חודשיים של הפסקת אש שבאו לסיומם בלילה שבין הימים שני לשלישי, היו עבור חמאס ספירה ארוכה לאחור לחידוש הלחימה, נוכח הפערים במשא ומתן עד למבוי הסתום בימים האחרונים. ארגון הטרור ניצל את ההסכם גם כדי להפגין נוכחות בשטח, אבל מעבר לתיאטרון הטרור הצורם שבו נתקלנו בעת שחרור החטופים, מאחורי הקלעים ומתחת לפני השטח, ההכרזה על הפסקת האש הייתה האות להאצת השיקום - קודם כל של הזרוע הצבאית.
ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, סיפר כי חמאס בונה מחדש את המסגרות והמפקדות - וגם ממנה מפקדים חדשים. "הוא גם משפר את כל היכולות האזרחיות שלו, והופך את עצמו שוב למי שבעצם שולט על כל המרחב הציבורי", אמר. "והדבר המאוד מהותי במבט לעתיד - חמאס שולט גם על מערכת החינוך".
על פי מקורות ערביים, חמאס דאג למנות מפקדים חדשים במקום אלה שחוסלו, שיקם מנהרות שנפגעו, ובעיקר גייס דם חדש - אלפי עזתים שהשלימו את מניין כוח האדם שברשותו, לבערך 25 אלף. ד"ר הראל חורב, גם הוא חוקר במרכז דיין שבאוניברסיטת ת"א, תיאר: "המגויסים החדשים הללו לעתים קרובות גויסו עבור שישייה של מים, הבטחת אספקה כזו או אחרת - או בשכר מאוד נמוך, לפעמים סביב 30-50 דולר לחודש".
המגויסים החדשים עברו תהליך מזורז של הכשרה דרך חוברות כדי שיהיו מוכנים בזמן קצר לבצע מתקפות גרילה על ישראל. "תוך כדי הפסקת האש, חמאס המשיך בגיוס, שיפר דרכים, אסף נפלים של תחמושת שאפשר להשתמש בהם מחדש ושילח חוליות שיטמינו מטענים כדי לקדם פני מתקפה ישראלית", הוסיף ד"ר חורב.
בחודש האחרון ההכנות כבר עברו לשטח, בדגש על קווי המגע עם כוחות צה"ל בגבול הרצועה. כמעט מדי יום מאז תחילת חודש רמדאן, תחילת חודש מרץ, בוצעו ניסיונות של חמאס להכשיר את הקרקע לחידוש הלחימה ע"י הפעלה של חוליות מניחי מטענים שסוכלו, וגם ע"י בדיקת ההיערכות של צה"ל בכל רחבי הרצועה. אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית לטרור, אישר: "אנחנו יודעים על ילדים, נוער ונשים שחמאס שולח לקו המגע עם צה"ל על מנת לבדוק את הפעילות ואת התגובה של הכוחות כאשר הם נתקלים באזרחים".
אבל רכיב לא פחות חשוב מכך בהסכם שחמאס בנה עליו את שיקומו - הוא הרכיב הכלכלי. "המלחמה הייתה עבור חמאס אחד האירועים העשירים ביותר בתולדותיו", סיפר אייל עופר, חוקר כלכלת עזה. "חמאס בעצם גבה עבור כל משאית דמי חסות מהסוחרים ומהארגונים שחילקו את המזון - בסדר גודל של כ-20 אלף עד 50 אלף שקל למשאית".
"חמאס מחזיק היום ברצועת עזה בהון של כ-4 מיליארד שקל", המשיך עופר. "בנוסף, ישראל אפשרה לקטאר להכניס לרצועת עזה 978 משאיות דלק - כשכל משאית כזאת שווה עבור חמאס כמיליון שקל. משמע, יש לחמאס כמיליארד שקל שבהם הוא בעצם יכול לשלם משכורות למשך שנה".
גם ההתעקשות של חמאס על ניוד האוכלוסייה במסגרת ההסכם בחזרה לאזורים שנחרבו במלחמה, בוודאי לא תועיל לכל אותם אלפים שנותרו ללא קורת גג - אבל מבחינת ארגון הטרור, שכרו בצידו. "ההבנה שלהם היא שאם מרחב צפון הרצועה ירווה מחדש בתושבים - לצה"ל כבר יהיה הרבה יותר קשה לפעול ובטח לתמרן קרקעית", סיפר ד"ר מילשטיין.
