איל ציר כהן, אחד מארבעת המועמדים לתפקיד ראש השב"כ, האשים את ממשל ביידן בסחבת במשא ומתן מול חמאס על שחרור חטופים. במאמר שפורסם היום (חמישי) באתר האמריקני RealClearDefense, כתב ציר כהן כי פריצת הדרך שהובילה לעסקה השנייה הגיעה בסופו של דבר בזכות האיומים של ממשל טראמפ ולחץ צבאי נוסף מצד ישראל.
ציר כהן הזכיר את ריאיון הפרידה של מזכיר המדינה לשעבר אנתוני בלינקן בניו יורק טיימס. "בלינקן הטיל על חמאס את האשמה בעיכוב המשא ומתן", הוא כתב. "אמנם זה נכון, אבל ההערכה של בלינקן התעלמה מכשל קריטי באסטרטגיה של ארה"ב: בכמה רגעים מרכזיים, המתווכים האמריקנים הפריעו לפתרון מהיר יותר למשבר החטופים".
ציר כהן טוען כי ממשל ביידן חיזק את חמאס, בלי שהתכוון לכך. לדבריו, הלחץ האמריקני על ישראל להגדיל את הסיוע ההומניטרי לעזה ולרסן את פעולותיה הצבאיות, סיפק לארגון הטרור הזדמנות להאריך את המשא ומתן. "חמאס הצליח להשתלט על חלוקת הסיוע, ובכך להבטיח שימוש במשאבים חיוניים לחיזוק מעמדו שלו", הוא כתב.
הוא ציין כי גורמים בבית הלבן לחצו שוב ושוב על ישראל שלא להיכנס לרפיח, והזהירו כי "הסלמה כזו תהיה בלתי מתקבלת על הדעת". לדבריו, "במקום לעשות ויתורים, חמאס פירש את הלחץ האמריקני על ישראל כסימן לכך שהיא יכולה להחזיק בעמדותיו, לעכב את המשא ומתן ולחכות שוושינגטון תכפה על ישראל לסגת".
הוא הוסיף כי הביקורת הפומבית של הנשיא ביידן, שכינה את הפעולה הישראלית "מוגזמת", והקריאות לעצור את המבצע ברפיח - כל אלה נתנו לחמאס תחושה שהזמן פועל לטובתו. הוא הזכיר הצהרה שמסר אז בכיר בחמאס לכלי תקשורת ערביים. "אם האמריקנים ילחצו על ישראל מספיק חזק, לא נצטרך לוותר על שום דבר", אמר אותו בכיר. "הערכה זו לא הייתה מוטעית. כל סימן לפילוג ציבורי בין וושינגטון לירושלים עודד את חמאס להקשיח את עמדת המשא ומתן שלו, לגרור את השיחות ולדחות את שחרור החטופים".
"נקודת המפנה"
לדברי ציר כהן, נקודת המפנה במשא ומתן לא הייתה לחץ דיפלומטי אלא פעולה צבאית. המתקפה הישראלית ברפיח הפתיעה את חמאס. למרות ההערכה שוושינגטון תמנע הסלמה, ישראל פירקה את התשתיות של חמאס. "רק לאחר סבל משמעותי בשטח, החל ארגון הטרור לשנות את עמדתו במשא ומתן", הוא כתב.
ציר כהן ציין שיש ללמוד לקח מהתנהלות ממשל ביידן, והאשים: "התפיסה הציבורית לגבי הפילוג בין וושינגטון לירושלים הייתה הנכס הדיפלומטי הגדול ביותר של חמאס. מזכיר המדינה לשעבר בלינקן עצמו הודה: 'חמאס, כשראה את ישראל תחת לחץ פומבי, הוא נסוג'. זה אמור לשמש אזהרה למשא ומתן עתידי. כל מאמץ דיפלומטי שילחץ על ישראל מבלי לדרוש ויתורים מיידיים מחמאס רק יאריך משברים - לא יפתור אותם".
הוא הוסיף כי "הכישלון של ממשל ביידן לא היה במשא ומתן - הוא היה בכך שלא זיהה כיצד גישתו עיצבה את האסטרטגיה של חמאס. אם וושינגטון רצינית במניעת משברי חטופים עתידיים, עליה להבטיח שהמאמצים הדיפלומטיים שלה לא יהפכו לנשק היקר ביותר של חמאס. משא ומתן אפקטיבי עם ארגוני טרור אינו בנוי על רצון טוב או רטוריקה בלבד. הם דורשים יישום עקבי של מינוף - בעיקר באמצעות לחץ צבאי מתמשך ואיומים אמינים של הסלמה".
לדבריו, "ללא לחץ כזה, הדיפלומטיה מסתכנת להפוך למחווה ריקה, המאפשרת ליריבים כמו חמאס לעצור, להתארגן מחדש ולהכתיב את התנאים. במשברים עתידיים, ארה"ב חייבת לתעדף כוח על פני אותות, ולהבטיח שכל משא ומתן מגובה בהשלכות שאין לטעות בהן. לפיכך, מוטלת החובה על ממשל טראמפ לשים לב לטעויות העבר, ולספק תבנית לניהול טוב יותר של משא ומתן עתידי על חטופים".
המועמדים להחלפת ראש השב"כ
רה"מ התחיל לראיין אתמול את המועמדים להחלפת ראש השב"כ רונן בר. הראיונות החלו אחרי שנתניהו קיבל מבג"ץ אישור לעשות זאת. אחד המועמדים, כאמור, הוא איל ציר כהן:
• היה חבר בצוות המשא ומתן לשחרור חטופים
• שירת במגוון תפקידים שונים בשירותי הביטחון
• חוקר בכיר במכון הלאומי למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
• שירת בעברו בשב"כ, אך התפקידים הבכירים ביותר שמילא במהלך הקריירה הביטחונית שלו לא היו במסגרת הארגון
• דובר שש שפות
• טורי הפרשנות הביקורתיים שכתב ב-N12: הסיפור שלא סופר: איך הפסדנו במו"מ למרות הניצחון הצבאי בעזה ופצצת הזמן שמאיימת על השלמת הסכם החטופים
שלום בן חנן
• שירת בסך הכול 27 שנים בשירות במגוון תפקידים
• כיהן כראש האגף לענייני ישראל וזרים בשירות
• כיהן כראש אגף ההדרכה בשירות
• זכה לאורך שירותו בכמה פרסי ראש הממשלה ובציונים לשבח
• בוגר אוניברסיטת ת"א, בעל תואר שני בממשל והתמחות בסיכול טרור וביטחון פנים מאוניברסיטת רייכמן
יאיר "רולי" שגיא
• התמודד מול רונן בר על ראשות השב"כ ולא נבחר
מ'
• סגנו לשעבר של ראש השב"כ רונן בר
• החליף את בר בצוות המשא ומתן לעסקת החטופים בקטאר
• נמצא בקהיר במסגרת המגעים למו"מ
תגובות