סטיב וויטקוף, שליחו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, אמר היום (ראשון) בריאיון ל-CBS: "נגיע לשלב ב' בעסקה". הוא הבטיח כי החייל עידן אלכסנדר, שלו אזרחות אמריקנית בנוסף לישראלית, נמצא בעדיפות עליונה - "מהמטרות העיקריות של הנשיא זה להשיב את כל האמריקנים".

סטיב ויטקוף (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"נגיע לשלב ב' בעסקה". וויטקוף בביקורו הקודם בישראל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

וויטקוף עצמו צפוי להגיע לאזור בהמשך השבוע, כנראה ביום רביעי - במטרה להאיץ את המגעים ולדחוף לשחרור חטופים חיים נוספים. "אהיה כמה ימים במזרח התיכון - אבקר בקטאר, מצרים, סעודיה וישראל. אני ממוקד בשלב הזה וחושב שזה יקרה".

בריאיון ל-CNN אמר כי הוא מצפה שתהיה התקדמות לשלב ב' אך לצד זאת פועל להאריך את שלב א'. לדבריו, הוא מאמין שנתניהו "רוצה לראות שחרור חטופים וגם להגן על מדינת ישראל". עוד אמר וויטקוף כי "חמאס לא יכול להיות חלק מהממשל העתידי בעזה".

השר רון דרמר, שיוביל את המשא ומתן, ייפגש בוושינגטון עם השליח האמריקני סטיב וויטקוף ויציג את התנאים המרכזיים של ישראל להמשך ההסכם: פירוז מלא של הרצועה, סילוק חמאס מהשלטון – והתנגדות להעברת השליטה בעזה לידי הרשות הפלסטינית. גם מהצד של חמאס, יש כמה דרישות מרכזיות שיהוו מכשולים של ממש בדרך להוצאתו לפועל של שלב ב' בעסקה.

האסירים הכבדים שעל הפרק
האסירים הכבדים שעל הפרק

אחרי שחרורם אתמול של החטופים אלי-ה כהן, עומר ונקרט, עומר שם טוב, טל שהם, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, שוחררו כל החטופים החיים שעל החזרתם סוכם במסגרת שלב א' של העסקה. ביום חמישי צפויים להיות מועברים לישראל ארבעה חטופים חללים ובכך יסתיים רשמית השלב הראשון. בישראל כבר מקיימים מגעים באשר לשלב הבא בעסקה, כאשר האתגר המרכזי יהיה כיצד ליישב את הדרישות המרכזיות של ישראל אל מול התנאים שמציב חמאס.

שחרור רבי המרצחים

אחד האתגרים נוגע לזהותם של המחבלים הכבדים שחמאס צפוי לדרוש את שחרורם בתמורה לשחרור החטופים. במסגרת השלב הראשון של העסקה אישרה ממשלת ישראל את שחרורם של 737 אסירים ביטחוניים, בהם כ-300 מחבלים שאחראים לרצח ישראלים רבים, בנוסף לשחרורם של 1,167 עזתים שנעצרו אך לא היו מעורבים בטבח 7 באוקטובר.

במסגרת השלב השני, חמאס לא יסתפק בכך וצפוי לדרוש את שחרורם של רבי-המרצחים שהובילו את הפיגועים הכי גדולים שידעה המדינה בשנות ה-90 ובימי האינתיפאדה השנייה. סביר להניח שבדרג המדיני תתעורר מחלוקת סביב שאלת המחיר הכואב שישראל תהיה מוכנה לשלם בעבור המשך העסקה.

הרוצחים הכבדים שחמאס צפוי לדרוש את שחרורם בשלב ב':

עבדאללה ברגותי

ברגותי מכונה "המהנדס של חמאס", מומחה המטענים, אולי מספר 1 בארגון הטרור אחרי יחיא עיאש. הוא היה מפקד הזרוע הצבאית של ארגון הטרור, ומיוזמי הפיגועים בסבארו ב-2001 ובקפה מומנט שהתרחש שנה לאחר מכן. ברגותי נידון ל-67 מאסרי עולם, ובכך הפך לאסיר הפלסטיני שנגזרו עליו הכי הרבה שנות מאסר אי פעם.

האסירים הכבדים שעל הפרק
האסירים הכבדים שעל הפרק

עבאס א-סייד

א-סייד הוא מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בטולכרם, המחבל שמזוהה יותר מכל עם הפיגוע במלון פארק בנתניה בשנת 2002. הוא נידון ל-35 מאסרי עולם.

האסירים הכבדים שעל הפרק
האסירים הכבדים שעל הפרק

איבראהים חאמד

חאמד מוגדר כאסיר המסוכן ביותר שיושב היום בבתי הכלא בישראל, ומי שהיה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בשטחים. המצוד אחריו היה קשה מאוד, והוא היה מיוזמי הפיגועים בקפה מומנט, במועדון השפילד בראשון לציון בשנת 2002 ובאוניברסיטה העברית באותה שנה. הוא נשפט ל-54 מאסרי עולם.