חמאס, במיוחד בתקופת מלחמה, נטוע באוכלוסייה, משתמש בה כמגן אנושי, מפעיל אותה כדי לייצר לחץ בין-לאומי וכדי להקשות על ישראל לפעול נגדו. ד"ר מילשטיין הוסיף: "באמצעות ה'פרוקסיז' שלו, גם האזרחיים וגם הביטחוניים, מצליח חמאס כל הזמן לשמר שליטה על המרחב של עזה - בלי שיש איזושהי חלופה שצצה במקומו. 17 חודשים אחרי תחילת המלחמה, חמאס הוא הגורם הדומיננטי בעזה ואין לו חלופה".
וכדי לברוח מעימות ישיר שידלל את כוחותיו ויפגע בו בצורה קשה, חמאס חותר להתשה - כלחץ צבאי מצידו נגד הפעולה של ישראל. אלון אביתר סיפר: "שיקום כל המערכים משרת את הרעיון של חיכוך בלתי-נגמר מול צה"ל, באופן כזה שצה"ל יאמר בשם מדינת ישראל, על מנת לשחרר חטופים, שהיא מוכנה ונאלצת לסיים את המלחמה".
אבל לישראל יש עוד כלים בארסנל מלבד זה שהופעל אתמול בלילה. ישנם גם מנופי לחץ על ארגון הטרור שיכולים לגרום לו להתגמש, וכך לקדם את יעדי המלחמה, בראש ובראשונה את שחרור החטופים - דרך עסקה. "את חמאס אי אפשר לנצח ע"י זה שאנחנו רק נפרק גדודים או נמוטט פירים", אמר אייל עופר. "בזמן הפסקת האש ישראל אפשרה לחמאס להכניס טרקטורים, שחשובים לו לנושא התחלת השיקום. הדבר החשוב לטווח הארוך הוא לא לתת לו להשתקם. זה בעצם מה שיאפשר לישראל לנהל את המדיניות שלה מול רצועת עזה תוך הפעלת לחץ שייאלץ להתבצע במשך עשרות שנים".
ד"ר חורב טען: "כשחמאס מציע רק את החייל עידן אלכסנדר בתמורה ל-50 יום של הפסקת אש, זה ברור שהוא נמצא בתחושות מאוד טובות של יציבות ושישראל לא מאיימת עליו. חייבים לשבור ולערער את זה, גם אם רוצים עסקת חטופים. אני מניח שאם ישראל תעבור למהלך הרבה יותר עצים, אז נדע שמדובר במהלך אסטרטגי שלא יקדם בהכרח עסקת חטופים, אלא מטרה אסטרטגית הרבה יותר נרחבת - בהתאם למטרות המלחמה".
ד"ר מילשטיין הצטרף: "האמת המרה היא שצריך לבחור: או מיטוט חמאס, שזה אומר להשתלט על כל עזה כי חמאס לא יתמוטט רק מתקיפות אוויריות - או שחרור חטופים במסגרת עסקה. שניהם לא הולכים ביחד. כבר למדנו מה'ניסוי המדעי' שהיה לנו כאן במשך כמעט 17 חודשים - עוד ועוד כוח ולחץ על חמאס לא מניב בסוף התגמשות ושחרור חטופים".
אייל עופר סיכם: "הדבר שהיה הכי חשוב עבור חמאס בהסכם החטופים הראשון היה החזרת העקורים לצפון הרצועה. תמורת זה, חמאס הסכים לשחרר את כל הנשים החטופות. עלינו לנקוט בדיוק באותה שיטה - אנחנו צריכים לגרום לאוכלוסיית עזה לעקור מחדש לדרום הרצועה, ולא לתת להם לחזור עד שהם משחררים את כל החטופים".
וגם אם אין בנמצא חלופה לחמאס וליכולת השליטה שלו באוכלוסייה במשך שנים רבות, אפשר לפגוע בו פגיעה מערכתית רב-ממדית במערך הצבאי לצד המערך הכלכלי והשליטה שלו בשטח - כשם שצה"ל החליש את חיזבאללה בלבנון.
תגובות