לקראת עסקה: המשלחת הישראלית, ראש ממשלת קטאר ונציגי המתווכות ממתינים לתשובתו הסופית של מוחמד סינוואר, שבידיו ההחלטה האחרונה, על טיוטת ההסכם הסופית שהועברה לצדדים. זאת אף שהנהגת חמאס בחו"ל כבר העבירה הסכמה עקרונית למתווה - תשובה שאינה מספקת את ישראל לנוכח ניסיון העבר, שבו כבר התקבלו שלוש תשובות חיוביות מההנהגה בחו"ל אך הן לא הבשילו לכדי עסקה. במקביל, רה"מ נתניהו יכנס התייעצות עם ראשי מערכת הביטחון.
במשרדי הממשלה החלו בהיערכות מעשית לקליטת החטופים, מהלך המעיד על אופטימיות זהירה בירושלים. גורם בכיר בחמאס מסר לרשת CNN כי ארגון הטרור "קרוב מאוד להסכם הפסקת אש עם ישראל". בסוכנות הידיעות רויטרס דווח על התקדמות במספר סוגיות ליבה, ובמקביל פרסם חמאס הצהרה המרמזת על שחרור אסירים קרוב. כל ההתפתחויות האחרונות במו"מ - ופרטים על העסקה המתגבשת.
השלבים בעסקה המתגבשת
בשלב הראשון, שיימשך 42 ימים, צפויים להשתחרר 33 חטופים, חיים ומתים - ובהם נשים, קשישים וחולים. מתוכם 11 גברים ישראלים מתחת לגיל 50 שנמצאים במצב בריאותי קשה, ובהם אברה מנגיסטו והישאם א-סייד שנמצאים בשבי שנים ארוכות. במהלך השל, תתבצע נסיגה של צה"ל מרוב האזורים שבשליטתו בעזה.
לפי ההסכם, השחרור הראשון של החטופים במסגרת השלב הראשון ייעשה ביום השביעי להפסקת האש.
כמו כן, התחייבה ישראל לשחרר מאות אסירים פלסטינים, חלקם עם דם של ישראלים רבים על ידיהם, על פי מפתח מוסכם. לפי הדיווחים, עבור כל חיילת ישוחררו 50 אסירים פלסטינים, מתוכם 30 אסירי עולם ו-20 שנשפטו למאסרים ממושכים. עבור כל אזרח ישראלי - אישה או מבוגר - ישוחררו 30 אסירים פלסטינים מקטגוריות שונות הכוללות קטינים, חולים ונשים.
השלב השני, שיחל ביום ה-16 להסכם, יתמקד בדיונים על עסקה כוללת של כל החטופים: שחרור הגברים הצעירים והחיילים הנותרים. השלב השלישי והאחרון יעסוק בהסדרים ארוכי טווח, כולל דיונים על שלטון חלופי ברצועה ותוכניות לשיקומה.
המחלוקות והמשמעויות הביטחוניות
במתווה המתגבש ישראל הסכימה לחזרת העקורים לצפון הרצועה - ויתור דרמטי שחמאס התעקש עליו לאורך כל המשא ומתן. על פי ההבנות המתגבשות, כמיליון פלסטינים יורשו לשוב לבתיהם בצפון הרצועה, כאשר בדיקות ביטחוניות יתבצעו רק על כלי רכב, על ידי גורם בין-לאומי. הולכי רגל לא ייבדקו.
גורמי ביטחון בכירים מעריכים כי חזרת התושבים לצפון הרצועה תקשה מאוד על חידוש הלחימה בהמשך באותה עוצמה, שכן יהיה קושי משמעותי לפנות שוב את האוכלוסייה. בישראל מבינים כי מדובר בוויתור שיאפשר לחמאס לשקם את יכולותיו השלטוניות, אך מדגישים כי זהו מחיר הכרחי להשבת החטופים.
בנוסף, נותרו מספר נקודות מחלוקת. חמאס דורש נסיגה ישראלית מציר פילדלפי והתחייבות להפסקת אש קבועה, בעוד ישראל מוכנה להפסקת אש זמנית בלבד. הנסיגה מציר פילדלפי תהיה בשלבים. מחלוקת נוספת נוגעת לעומק אזור החיץ בגבול הרצועה - חמאס דורש חזרה למצב טרום 7 באוקטובר (300–500 מטר), בעוד ישראל מבקשת אזור חיץ של שני קילומטרים.
התמיכה הפוליטית בישראל
בממשלה מסתמן רוב משמעותי לאישור העסקה. כל 17 שרי הליכוד בראשות נתניהו צפויים לתמוך, לצד ששת שרי ש"ס, שני שרי יהדות התורה ושרי הימין הממלכתי גדעון סער וזאב אלקין. יו"ר ש"ס אריה דרעי הצהיר בישיבת סיעתו: "תנועת ש"ס מחזקת את ידי ראש הממשלה במאמציו להביא לשחרור החטופים, ותתמוך בכל עסקה שתובא לאישור הממשלה".
מנגד, חמישה עד שישה שרים צפויים להתנגד - שלושת שרי עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר ושניים משרי הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק. השר אופיר סופר טרם הכריע בעמדתו. באופוזיציה הביעו תמיכה רחבה בעסקה, כאשר מפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, הדמוקרטים ורע"ם הצהירו על נכונותן לספק "רשת ביטחון" פרלמנטרית במידת הצורך.