האסירים הכבדים שעל הפרק
האסירים הכבדים שעל הפרק

אחמד סעדאת

מדובר במחבל שנחשב לסמל. הוא שימש כמזכ"ל החזית העממית ויזם את ההתנקשות בשר התיירות רחבעם זאבי ז"ל בשנת 2001 במלון בירושלים.

מחבלי חמאס חמושים במפגן כוח לפני שחרור החטופים (צילום: Reuters)
מחבלי חמאס חמושים | צילום: Reuters

ג'מאל אבו אל-היג'א

בכיר הזרוע הצבאית של חמאס, תושב ג'נין במקור, שנידון למאסר עולם ונמנה עם בכירי המבוקשים הפלסטינים. בין היתר, הוא היה מעורב בתכנון והוצאת הפיגוע באוטובוס בצומת מירון וכן בפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה ב-2002. אבו אל-היג'א אף היה בקשרים עם פעילי החמאס המרכזיים ביהודה ושומרון וברצועת עזה, ושימש כמקשר בין התשתיות השונות, וכן עסק בגיוס וניהול כספים.


שאלת השליטה בעזה

נקודת מחלוקת מרכזית היא עתיד השליטה ברצועת עזה. ישראל לא מוכנה לקבל את המשך שלטון חמאס ברצועה, אך בשלב זה, לא נראית באופק הסכמה לגבי חלופה שלטונית. ראש הממשלה נתניהו ממשיך לדבר במונחים שלפיהם "לא יהיה חמאס ולא פתח", אף על פי שזה לא עולה בקנה אחד עם המציאות שבשטח.

על הפרק עומדות כמה אפשרויות, זו שנחשבת לפחות גרועה מביניהן היא הקמת "ועדת התמיכה הקהילתית" ברצועת עזה שאליה דחפו במצרים. עם זאת, בפועל העניין דומה ל"הסכם שאטי" מ-2014 ו"להסכם קהיר" מ-2017, שבהם נקבע לכאורה פיוס פנים-פלסטיני בין פתח לחמאס. בפועל, הרשות הפלסטינית שנכוותה בעבר, מביעה עד כה התנגדות למהלך - כל עוד חמאס ממשיך להיות בפועל "בעל הבית" בעזה.

פירוז חמאס מנשקו

אחת הסוגיות המורכבות בדרך להסכם היא דרישת ישראל לפירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו. זוהי נקודת מחלוקת מהותית שצפויה להוות אתגר של ממש במשא ומתן על השלב השני.

בכיר חמאס בחו"ל אוסאמה חמדאן, שהתראיין לפני מספר ימים באל-ג'זירה במסגרת פאנל תחת הכותרת "המזרח התיכון בפני מאזן כוחות חדש", אמר כי מאזן הכוחות באזור אכן הופר, אך ניתן יהיה לשחזר את ה-7 באוקטובר על ידי "הזדמנות לארגן מחדש את ציר ההתנגדות כך שיוכל להלום בעוצמה בישראל שוב".

חמדאן טען כי ארגון הטרור יטיל "וטו" על כל מה שייפגע ב"התנגדות, בנשקה, במנהיגים שלה ובקשרים שלה עם תומכיה", והבהיר כי לא ינהלו על זה דיון. חמדאן הודה במהלומה הקשה שספג ארגון הטרור, אבל התעקש: "ההתנגדות תבנה את עצמה מחדש, ואני אומר לכם שיש הזדמנות שהיא תתרחב - אלו לא אשליות".

עידן אלכסנדר (צילום: חדשות 12)
"מהמטרות העיקריות של הנשיא - להשיב את כל האמריקנים". החייל החטוף עידן אלכסנדר | צילום: חדשות 12

יישום תוכנית טראמפ

על השולחן מונחת גם תוכניתו של נשיא ארה"ב טראמפ לגבי עתיד הרצועה, שבמרכזה הכוונה להעביר משם את האוכלוסייה הפלסטינית. בניגוד להצהרותיו הראשונות לגבי התוכנית, בימים האחרונים הבהיר נשיא ארה"ב שלא יהיה מדובר בכפיית הגירה על תושבי הרצועה אלא רק בעידוד ותמריצים.

על גיבוש התוכנית שעדיין מצויה בתחילת דרכה אמונה המנהלת הייעודית ל"הגירה מרצון" המוקמת בימים אלו, בהנחיית שר הביטחון ישראל כ"ץ.

למנהלת שותפים אנשי היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים בראשות האלוף רסאן עליאן, לצד נציגים ממשרדי הממשלה ומגופים במערכת הביטחון. אולם, המתווה המסתמן צפוי לעורר מחלוקות רבות בין הצדדים ותידרש לכך לגיטימציה בין-לאומית.