברים שהשארתי מאחור".

אביו של עומר שי ונקרט אמר: "מודים לעם ישראל על ההירתמות למשימה החשובה. תודה לבורא עולם שעשה נס והשיב את עומר. אני מודה לממשלת ישראל שהייתה עמנו לאורך כל הדרך ואנו מודים על כך. יש לנו משפחה ענקית, מאוחדת ואוהבת, חברים רבים שנצמדו אלינו". הוא הוסיף כי "הגענו לרגע זה בזכות מסירות הנפש של חיילי ומפקדי צה"ל, גבורתם של הנופלים בקרב. מודה למטה המשפחות שהביא אותנו למשימה הלאומית להחזיר את החטופים. עומר פה בזכות כולם. עומר פה בזכותו".

עומר שם טוב

שלי, אמא של עומר שם טוב, הודתה לבורך עולם על שתפילותיה התגשמו ובנה חזר הביתה. "אני רוצה לתת כבוד לאורי דנינו ז"ל, ששב לתופת להציל את מיה, איתי ועומר. אורי לא חשב על עצמו או משפחתו שחינכה אותו על ערבות הדדית ושלא משאירים אף אחד מאחור", אמרה. "אורי שרד בתנאים תת אנושים ונרצח בידי מפלצות החמאס. הוא הגיבור והמלאך השומר של מיה, איתי ועומר. יהי זיכרו ברוך".

היא הוסיפה כי "עומר שב הביתה ואנחנו נושמים לרווחה. 450 ימים עומר הוחזק במנהרה לבד, בתנאים קשים, וחלק מהזמן חווה הרעבה והתעללות פסיכולוגית. הוא שיתף שכל מה שחלם לעשות כשישוב הוא לשים את הראש על ברכי ושאלטף לו את השיער, ולצאת לרכב עם מלכי על האופנוע ולהרגיש את הרוח של החופש". שלי הודתה לראש הממשלה ולצוות המו"מ, לכוחות הביטחון ו"לכל מי שעזר ותמך כדי שנחבק את עומר שוב". 

"אני עומדת פה היום בידיעה שהכול בזכותכם - בזכות ההקרבה שלכם", המשיכה שלי שם טוב. "תודה לחיילי צה"ל הפצועים שהקריבו מגופם ומנפשם. ראיתי איך עין בעין אתם נלחמים כדי לחזור לחיים ולשגרה, אתם מופת לאומץ לב וכוח פנימי. כל מה שעשיתם וכל מה שהקרבתם לא היה לשווא". היא הוסיפה כי "קיבלנו את עומר ואנחנו ניגשים למלאכת השיקום האישי ואנחנו יכולים לומר שמשימת חיינו הושלמה. המשימה הלאומית לא הושלמה. יש להשיב בדחיפות את כל חטופינו לשיקום והחללים לקבורה. נמשיך להיאבק עד החזרת כולם". 

אלי-ה כהן

סיגי כהן, אימו של אלי-ה, אמרה בהצהרה כי "איך דרך לתאר את תחושת ההתרגשות והשמחה לראות אתכם פה בישראל. 505 יום שעשינו כל מה שיכולנו בשביל להחזיר את אליה הביתה, מאבק יום יומי מול מקבלי ההחלטות ובעיקר בהסברה להעלאת המודעות בעם ישראל על השבויים והשבויות שנמצאים בשבי". היא דיברה על חשיבות האחדות בעם, וציינה כי "ביקשתי מעם ישראל להיות ביחד, להיות בערבות הדדית ואחד בשביל השני כמו אחים ואחיות".

"הכי ביקשתי להרבות בתפילות ומעשים טובים, בצד של אלי-ה שמענו שהיה כל יום אומר את הפרשיות של הנחת התפילין שידע בעל פה, ועושה קידוש על כוס מים, התחזק וחיזק אחרים", הוסיפה אימו. שמענו על הרבה ניסים ועל השגחה עליונה שאליה וחבריו חוו שם. את כל התחושות האלו מגיע לכל 63 משפחות החטופים שעדין שם לחוות. הם חייבים כולם לחזור הביתה מיד לפני שיהיה מאוחר".

זיו עבוד, בתו זוגו של אלי-ה כהן, אמרה כי "ב-7 באוקטובר לקחו ממני הכול. אבל דבר אחד הם לא לקחו ולא ייקחו לעולם - את הרוח שלי לא הצליחו לקחת". היא הוסיפה כי "505 ימים נאבקתי – בכאב, בפחד, בחוסר הוודאות. 505 ימים שלא הפסקתי להילחם, לזעוק, לדרוש. יצאתי למסע בלתי אפשרי, מסע של אהבה, של תקווה, של נחישות. והיום אני יכולה לעמוד כאן ולהגיד: עשיתי את זה! ניצחתי את המשימה האישית שלי – אליה בבית".

היא הדגישה כי "מבחינתנו אין ניצחון שלם כשאחים שלנו עדיין שם. אלון אהל – אנחנו לא נשאיר אותך מאחור. זה לא רק מאבק אישי, זה מאבק של כולנו. זאת ההבטחה שלי לאליה, זאת ההבטחה שלי לך ולמשפחה שלך, וזאת ההבטחה שלי לכל החטופים שנותרו שם". זיו הבהירה כי "נמשיך לזעוק, נמשיך לדרוש, נמשיך להיאבק – כי אנחנו לא מוותרים על אף אחד. עד שכולם יהיו כאן. עד שננצח באמת".

אברה מנגיסטו

אחיו של אברה, אילן אמר בבית החולים איכילוב: "אני עומד כאן היום, נרגש מאוד, ומנסה למצוא את המילים הנכונות להביע את תחושותיי. איך אפשר לתמצת עשור שנים של דאגה, של חוסר ודאות, ותפילה בלתי פוסקת? לאחר עשור של חטיפה ושבי בתנאים בלתי אנושיים, אברה אהובנו חזר אלינו הביתה. ברוך מחיה המתים".

"השיבה של אברה לחיקנו היא תחילתו של תהליך הריפוי למשפחתנו, לקהילתנו ולשאר הציבור במדינה. השיקום מהשבי הוא תהליך מורכב וקשה, והוא דורש זמן, סבלנות ותמיכה", הוסיף אילן. "לצד השמחה והתקווה, אסור לנו לשכוח את אחינו ואחיותינו החטופים, שעדיין נמקים במנהרות בעזה, והחללים שנשארו מאחור, ליבנו איתכם". 

אילן התייחס ללוחמה הפסיכולוגית של ארגון הטרור חמאס ואמר: "אל תתנו לתמונות היפות של החוזרים מהשבי להטעות אתכם. מאחורי החיוך והשמחה, נמצאות צלקות נפשיות וגופניות בלתי הפיכות".

הישאם א-סייד

שעבאן, אביו של הישאם א-סייד בהצהרה מבית החולים: "כשראינו את הישאם עולה לרכב של הצלב האדום שמחנו שהוא הולך על הרגליים, אבל ראיתי שהוא לא בן אדם - הוא לא יודע לדבר, אין לו זיכרון מכלום. זה פשוט נותן הרגשה שהוא לא היה אצל בני אדם. אנחנו כועסים על זה ורוצים תשובה".

"אנחנו רוצים את העולם הערבי שייתן את דעתו, מה הוא אומר על זה שרוצחים וחוטפים אנשים שעובדים במקומות עבודה? ואנשים הלבושים בלבוש מסורתי של בדואים? חמאס עשה פוליטיקה על הגב של אדם חולה בנפשו. מפה אני קורא למקבלי ההחלטות: תזדרזו להחזיר את כולם כי זה הכי חשוב".